המבקר: הפנסיה נפגעה; מינויים פסולים במשטרה
השופט בדימוס מיכה לינדשטראוס הגיש ליו"ר הכנסת את דוח מבקר המדינה לשנת 2010. "הדוח משמעותי מאד והוא חמור מאד בכל המובנים", אמר המבקר בעת הגשתו. בין השאר, מציג הדוח תמונה מטרידה של התנהלות פגומה במשטרה, זלזול בטיפול בקרנות הפנסיה ומתריע מפני משבר חריף בבתי החולים
המבקר מותח ביקורת גם על מפכ"ל המשטרה רב ניצב דודי כהן והשר לביטחון פנים לשעבר, אבי דיכטר, על דרך קידומו של אחיו של המפכ"ל שנעשה תוך ניגוד עניינים על רקע קרבת משפחה.
גם מצב קופות הפנסיה עומד במרכז הדוח: המבקר מצא כי החוסכים לפנסיה משלמים דמי ניהול גבוהים מדי, מנהלי קופות הגמל חוגגים ומשרד האוצר לא עושה מספיק כדי להבטיח את טובת הציבור. המבקר מזהיר גם לגבי עסקי חלפנות הכספים וקובע כי הסכומים הגדולים העוברים מיד ליד עלולים לשמש להלבנת הון ולמימון טרור.
ליקויים חמורים נמצאו גם בשירותי הרפואה בישראל. המבקר קובע כי קופות החולים דוחפות את המבוטחים לזרועות הרפואה הפרטית, ומקשות על חולים הסובלים ממחלות כרוניות. לגבי מצב בתי החולים ציין לינדנשטראוס וכי זמני ההמתנה בחדרי המיון ארוכים מדי, ומתריע מפני מחסור הצפוי ברופאים.
למי אכפת אם תוקפים עובדי ציבור? כנראה שלאף אחד, לפחות על פי המשטרה. מדוח המבקר עולה כי בשנים 2006-2008 המשטרה סגרה כמעט מחצית מתיקי החקירה של אלימות כלפי עובדי ציבור תחת הסעיף "חוסר עניין לציבור". זאת, למרות שעל פי הוראות המשטרה – אסור לסגור את התיקים מסיבה זו.
המבקר חושף עוד כי ב-27 אחוזים מהתיקים שנבדקו לא מוצתה החקירה, ללא כל הנמקה, והתיק בנושא
תקיפת עובדי ציבור נחשבת לאחת העבירות החמורות, ודינה חמש שנות מאסר. על פי הוראות המשטרה, יש לתת עדיפות גבוהה לחקירת תלונות על תקיפת עובדי ציבור, ואף לפתוח מייד בחקירה בנושא ולהעמיד לדין בהקדם חשוד שנמצאו נגדו ראיות.
כיצד קודם אחיו של מפכ"ל המשטרה? מבקר המדינה מותח ביקורת על המפכ"ל דודי כהן והשר לביטחון פנים בעבר, אבי דיכטר, על דרך קידומו של אחיו של המפכ"ל, תנ"צ מוטי כהן, סגן מפקד מחוז מרכז. לאחר בדיקה שארכה כשנתיים, קבע המבקר כי קצינים בכירים במשטרה מונו "בחריגה מסדרי מינהל תקין", כשהוא מתייחס למינוי קרובי משפחה תוך ניגוד עניינים.
המבקר קובע כי כהן לא עמד בסיכום שאליו הגיע עם השר והיה מעורב בפועל בהליך המינוי של אחיו. ואילו לגבי דיכטר קובע המבקר כי לא ייחד למינויים הליך מיוחד, למרות מעורבות המפכ"ל בהם, אלא אישר אותם מבלי להתייחס לאי תקינות הדבר.
בסעיף אחר עוסק המבקר במינויו של קצין בכיר שהוחלט לבטל את תקן הדרגה של תפקידו, אולם זמן קצר לאחר הביטול הוחלט במשטרה למנות לתפקיד באופן זמני קצין בדרגת תנ"צ. במקביל לתפקידו, כיהן הקצין כמתמחה במחלקת התביעות של המשטרה ולמרות שהמשכורת הממוצעת של מתמחה נעה סביב 4,500 שקלים, משכורתו של הקצין עמדה על סכום הגדול פי עשר מכך – כ-45 אלף שקלים.
מי שומר על כספי הפנסיה שלנו? על פי הדוח, כנראה שאף אחד. המבקר מצא כי החוסכים לפנסיה משלמים דמי ניהול גבוהים מדי, מנהלי קופות הגמל חוגגים על חשבוננו ומשרד האוצר לא עושה מספיק כדי להבטיח את טובת הציבור.
בישראל היו בסוף 2008, 145 קופות גמל וקרנות פנסיה שגלגלו 574 מיליארד שקל מכספי הציבור. על פי הדוח, הגוף במשרד האוצר שאמור לפקח על המבטחים – הממונה על שוק ההון – נתן הוראות שנוסחו "באופן כללי ועמום" וגרם למעשה להגדלת תשלומי הציבור עבור דמי הניהול.
