צה"ל: קשה למנוע מחייל להעתיק חומרים
מחלקת ביטחון המידע של צה"ל פתחה בבדיקה מה גרם לכשל בפרשת ענת קם אך מודים: קשה למנוע מחייל לבצע פעולה מהסוג הזה

ענת קם בבית המשפט צילום : חן גלילי
כדי להיחשף למסמכים ברמת סיווג "סודי ביותר", נדרש לעבור תחקיר ביטחוני בשב"כ. גם את התחקיר הזה הצליחה קם לעבור. לא אותרו בתחקיר אף סימנים מחשידים והיא קיבלה את האישור המתאים.
במסגרת תפקידה היא נחשפה למסמכים ברמת הסיווג הגבוהה, אך לא יכלה לצרוב אותם על תקליטור כרצונה. כדי לצרוב חומר על תקליטור היתה חייבת לפנות למש"ק המחשבים בלשכת האלוף ולבקש ממנו.
לדברי גורמים בצה"ל, העתקת המסמכים היתה שגרתית עבור חיילת בעלת תפקיד כמו של קם בלשכה, ולכן האירוע לא עלו חשדות נגדה גם כשביקשה ליצור עבורה תיקייה שבתוכה מסמכים סודיים. על אף הביקורת שהוטחה ביכולות האבטחה של צה"ל בפרשה הזו טוענים בצבא, כי קשה למנוע מחייל בודד לבצע פעולה מהסוג הזה מבלי שהוא משתף חיילים נוספים במעשיו.
פוטנציאל סיכון גבוה ביותר
גורמי צבא מתגאים בכך כי בצל הכשל במהלכו הצליחה קם להוציא את המסמכים נשמר עיקרון המידור, שעל אף היותה חשופה לחומר המסווג לא היתה לה גישה למידע מודיעיני רגיש יותר. עם זאת מדגישים בצה"ל כי מעגלי האבטחה אותם חצתה ענת קם שופרו באופן מהותי.
המסמך הבולט ביותר שנחשף עד כה בפרש הוא "פקודת מבצע עופרת יצוקה". במערכת הביטחון מודים שאם מסמך זה היה מגיע לידיים הלא נכונות חיילים רבים היו נהרגים.
צוות החקירה המיוחד של השב"כ בשיתוף צה"ל ומשטרת ישראל חשף כי 2,000 המסמכים שהצליחה קם קם לצרוב בלשכת אלוף פיקוד מרכז כללו מידע רב כמו מבצעים מיוחדים הנמצאים בתכנון, פקודות
מבצעיות שונות, הערכות מבצעיות ומודיעיניות בגיזרות השונות, סיכומי ישיבות במטה הכללי, פעילות ביטחון שוטפת, מסמכים בתחום אמצעי הלחימה בהם עושה בצה"ל שימוש, סדרי כוחות צה"ל, היקפם ומיקומם ועוד.
כל אלה מהווים את מרכז העצבים של צה"ל, עליו נשענת כל מערכת הביטחון בשגרה ובחירום. אחד המסמכים שבלט יותר מכולם היה, כאמור, פקודת מבצע "עופרת יצוקה".
"היקף המסמכים ותוכנם מהווים פוטנציאל סיכון גבוה ביותר לביטחון מדינת ישראל, וכל מילה נוספת מיותרת", הסביר קצין בכיר בצה"ל. "אבל אסור לתת לפרסומים לבלבל: אנחנו עדיין לא יודעים אילו מסמכים מחזיק כעת אורי בלאו ברשותו".