לבן, נדיר ומרשים: המישויה הפעמונית - מהיפים בפרחי ישראל
הבוטנאי אנדרה מישו אסף אותה לראשונה במסעותיו במזרח התיכון במאה ה-18. המישויה עניינה מספר מגדלים לאורך השנים, אולם עד היום לא טיפחו אותה ולא גידלו אותה באופן מסחרי. פריחה מקומית
הצמח הוא עשבוני רב-שנתי קצר חיים (חי שנתיים עד ארבע שנים), זקוף, זיפני, בגובה מטר עד שני מטרים וחצי. הצמח מת בדרך כלל לאחר הפריחה. הגבעול קשיח, מסועף בחלקו העליון. בבסיס הצמח יש שושנת עלים מאורכים, מנוצים או גזורים לאונות. התפרחת דמוית מנורה ובה 50-10 פרחים. ניצני הפרחים חרוטיים, נוטים מטה, הם נפתחים לפרחים יפהפיים, לבנים, נוטים מטה. הכותרת לבנה מופשלת מעלה, בעלת 10-8 אונות ארוכות, קוטרה בין שבעה לתשעה סנטימטרים.
בשל יופיים של הפרחים, המישויה עניינה מספר מגדלים לאורך השנים, אולם עד היום לא טיפחו אותה ולא גידלו אותה באופן מסחרי. מהניסיון בגן הבוטני בגבעת רם ובהר הצופים ניתן להנביט את המישויה בסתיו בקלות וללא טיפולים מיוחדים. חשוב לציין כי צמח זה הוא מוגן ואין לאספו או לגדלו בלי אישור מרשות הטבע והגנים.
איפה נמצא?
המישויה גדלה במצוקים, בעיקר בגליל העליון בגוש הר מירון וסביבתו ובגליל העליון המערבי. הצמח נדיר עוד יותר בגליל העליון המזרחי, בגליל התחתון, בשומרון ובחרמון הנמוך. בגן הבוטני בגבעת רם תוכלו ליהנות מהמישויה בחלקת התצוגה, בערוגה העגולה ליד המסעדה.
ד"ר אורי פרגמן-ספיר הוא המדען ראשי של הגן הבוטני האוניברסיטאי בגבעת רם, ירושלים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם