מסמך: ההסכם בין השב"כ לאורי בלאו
בנוסח המסמך שהגיע לידי nrg מעריב נכתב כי אם יבקש בלאו לעשות שימוש במסמכים לצרכים עיתונאים בעתיד בקשתו תישקל
- ויינשטיין ולדור: חופש העיתונות אין פירושו הפקרות ביטחונית
- עיתון הארץ: התנהלות המדינה בפרשה שערורייתית
בהסכם שנחתם ב-15 בספטמבר, 2009, נכתב כי בלאו מתחייב להפקיד בידי השב"כ באופן מיידי ובתוך שלושה ימים ממועד החתימה את המסמכים הסודיים הנמצאים ברשותו. במסמכים שפורטו נמצאים תוכניות אופרטיביות ומבצעיות, גם כאלה שכבר מומשו וסיכומי פגישות בין גורמים מבצעיים בכירים.
כמו כן נכתבבהסכם כי במידה וימסור בלאו את המסמכים, הם לא יהוו בסיס לחקירה פלילית נגדו, וכי אם תתקיים חקירה לאיתור מקור ההדלפה, הוא לא ייחקר כחשוד ולא יתבקש לספק את מקורותיו בנוגע להם.
במסמך מודגש כי "אין באמור כדי להתיר למרשך (בלאו, א.ב.) להחזיק ברשותו או בשליטתו מסמכים סודיים כלשהם".
עו"ד טלי ליבליך, המייצגת את עיתון הארץ ואת אורי בלאו, אמרה היום בסיום הדיון בנושא בבית המשפט המחוזי בתל אביב כי על כל עיתונאי לדעת שהוא "עלול להיות חשוף לרדיפה מצד המדינה", הוסיפה ליבליך. לדבריה, הרדיפה מתבטאת בדרישת המדינה להעביר לידיה את כל המסמכים שברשות בלאו - כולל אלה שאינם קשורים לפרשה.
"הארץ מצטער על התפנית של השב"כ"
בתגובה הרשמית של הארץ לפרשה התייחס העיתון להסכם הנדון. "בספטמבר 2009 זומן כתב הארץ בלאו למשרדי השב"כ ונדרש למסור את המסמכים ששימשו אותו בהכנת הכתבות", מסר הארץ. "מרגע זה ניהלו עו"ד מיבי מוזר מטעם עיתון הארץ ובלאו דיאלוג עם היועץ המשפטי של השב"כ בדבר החזרת המסמכים, דיאלוג אשר נועד לשמור על מקורות המידע ועל חופש הפעולה של הכתב מבלי לפגוע בביטחון המדינה.
"דיונים אלה הובילו לחתימת הסכם שבמסגרתו העביר בלאו לשב"כ עשרות מסמכים מסווגים שהיו ברשותו... לאחר שמולאו כל התנאים בהסכם ונמסרו המסמכים, ביקש השב"כ לפנים משורת הדין לקבל לידיו גם את המחשב
האישי של בלאו. מערכת הארץ נענתה לבקשה, והמחשב הושמד עם מסירתו מול עיני הכתב.
"בינואר 2010 הודיע השב"כ לעו"ד מוזר שמרשו, אורי בלאו, מבוקש לחקירה. עו"ד מוזר השיב שדרישה זו סותרת את תנאי ההסכם ושהוא מייעץ לאורי בלאו לא להיענות לה. מרגע זה סירב השב"כ לעמוד בתנאי ההסכם אשר עליו חתם ודחה הצעה של עו"ד מוזר לגבש הסכם נוסף אשר ישיג מטרת השב"כ להגן על ביטחון המדינה, ומנגד ישמור על תנאי ההסכם שגובש ועל חיסיון המקורות.
"הארץ מצטער על התפנית הפתאומית בעמדת השב"כ ועל תוצאותיה, שמשמעותן הפעלת לחץ כבד ואיומים על עיתונאי הממלא את שליחותו".