המבקר אף מתריע מניגודי עניינים בין מנהלי הקופות לבין טובת ציבור החוסכים לפנסיה. לינדנשטראוס מזהיר: "יש להגן על האינטרסים של כל ציבור החוסכים מדרכי פעולה מסוכנות של הגופים המוסדיים. ההשקעות המסוכנות לצד העלייה בדמי הניהול והזינוק בשכר המנהלים, פגעו קשות ברווחי החוסכים. יש להסדיר זאת במהירות".
מה קורה מאחורי הקלעים של דוכני חלפני הכספים? המבקר מזהיר כי מיליארדי הדולרים העוברים מיד ליד עלולים לשמש להלבנת הון ומימון טרור.
המבקר חושף כי למרות שפעילות חלפנים שאינם רשומים כחוק נחשבת עבירה פלילית, המשטרה עושה מעט נגד נותני שירותי מטבע לא רשומים. בנוסף, יחידת הפיקוח באגף שוק ההון אינה נוקטת כיום שום אמצעי לאיתור חלפני מטבע לא רשומים ואין הערכות על מספרם והיקף פעילותם.
"חשוב מאד לפקח על נותני שירותי מטבע, חלפנים, הרשומים והלא רשומים כאחד, הן עקב החשש שסכומי הכסף הגדולים עלולים לשמש להלבנת הון ולמימון פעולות טרור, והן עקב הקשרים הקיימים לעיתים בין כספים אלה ובין עולם הפשע. ממצאי הדוח מלמדים כי תחום זה אינו מפוקח ומוסדר דיו וכי אמצעי האכיפה הקיימים אינם אפקטיביים".
מה קורה בחדרי המיון של בתי החולים בישראל? המבקר מצביע על עומס שגורם לזמן המתנה ארוך מדי, על מצב מצב של עומס יתר במחלקות האשפוז בגלל הפניות מיותרות של מטופלים מהמיון ועל "הרחבת" חדרי מיון בשיטה של הוספת מיטות שעלולה לגרום לסכנה ולפגיעה באיכות הטיפול.
המבקר מותח ביקורת אף על התנהלות קופות החולים, שלטענתו דוחפת את המבוטחים לזרועות הרפואה הפרטית. בנוסף, הקופות מערימות קשיים על החולים במקרים בהם מטופלים הסובלים ממחלה כרונית מפתחים מחלות נוספות, אז הקופות מסרבות לממן את הטיפול הנוסף.
עוד קובע המבקר כי כמות כוח האדם בחדרי המיון בישראל נקבעה על פי תקנים משנות ה-70, ללא התחשבות בשינויי טכנולוגיה ואוכלוסיה מאז. כמו כן, בחלק מחדרי המיון אין בנמצא בשעות הלילה ובסופי השבוע רופא מומחה. המבקר גם מתריע מפני מחסור עתידי ברופאים וטוען כי מערכת הבריאות לא מצליחה להתמודד עם אלימות כלפי אנשי הצוות הרפואי.
במעמד הגשת הדוח אמר לינדנשטרואס: "חסרה לנו חקיקה הנוגעת לוידוא ביצוע". לדבריו, "אין בחוק מבקר המדינה סעיף המחייב וידוא ביצוע דוחות הביקורת". המבקר פנה ליו"ר הכנסת ואמר: "אני מבקש מיו''ר הכנסת להעניק את הגיבוי להעברת תיקון לחוק בכנסת".
בתגובה לבקשה אמר ריבלין כי "למדינת ישראל יש ריבון אחד והוא הציבור, שהכנסת היא נציגתו הבלעדית. הציבור קורא את דוחות הביקורת, ושופט את שליחיו. נושא המעקב אינו מספיק. לא די רק במעקב ובהשארת האופציה בידי המבוקרים אם לפעול לפי ההמלצות".
בנוגע ליוזמה שהציע המבקר אמר יו"ר הכנסת: "אפעל בתיאום עם הממשלה לקידום יוזמה זו. אני בהחלט מאמץ יוזמה המחייבת מתן כלים בידי גוף הביקורת שיאפשרו וידוא ביצוע והתייחסות מצד המבוקר. תפקיד הכנסת כמפקחת על הממשלה, נעשית גם על ידי ביקורת המדינה".
עם הגשת הדוח אמר יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה ח"כ יואל חסון: "דוח מבקר המדינה שהוגש היום חושף ליקויים חמורים ומטרידים במגזר הציבורי ובגופים המבוקרים. אין בדעתי לאפשר לדוח להישאר על המדף ולהעלות אבק, אלא לוודא שכל הליקויים והכשלים עליהם הצביע מבקר המדינה יתוקנו לאלתר".
לדבריו, "במידת הצורך, הוועדה לענייני ביקורת המדינה לא תהסס מלהטיל אחריות אישית על עובדי ציבור שלא יפעלו לתיקון הליקויים באופן רציני ומהיר".
בהכנת הידיעה השתתפו: אבי אשכנזי, יוסי גרינשטיין, תומר ולמר ואריק בנדר
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם