המלח והכסף: הקשר בין אולמרט לדני דנקנר
אולמרט מככב בעוד פרשייה: חשד לשוחד קרקעות. כשהיה שר התמ"ת ושר האוצר חתם על הפשרת קרקע חקלאית בבעלות משפחת דנקנר
אהוד אולמרט צילום ארכיון: פלאש 90
לפרשה החדשה שבה חשוד דנקנר, אחד מאנשי העסקים החשובים במשק, יש, כאמור, קשר ישיר לאהוד אולמרט עצמו ולתהליך רכישת השליטה בבנק הפועלים על ידי משפחת דנקנר. על פי החשד, דנקנר פנה לעד המדינה הנוכחי בפרשת הולילנד ולמאיר רבין, דמות מרכזית נוספת בפרשה זו כדי שאלה יפעלו- האחד במנהל מקרקעי ישראל והאחר מול אהוד אולמרט, ששימש באותו כשר התמ"ת והיה אחראי בין היתר על מנהל מקרקעי ישראל.
עד המדינה סיפר כבר לפני מספר שבועות לחוקרים כיצד הצליח דנקנר לשחד בעזרתו ובעזרת חברו מאיר רבין את יו"ר מנהל מקרקעי ישראל, עו"ד יעקב אפרתי.
אבל אפרתי לא היה לבד. חוקרי המשטרה שמעו מעד המדינה כי לאחר שמנהל מקרקעי ישראל אישר את שינוי ייעוד הקרקע לבקשת משפחת דנקנר, היה צורך באישור כפול - האחד של שר התמ"ת האחראי על מנהל מקרקעי ישראל ושל שר האוצר.
פרשת הקרקעות שהתפוצצה אתמול החלה בשנת 1997
כאן פעלו שני המתווכחים אל מול אולמרט ששימש כשר התמ"ת. אולמרט חתם על אישר העסקה ולאחר מכן המסמכים הועברו אל משרד האוצר. למרבה המזל של היזמים, באותה תקופה מונה אולמרט גם לשר האוצר.
וכך, אולמרט חתם פעם נוספת על המסמכים. הפעם בתוקף היותו שר האוצר. כך אושרה באופן סופי העסקה. "בזכות קבלת האישורים הושבחה הקרקע בעשרות מיליוני שקלים", אמר קצין בכיר במשטרה.
על פי החשד, גם אולמרט קיבל סכומי כסף גדולים
כדי לקדם את המיזם. "עד המדינה סיפר כי הועברו לאולמרט סכומי כסף בסדר גודל של בין 400-300 אלף שקלים על כל חתימה", אמר הגורם.
פרשת הקרקעות שהתפוצצה אתמול החלה בשנת 1997, אז רכשה משפחת דנקנר חלק מגרעין השליטה בבנק הפועלים. בנק לאומי העניק למשפחה אשראי בשווי 360 מיליון שקל. כנגד האשראי הזה העמידה משפחת דנקנר בטחונות: היא שיעבדה את חברת "תעשיות מלח" ששבעלותה ואת הקרקעות ששייכות לחברה בעתלית ובאילת.
המטרה: לשנות ייעוד
שויין הרשמי של הקרקעות עמד אז על 23 מיליון דולר בלבד, סכום שאינו מספיק כדי לקבל אשראי כל כך גבוה. העסקה בוצעה על סמך ההנחה שמנהל מקרקעי ישראל ייאשר לשנות את ייעוד הקרקע, תהליך הנקרא "הפשרה", ולאפשר לשנותה מקרקע לתעשייה לקרקע שמותר לבנות עליה יחידות דיור.
הארכת מעצרו של דני דנקנר צילום: אלי דסה
המהלך הזה אמור היה להקפיץ את שווי הקרקעות בכמעט פי- 10 מ-23 מיליון דולר לכ-200 מיליון דולר - ובכך להצדיק את האשראי הגבוה שקיבלה משפחת דנקנר לצורך רכישת הבנק. במקביל, משפחת דנקנר אמורה הייתה לקבל בעסקה כ-50% מזכויות הבנייה בעתלית וכ-30% מזכויות הבנייה באילת, ללא תמורה.
לאורך השנים התנהלו דיונים בנושא מול מנהל מקרקעי ישראל וב-2001 הושגה הסכמה עקרונית של המנהל על הפשרת הקרעות והפיכת הקרקע לדיור. ההסכמה הזו הייתה כפופה להחלטה סופית של מועצת מנהל מקרקעי ישראל. כאן, כאמור, נכנס לתמונה שמו של "כוכב" פרשת הולילנד, אהוד אולמרט. אולמרט עמד באותה תקופה בראש המועצה של מנהל מקרקעי ישראל - וזאת מתוקף תפקידו כשר התמ"ת.
העסקה המתגבשת זכתה לביקורת קשה מצד ארגונים כמו התנועה לאיכות השלטון ועמותות סביבתיות וארגונים ירוקים, שעתרו לבג"ץ וטענו שמדובר בעיסקה בעייתית וכי משפחת דנקנר זוכה להטבות חריגות ומפליגות.
גם היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, הסתייג מהעיסקה וקבע כי ספק גדול אם ההסדר שנחתם עם מנהל מקרקעי ישראל היה עומד במבחן הביקורת השיפוטית, ולכן על מועצת מנהל מקרקעי ישראל - כזכור, הגוף שבראשו עומד אהוד אולמרט - לבדוק היטב את העיסקה לפני אישורה.
ב-2001 מתח גם מבקר המדינה דאז ביקורת חריפה על ההסכם
ב-2001 מתח גם מבקר המדינה דאז, אליעזר גולדברג, ביקורת חריפה על ההסכם ועל אופן קבלת ההחלטות במינהל מקרקעי ישראל, בהתייחסו לעסקת קרקעות המלח. אבל מספר חודשים אחר כך אושר ההסכם המתוקן במועצת מקרקעי ישראל - בראשות אהוד אולמרט.
היועץ המשפטי לשעבר, מני מזוז, "מדובר בעסקה סבירה" צילום ארכיון: פלאש 90
התנועה לאיכות השלטון וגופים נוספים עתרו לבג"ץ, שהוציא צו ביניים האוסר על מימוש ההסכם עד לבירור העתירה, שטרם הוכרעה עד היום.
היועץ המשפטי לממשלה הבא, מני מזוז, אישר ב-2005 את העסקה. "בדיונים שהתקיימו אצלי", כתב מזוז לאולמרט, שכיהן אז כשר האוצר וכשר הממונה על המינהל, "הוצגה עמדת אגף התקציבים במשרד האוצר, לפיה מדובר בעסקה סבירה בהיבט הכלכלי". הוא פירט את יתרונות העסקה וסיכם כי "בנסיבות אלו איני רואה מניעה משפטית לאישור ההסכם עם חברות המלח, בנוסח שאושר על-ידי מועצת מקרקעי ישראל. ההסכם טעון את אישורו של שר האוצר".
עם זאת, מזוז הבהיר לאולמרט בעל פה שעליו להימנע מאישור ההסכם כשר אוצר, משום שהוא זה שאישר אותו כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל. אולמרט חתם על ההסכם אך מיהר למשוך את חתימתו בטענה שלא הבין את הנחייתו של מזוז שיש להמתין למינוי שר אוצר חדש.
וכך כמעט עשור לאחר ההסכמה על העסקה החריגה, התפוצצצה אתמול ברעש גדול פרשת שוחד הקרקעות לכאורה, שנולדה מתוך פרשת הולילנד.
בהכנת הידיעה השתתפו אבי אשכנזי,יהודה שרוני ונועם שרביט
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם