החייל שנפצע בתקרית בעזה: "אני זוכר הכל"
גיא אלמקייס, שנפצע באורח בינוני-קשה בהיתקלות, חזר להכרה וסיפר לאלוף גלנט כיצד נכנס הכח לרצועה, הופתע ואיך הוא נפצע

אלמקייס ואלוף הפיקוד יואב גלנט בבית החולים, היום. צילום: יהודה לחיאני
"הגשש מצא את החוט של המטען. הלכנו עוד 10 מטרים ואז החלו לירות עלינו", המשיך. "לא הצלחנו להבחין מי יורה עלינו. שכבנו על הרצפה, ואז היה ירי נוסף שממנו קיבלתי הדף ונפצעתי.
"הייתי מטר מאלירז. צעקתי שנפצעתי. הסתכלתי ימינה, וראיתי את אלירז על הרצפה כשהוא מת. המבט שהיה לו בעיניים זה דבר שלא אשכח לעולם. אז הגיע החובש, טיפל בי, ופינו אותי לבית החולים סורוקה. הרופאים הצילו אותי, וזה היה נס. לעולם לא אשכח את יום ההולדת הזה", אמר אלמקייס לאלוף הפיקוד.
"תוך שלושה שבועות אני בחזרה בשטח"
החייל הפצוע הביע בפני האלוף את תקוותו לחזור לחבריו כבר בימים הקרובים. "מכאן אני חוזר לגדוד, אני מתגעגע לחברים", אמר. "תוך שלושה שבועות אני בחזרה בשטח. אני רוצה לצאת לקצונה, להיות מפקד". גלנט, מצדו, שיבח את פעילות החיילים, וטען כי התנהלותם במהלך ההיתקלות העידה על מקצועיות.
הבוקר, כאשר התעורר סמל אלמקייס, פרץ בבכי על מות מפקדו וחברו ליחידה, וביקש
מאביו לארגן לו פגישה עם משפחת פרץ. אמו של אלמקייס, הלן, אמרה: "זה נס שהבן שלי חי. יש מישהו מלמעלה ששומר עליו. אני מודה לצוות הרפואי בבית החולים סורוקה שטיפל בו במסירות רבה והציל את חייו".
תוך ימים אחדים אמור אלמקייס להשתחרר מהמחלקה לטיפול נמרץ, ולאחר מכן יועבר ככל הנראה להמשך טיפול במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, שבו מועסקת אמו כאחות מחלקה.

צוות רפואי מוביל את אלמקייס לבית החולים סורוקה, שלשום.
צילום: יהודה לחיאני