אלירז חשב: המשפחה עוד לא נתנה מספיק
כשהשכול פגע במשפחת פרץ לפני 12 שנה, הבטיח אלירז ללכת בדרכי אחיו. בראיון למעריב אמר: "המוות לא עצר את מה שאנחנו מאמינים בו"
אלירז ואוריאל פרץ בתמונה מהאלבום המשפחתי
אלירז פרץ, 31, נותר בשירות קרבי בגולני על אף מותו של אחיו הגדול. בעת התקרית, בשנת 1998, היה אלירז בעיצומו של מסלול ההכשרה בסיירת גולני, אך הוריו הסכימו להתיר לו להמשיך במסלול ולשרת בתפקיד קרבי. "המפקדים הציעו אז להוציא אותו מהיחידה ולהעבירו לתפקיד אחר", סיפרה האם מרים לפני שנה בלבד בראיון ל"ידיעות אחרונות". "ההתלבטות הייתה קשה, אבל הבנו שאלירז חייב להמשיך. כשחתמנו אצל עורך דין, מלמלנו את הפסוק 'עין במר בוכה ולב שמח' שלקוח מפיוט של עקדת יצחק", גילתה, "ההבדל הוא שליצחק יצא בסוף איל, ואצלנו כבר הייתה עקדה אמיתית".
לפני חמש שנים התראיין אלירז למוסף יום העצמאות של מעריב. מפקד פלוגה בגדוד 13 של גולני, אח שכול שהוא אבא לעשרות חיילים שמוצבים בציר פילדלפי סמוך לגבול מצרים - הציר שנחשב אז למסוכן, הבעייתי והמשמעותי ביותר באזורי הפעילות של צה"ל.
מסתכלים על התמונות משארם - ובוכים
בראיון התייחס אלירז לילדותו בשארם אשייח, ממנה פונתה משפחתו לאחר כניסתו לתוקף של הסכם השלום עם מצרים. "אנחנו היינו הילדים שכבר מינקות גדלנו על הים", סיפר. "אף אחד לא חיפש אותנו, אף אחד לא רדף אחרינו. אני אפילו זוכר שפעם אחת, קטנצ'יק, נכנסתי לחבית זפת".
מאוחר יותר עבר להתגורר בהתנחלות שליו בגוש קטיף, אך פונה גם משם במסגרת תהליך ההתנתקות. "אני זוכר תמונה מההפגנות שהיו אז, נגד הפינוי. יש לי פלאש כזה", סיפר. "אנחנו חיכינו עד הרגע האחרון, ואז התקפלנו ועברנו לגבעון.
כילד, היינו מסתכלים כל ערב על התמונות של הבית שלנו בשארם, בין הצוק לים, ובוכים. היום, אני לא מתעסק גם בזה. לחיילים שלי אני בטח לא מספר את זה. זה לא נראה לי קשור. אין כאן מקום לילד שפונה משארם".
הוא למד בעצמונה, המכינה הקדם-צבאית. בעקבות אחיו, כאמור, התגייס לגולני, לסיירת. שמונה חודשים אחרי שהתגייס, הודיעו לו שאחיו נהרג. "יש שתי אמירות", הוא מציין. "אחת היא זו שאומרת: 'המשפחה נתנה מספיק, לך תעשה תפקיד בקריה. זו אמירה שנאמרת לפעמים, כשהגזרה מתחממת.
אח שלי היה בוכה
מצד שני, יש גאווה גדולה במשפחה שלא הפסקנו, שהמוות של אוריאל לא עצר את מה שאנחנו מאמינים בו; אהבת הארץ, הרצון לתרום". פרץ הוא היחיד שנשוי מבין מפקדי הפלוגות של הגדוד. יש לו ילד, בן שנה וחודשיים, אור חדשאוריאל. ראשי התיבות של "אור חדש" יוצרות את המילה "אח".
רס''ן אלירז פרץ צילום ארכיון: ראובן קסטרו
הוא מתקשה להיפתח. יחסיו עם התקשורת עכורים מאז נהרג אחיו. "הבית שלי בשליו עוד עומד, אבל אני לא מתעסק בזה. יש לי פה גזרה, ואני מתעסק רק בה. אני פוגש חבר'ה משליו, רק לפני חודש נסענו לשם לשבת, אני מחובר ליישוב ולעצמונה, יש לי אפילו דודה בנצר-חזני - אבל למרות כל זה אנחנו לא מדברים על ההתנתקות. זה לא נושא. אני גם לא חושב 'מה הייתי עושה אילו היו מפנים אותי'. אני לא נכנס לזה. לא מתעסק בזה בכלל. אני מעדיף לא להיכנס לזה. גם לא במחשבות".
אתה חושב לפעמים מה האח שלך היה אומר על זה?
"מה אח שלי היה אומר? הוא היה בוכה. אנחנו גדלנו על אהבת הארץ, על אהבת המולדת ועל טיולים, על נוף. אז כשקורה דבר כזה - בוכים, אבל זה לא אומר שלא מבצעים את המשימה. אם מפנים, אז מפנים. זה גם מה שאני אומר לחיילים שלי ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם