קום התאגדה

ה-1 במאי 2010 עומד בסימן החזרה לעבודה המאורגנת. אני קורא לעובדים להתאגד, ולמעסיקים לכבד את זכותם לעשות זאת. חג שמח

עופר עיני | 29/4/2010 15:25 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מה המשותף לעובדי תחנות הדלק של "סונול", לעובדי חברת הקייטרינג "שפע", לעובדי ויזה "כ.א.ל", לנגני התזמורת האנדלוסית, לעובדות הניקיון באוניברסיטת תל אביב, למלצרי רשת "קופי בין" ולמאבטחי מכון ויצמן? לכאורה לא כלום. מדובר בעובדים בתנאי עבודה, בשכר, ובמעמד השונים אלה מאלה לגמרי.

אולם דבר אחד עובר כחוט השני בין קבוצות העובדים האלה: כולן התאגדו לאחרונה בהסתדרות. כולן חלק מתופעה חברתית הולכת ומתגברת של עובדים הבוחרים בעבודה המאורגנת כחלופה לכל צורת העסקה אחרת. ה-1 במאי 2010 עומד בסימן שובה של העבודה המאורגנת. בעשרות מקומות עבודה כבר הוקמו ועדי עובדים. לאחרונה הקמנו אגף חדש להתאגדות עובדים, שייתן מענה הולם לשטף היוזמות בתחום זה מצד עובדים במקומות העבודה בכל הארץ, בכל הענפים והמגזרים.
אכזבה מהקפיטליזם הקיצוני

מה מביא עובדים להרים ראש ולהתארגן? כיצד הפכה העבודה המאורגנת ממושג מיושן ודהוי בחלקים גדולים בציבור, להלך רוח רצוי? מדוע נפוצה התופעה בקרב צעירים, שעד עתה החיבור ביניהם לבין עבודה מאורגנת היה נראה הגיוני רק לבעלי דימיון מפותח?

התשובה נעוצה בכמה סיבות. ראשית, המשבר הכלכלי העולמי האחרון הביא לאכזבה מהקפיטליזם הקיצוני. נוצר צורך לרסן את השיטה באמצעות ערכים סוציאל-דמוקרטיים. העבודה המאורגנת קיבלה לפתע לגיטימציה מחודשת בציבור וזריקת מרץ בתקשורת.

שנית, חקיקה המקלה על התאגדות עובדים, שההסתדרות יזמה במסגרת עסקת החבילה האחרונה במשק בהסכמה עם המעסיקים והממשלה. מדובר בחוק המחייב מעסיקים לקיים משא ומתן עם העובדים במקרה של התארגנות ראשונית. חוקים נוספים מטילים

קנסות כבדים על מעסיקים שמנסים לטרפד מהלך התארגנות באמצעים בלתי הוגנים, כמו פיטורים, איומים וכדומה. מערכת בתי הדין לעבודה, בראשות הנשיא סטיב אדלר, תרמה אף היא את חלקה בשורה של פסקי דין ברוח זו.

הסיבה השלישית גלומה בשינוי שעברה ההסתדרות. בשנים האחרונות אימצנו את דרך ההידברות. המעסיקים שבחרו בעבר לעמוד מולנו בזירת המאבק מעדיפים היום את שולחן המשא ומתן. נכון שבמקרה של התאגדות עובדים ישנם עדיין, לדאבוני, מעסיקים שיוצאים לקרב בלימה כדי לסכל את המהלך לפני צאתו לאוויר העולם. אולם ישנה גם מגמה הפוכה ומתרחבת של מעסיקים שמכירים בהתארגנות בלי לצאת לקרב. גישה זו מביאה לסיום מוצלח של מהלך ההתאגדות ולהסכם עם המעסיק. זה מדרבן עובדים נוספים ליטול יוזמה ולהתאגד.

עבודה מאורגנת מבטיחה ביטחון תעסוקתי

שינוי הגישה של חלק לא מבוטל מהמעסיקים הוא גם תוצאה של יכולתה של ההסתדרות להתאים את עצמה לעולם העבודה הדינמי של המאה ה-21. תמיד סברתי שההסתדרות לא חייבת להיאחז בקרנות המזבח של עולם העבודה הישן. ביכולתה להציע מסגרת של הסכם קיבוצי, בכל הענפים, שנותנת מענה הן לזכויות העובדים והן לצרכים של המעסיק בשווקים תחרותיים וגלובליים. ההסתדרות אינה שואפת להחליף את ההנהלות. היא בסך הכל מתמקדת בזכות העובדים להתפרנס בכבוד.

כל הסיבות האלה יוצרות יחסים תקינים של עבודה מאורגנת. להערכתי, מגמת התאגדות העובדים רק תלך ותתעצם ככל שהתנאים האלה יתקיימו: חזרה לתשתית הסוציאל-דמוקרטית שעליה הוקמה מדינת ישראל, חקיקה בהסכמה המקלה על עובדים להתאגד, שיתוף פעולה והידברות בין המעסיקים להסתדרות, והתאמה לעולם העבודה של המחר.

עבודה מאורגנת מבטיחה ביטחון תעסוקתי ותנאי עבודה הולמים לעובדים. תנאים אלה מביאים לחלוקה שוויונית יותר של המשאבים ולצמצום פערים. ככל שתמשיך ותתחזק העבודה המאורגנת, תצא החברה הישראלית נשכרת. אני קורא לעובדים להתאגד, ולמעסיקים לכבד את זכותם הדמוקרטית לעשות זאת. אין לי ספק שיחד, עובדים ומעסיקים, נוכל ליצור יחסי עבודה מאורגנים שיצעידו את המשק קדימה לטובת מדינת ישראל. חג שמח.

הכותב הוא יו"ר ההסתדרות החדשה

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים