לא מפחדים: כ-20 אלף ישראלים נסעו לסיני
ההתראות של המטה ללוחמה בטרור זכו להתעלמות כמעט מוחלטת מצד אלפי ישראלים שירדו בחג לחופים. "עזוב התראות, תראה איזה חוף"
במעבר הגבול הישראלי והמצרי לא נרשמו אירועים מיוחדים והתנועה התנהלה כסדרה. בצד הישראלי אף ערכו שיפוצים לקראת החג כדי לאפשר תנועה חופשית יותר של העוברים בגבול, והמצרים, מצדם, הגבירו את כוח האדם במסוף ותגברו את מערך הביטחון בסיני: נוספו מחסומים רבים בכבישים וניתן להבחין בשמירה כבדה ליד בתי המלון שבהם נוהגים הישראלים להתארח.
שיקול הירידה לסיני הוא כלכלי בחלקו וישראלים רבים לא עומדים בפיתוי של המחירים הנמוכים במלונות בדרגת חמישה כוכבים שחופשה בהם זולה באלפי שקלים מחופשה דומה באילת. מחיר לאדם ללילה וארוחת בוקר במהלך החג במלון חמישה כוכבים בטאבה מגיע ל-300-200 שקל. כאשר מכפילים מחיר זה במשפחה בת מספר נפשות ובמשך מספר ימים ההפרש במחיר עצום לעומת חופשה באילת.
לעומת זאת, לאלו שבחרו לבלות את חופשת החג בחושות שבחוף הים נכונה אכזבה: השוטרים המצרים מנעו מהם להכניס לסיני גזיות. במסוף הישראלי הסכימו לאחסן את הגזיות של הישראלים כדי למנוע את החרמתן על ידי המצרים.
את שלוותם של הנופשים לא העכירה גם הידיעה על מציאת מצבור נשק גדול שהתגלה במרכז סיני. המצבור, שנתפס באזור העיר נחל, כלל כ-100 טילים נגד מטוסים, 45 רקטות RPG, ו-40 מטעני נפץ. התחמושת הייתה אמורה להיות
למשפחת אוסטרובסקי מהיישוב מי עמי שבלב ואדי ערה לא היה אכפת מהאזהרות הביטחוניות. הם כאן, בחוף של מאהר, "מול ים", כבר ארבעה ימים ובהרכב מלא: מתינוק בן שנה ועד סבתא בת ,70 ובסך הכל 20 בני משפחה אחת.
"מי שהיה בסיני יודע שיש ים טוב ואוכל טוב והחוף עוד יותר טוב", אמר גלעד אוסטרובסקי מהיישוב מי עמי שירד לסיני עם תינוק בן שנה וסבתא בת 70. "בפעמים הקודמות היינו בחוף סנטה קתרינה, אבל הפעם החלטנו להגיע למאהר, אין כאן שום מתח. יש אזהרות, אבל, נו בסדר, אנחנו פה, ואתה מפריע לי ללכת לים, אז ביי".
סימה זגורי נפרדה אתמול בצהריים מהדיונות הזהובות בדרכה ארצה, ולא הבינה מה תמוה בכך שדווקא בחג בו נמלטו בני ישראל בעור שיניהם מהמצרים, היא ובן זוגה בחרו לשוב מצריימה כבר בפעם השנייה. "תראה מה היה בחמש השנים האחרונות בישראל, לעומת סיני, ותבין שאין ממה לחשוש", אמרה. "לא שמעתי על התראות ואזהרות, ראינו בעיניים רק את הנסיעה וזהו. החוף היה בטוח וראינו שוטרים באיזור".
גיל, בן 29 מתל אביב, מכור לחופים. את שם משפחתו הוא מסרב להסגיר מחשש לדאגה מיותרת אצל ההורים, והוא מבני המזל שהצליחו לתפוס מקום בחוף רמדאן. "המקום פשוט מפוצץ בישראלים", הוא אומר. "אין מקום, וחלק בכלל ישנים על החוף. אבל צריך להיות פה בשביל להבין למה אנשים מתמכרים למקום הזה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם