בין מי לעל מי: סיכום עונה אירופית בצהוב
אלן אנדרסון לא אשם בהדחה מול פרטיזן, זה היה הסגנון. הרוטציה הקצרה וההרכב הנמוך הביאו את מכבי להצלבה, אבל כשהכוכבים נעצרו גרשון לא ביצע את ההתאמות הנדרשות ד למרות זאת, לקראת העונה הבאה מכבי צריכה להמשיך עם אותו הרכב ואותו מאמן
לא מדובר רק בכם, שזרקתם פלאפונים על מסך הטלוויזיה כשאנדרסון החטיא את כל תשע הזריקות שלו במשחק הרביעי בבלגרד. בכירים במכבי אמרו עליו דברים שגבלו בקללות כבר אחרי ההפסד הראשון בסרביה, עוד לפני האפס מתשע. זה כבר מחלחל להדלפות: למרות שלאנדרסון יש חוזה לעוד עונה, שחרורו נשקל ברצינות.
אנדרסון היה רע נגד פרטיזן, אבל הוא לא היה הכי רע, והוא האחרון שצריך לקלל ובטח לא הראשון שצריך לעוף. קודם כל, כדאי לרענן את הזיכרון: אלמלא אלן אנדרסון, מכבי כבר מזמן היתה בבית. בטופ-16 הגארד המושמץ סחב אותה על גבו.
הוא דייק ב-72 אחוז מ-,2 קלע כמעט רבע מהנקודות של הקבוצה, סחט יותר מרבע מהעבירות שהשיגה, והוסיף שמירה מעולה בחלק גדול מהמשחקים, ריבאונדים, אסיסטים וחטיפות.
זה בלט עוד יותר כשהכסף היה על השולחן: בנצחון הבית על פילזן אנדרסון קלע 16 מ-36 הנקודות של מכבי במחצית השנייה, כשם שקלע 12 מ-25 הנקודות של מכבי בדקות שבהן הפכה פיגור נגד סיינה ליתרון. בדקה האחרונה, כשהאיטלקים נשברו, הגיעו כל שאר הצהובים לחגוג על השאריות.
כן, הוא היה גרוע בהצלבה. פרטיזן שמרה נפלא והוא ניסה יותר מדי וגרם נזק. אבל לא הוא שהחליט שזו הקבוצה שלו, אלא פיני גרשון. החלטה שאפשר לבקר אותה אבל גם לה יש חלק בזה שמכבי הגיעה בכלל להצלבה. היא נבעה, בין השאר, גם מאופיים ויכולתם של חלק מחבריו לקבוצה.
ואגב, בסדרה נגד פרטיזן, שבה היה כל-כך איום, אנדרסון זרק בדיוק אותו מספר זריקות (39) ובאחוזים דומים מאד לצ'אק אידסון הכה קבוצתי ואינטליגנטי, שאותו אף אחד לא מאשים בהפסד.
קל להתנפל על אנדרסון. הוא קמצן במילים, מתבטא תמיד באדישות - שלטעמי דווקא מסתירה הרבה לחץ ורצון עז להצליח - ומשחק הרבה פעמים לבד.
ואידסון לא תקף אפילו פעם אחת, אלא זרק ג'אמפ שוט אחרי ג'אמפ שוט, 1 מ-11 בסך-הכל. אנדרסון, לזכותו ייאמר, היה תוקע את הראש בקיר.
מכבי הפסידה לפרטיזן לא מפני שאנדרסון הסריח או בגלל הרבע האחרון במשחק הראשון - פרטיזן ניצחה גם ברבע השני והשלישי באותו משחק, וקלעה בכל אחד מהם 20 נקודות ומעלה.
היא הפסידה מפני שפרטיזן הביאה את הסדרה כולה לסגנון הנכון לה, למעט כשבו מקאלב נפל מהרגליים במשחק השני. הסגנון הזה פגע בדיוק בשתי נקודות התורפה של מכבי: ההחלטה האסטרטגית לשחק בהרכב נמוך (וחוסר היכולת לעשות את ההתאמה הנדרשת) והרוטציה הקצרה.
מכבי היתה צריכה לשחק עם פישר ולאזמה יחד עוד בטופ-,16 פשוט מפני שאיש עוד לא הגיע רחוק באירופה עם מספר 4 שהוא בעצם קלע מוסב. גיא פניני, בעונה ראשונה מוצלחת, קלע כל העונה סל אחד ל-2 בעשרה משחקי חוץ ביורוליג. דייויד בלות'נטל, שחלק איתו את העמדה, הוסיף תשעה. קראתם נכון: מכבי קיבלה מחוץ לנוקיה מעמדת הפאוור-פורוורד עשרה סלים ל-2 בעשרה משחקים.
