רומן במחתרת: האהבה ניצחה את הזוועה
בטקס הדלקת המשואות ביד מרדכי, מחר, יזכה לכבוד גם יהודה מימון, 86, שדווקא בימים הקשים במחתרות בפולין פגש באהבת חייו
- פרויקט זוכרים לנצח של ערוץ החברה של nrg מעריב

בגיל 15, כשהתחילה המלחמה, למד בגימנסיה בקרקוב והיה חלק מהקהילה היהודית בעיר. בשנת 1941, כאשר החל לפעול בקרקוב גטו, הקים מימון, יחד עם פעילי התנועות הצעירות, את המחתרת היהודית הראשונה על אדמת פולין הכבושה - "החלוץ הלוחם".
מימון לקח חלק בפעולה ההתקפית הראשונה נגד הנאצים על אדמת פולין - "ליל צינגריה". הייתה זו הפעולה המפורסמת ביותר של ארגוני המחתרת היהודיים בקרקוב, והיא התבצעה בלילה של 22.12.1942, בו הותקפו בו בזמן מספר יעדים שהיוו מקום מפגש לקצינים גרמנים.
"אף שהקפדנו שלא לחשוף את זהותנו היהודית, בתוך זמן קצר הסתבר לגרמנים, כנראה בשל הלשנה, כי אנחנו ביצענו את הפעולה", מספר מימון. "הפעולה סימלה את הגבורה וההתנגדות לגרמנים ואת ההגנה על הכבוד היהודי, במיוחד של תנועת הנוער".
לאחר הפעולה נעצר יהודה על ידי הנאצים, ונכלא בבית הכלא הידוע לשמצה "מונטה לופי". "רוב האסירים הוצאו להורג, אני נשלחתי לאושוויץ", משחזר מימון. לאחר 22 חודשים יצא מימון, יחד עם יהודי המחנה, ל"צעדת המוות", ובאמצע הדרך הצליח לברוח. הוא מצא מסתור עד פלישת הצבא האדום.
לאחר שחרור פולין חזר יהודה לעיר הולדתו קרקוב. "זה היה היום הקשה בחיי", הוא נזכר. "שם נולדתי ושם העברתי את ימיי היפים ביותר, וראיתי עיר עזובה וריקה". מימון , שאיבד את הוריו ואת רוב משפחתו בשואה, החליט לעזור ולהצטרף לאבא קובנר, שלקח חלק במסע נקמה בנאצים. לאחר תקופה בה חיסל אסירי אס-אס החל להבריח יהודים מאוסטריה לאיטליה.
מימון
את אהבתו הגדולה - אביבה, פגש בהרי האלפים שבאיטליה כאשר עסק בהברחת יהודים מחוץ לגבולות גרמניה. גם היא ביקשה לעלות לארץ הקודש. אביבה נולדה בעיר סוסנוביץ שבפולין, והשתייכה למחתרת של נוער ציוני בסוסנוביץ. "בהתחלה הקמנו מרד וזה לא הצליח, אז עסקנו בהצלת יהודים. הצלחנו להעביר את רוב היהודים לגרמניה ולהונגריה ושמרנו עליהם. ככה גם הצלחתי להציל את אמא שלי", נזכרת אביבה.
אביבה הייתה חלק מהמחתרת היהודית באיטליה שפעלה נגד הנאצים במדינה. השניים התאהבו באותו מעבר מאוסטריה לאיטליה, אך נפגשו שוב מאוחר יותר במחנה הכשרה באיטליה. "היא מצאה חן בעיניי, עלינו ארצה בעלייה בלתי לגאלית, ולאחר מכן התחתנו באוגוסט 1946 בקיבוץ עין הכובש", מספר יהודה.

כבר 64 שנה שהם ביחד. "בזכות המאבק בנאצים הכרנו, התחתנו ואנחנו יחד", מסביר יהודה. השנה יזכה יהודה לכבוד להדליק משואה. "אני חושב שזה כבוד גדול, ואני עושה את זה לזכר כל אלו שנספו ונהרגו בזמן המלחמה", אמר יהודה.
"אני אומר שטוב שיש לנו את ישראל, ואני בטוח שנדע להיות מספיק ערנים כדי למנוע כל רעה שמתרגשת עלינו. כל דיקטטורה היא מסוכנת, זה למדנו על בשרנו".