בטופ-16 מכבי לא נענשה על ההחלטה הזו בגלל הרכות של גבוהי ריאל וסיינה (שגם הגבוהים שלה מעדיפים לזרוק מבחוץ) והבלאגן בפילזן, שהמאמן שלה חיסל אותה. וויושביץ' התחיל את רוב ההתקפות מרוברטס או מאריץ,' שלמרות כושר אישי בינוני הרגו את מכבי בריבאונד, אסיסטים ועבירות - מאריץ' לבדו סחט בסדרה עבירה כל שתי דקות.
פיני שיחק עם פישר ולאזמה חמש דקות במשחק השלישי וכמעט רבע ברביעי. בשני המקרים מכבי הובילה בדקות שבהן צוותו שני הגבוהים יחד. וכאן פגעה בו ההחלטה לקצר את הרוטציה, או בשמה האמיתי לזרוק את הישראלים לפח. כי במלחמת ההתשה שהתפתחה, פתאום היה צורך ביניב גרין (4 דקות למשחק כל העונה עד אז) ואפילו בדריק שארפ.
אצלנו, שכל מאמנינו גאונים, אוהבים לצחוק על המאמנים האירופים שבונים סגל לרוחב ומשחקים עם יותר מדי שחקנים. אבל קיצור רוטציה הוא שם קוד לפחדנות: אתה זורק הצידה את החלשים - מה כבר יגידו גרין, לימונד ושארפ - ועכשיו נשאר מספיק לחזקים, שלא יקטרו.
על אותה מדיניות ממש הפסיד גיא גודס, תלמיד של פיני, את העלייה לפיינל-פור של היורוקאפ - פספוס גדול יותר מזה של מכבי, כי מכבי הפסידה לקבוצה טובה יותר וירושלים לא. וויושביץ,' שהכדורסל שלו ממש לא גאוני, מעלה מדי משחק את מיטרוביץ' ודג'קיץ' בני ה-18 ואת מילושביץ' מאותגר הכישרון.
זה לא רק מי משחק, אלא על מי משחקים: אחרי המשחק הראשון בסדרה תהיתי באוזני מאמן ישראלי בכיר למה פישר ולאזמה זורקים כל-כך מעט, כשהם קולעים 7 מ-8 מהשדה ואנדרסון ואידסון 7 מ-.23
"זה בדיוק מה שהסרבי רוצה," אמר המאמן, "שמכבי תצא ממה שהיא רגילה לעשות." או, יה. אנחנו לא ניתן לגוי הזה להפריע לגאונות שלנו. וככה פישר יקלע בסדרה כמעט 80 אחוז מהשדה אבל יזרוק רק 28 פעמים לסל (גם הן רובן מאילתורים של ויזנייבסקי), ואילו פרשי האפוקליפסה יקלעו ברבע מהיעילות שלו אבל יזרקו כל אחד 50 אחוז יותר.
מה מכבי צריכה לעשות? הנה החוכמה בגרוש שלי: להמשיך. להשאיר את אותו הרכב, כי הדבר הגרוע ביותר - לכדורסל, להזדהות של הקהל, לתחושה של השחקנים - הוא ההתחלה מחדש כל עונה. להביא גבוה מאסיבי במקום לאמפה, לנסות לשמור את פרקינס ואת ויז ואידסון וגם את אנדרסון. לא בהכרח להביא ישראלים, אלא פשוט להחליט שאלה שישנם משחקים. אין שום דבר שבוז'יץ' יודע לעשות שלימונד לא יודע, אם יתנו לו.
מאמן? פיני יישאר וצריך להישאר, כי הוא מאמן טוב ועכשיו, גם עליו כבר לא מעיק הצל המופרך של פיני הגאון. והנה לכם מחשבה אחרונה לסיום: מכל המאמנים הישראלים, זה שהכי דומה לוויושביץ' - איש של מועדון כבר 25 שנה, מאמין בהגנה אישית רצחנית בלי פטנטים ובכדורסל פשוט שמבוסס על גבוהים, לא גאון אלא איש של עבודה ועקרונות - הוא, כמה מעליב, דווקא צביקה שרף, שמכבי בעטה בו אחרי שהביא הרכב טלאים שלה לגמר היורוליג.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם