הקרב על "המרמרה": שלב אחר שלב
רק כשאחד הלוחמים נזרק מגובה רב אל הסיפון התחתון החליטו להחליף את רובי הפיינטבול באקדחים חיים. כך הסתבך מבצע השייטת
את האות להשתלטות נתן מפקד חיל הים סמוך לשעה 22:30. בשלב הראשון של המבצע אמורות היו להשתתף שלוש ספינות טילים של חיל הים, שהיו בקרבת המשט הטורקי כבר מיום שישי.
מפקד שייטת הסטי"לים עלה בקשר מול ספינות המשט והודיע: "שימו לב, כאן אוניית מלחמה של הצי הישראלי, אנחנו מודיעים לכם כי נאסר עליכם להיכנס לשטח הסגר (בלוקאדה) מול חופי רצועת עזה. הבלוקאדה הזאת נקבעה מטעמי ביטחון ועל פי החוק הבינלאומי, שאנחנו מבקשים מכם לציית לו. מי שיפר הוראה זו, האחריות לתוצאות תחול עליו".
בהמשך פנה אל הקברניט: "אתה קברניט הספינה, דע לך שאתה אחראי לגורל הספינה ולגורל אנשיה". מסרים נוספים הועברו כמעט בכל חצי שעה. בין היתר, נאמר לפעילים שאם ברצון משתתפי המשט להעביר סיוע הומניטרי לעזה, הם מוזמנים לעשות זאת דרך ישראל, ביבשה, לאחר שהציוד ייבדק.
בתחילה לא ענו משתתפי המשט לקריאות חיל הים. אחר כך נשמע קולו של קברניט ה"צ'לנג'ר", אחת האוניות: "האחריות לכל מה שיקרה תחול עליכם, פנינו לשלום, ואין לנו כוונה לנקוט אלימות". ההידברות בין מפקדי שייטת הסטי"לים לקברניטי הספינות נמשכה כמה שעות. רק בשעה 04:00, לאחר שכל ניסיונות ההידברות נכשלו, יצא מבצע ההשתלטות לדרך 60 מייל מחופי ישראל, מול העיר חיפה.
בשלב הראשון תכננו כוחות חיל הים להשתלט על ספינת הנוסעים "מרמרה", על הספינה צ'לנג'ר ועל הספינה 8000. בשתי האחרונות - הקטנות יותר - הם נתקלו בהתנגדות לא אלימה, שדעכה בתוך זמן קצר. על סיפונה של המרמרה
ההערכה הייתה שהאנשים על הסיפון יגלו התנגדות קלה, אולי קצת אלימה, בנוסח בלעין, ולכן קיבל מפקד הכוח את ההחלטה להביא את מסוק ה"ינשוף" מעל לאותו גג. אלא שאז הכל החל להשתבש. הנוסעים שעל הסיפון - טורקים ברובם - ניסו לקשור את החבל שהשתלשל מהמסוק אל האנטנה שלהם, ורק בזכות תושייתו של הטכנאי המוטס שהבחין במעשה וניתק את הכבל מהמסוק ממש ברגע האחרון - נמנע אסון כבד.
למרות האירוע, החליטו לוחמי השייטת להמשיך בפעולה כמתוכנן. "מצחיק לחשוב שככה התייחסנו לזה", סיפר אחד הלוחמים מאוחר יותר, "הבנו שבאנו להידברות, לא להילחם".
התוכנית המקורית הייתה לרדת אל הסיפון העליון ומשם לרוץ לגשר הספינה, כדי להורות לקברניט הספינה הטורקית הגדולה לעצור את ההפלגה. בזה אחר זה החלו אנשי הקומנדו הימי לגלוש בחבל - ואז קרה הבלתי צפוי: נוסעי ה"מרמרה" שחיכו להם על הגג שלפו אלות, מוטות ברזל ו"קלע-דוד" עם גולות זכוכית - והחלו להלום בכל לוחם שירד בגלישה על החבל מהמסוק.
לוחמי השייטת נשאו על גופם גם אקדחים, אך תודרכו להשתמש בהם רק במקרה שתהיה סכנה לחייהם. כאשר גלשו בזה אחר זה בכבל המסוק הם הקפידו לצעוק "לא לירות, לא לירות", על אף שספגו מכות קשות.
בינתיים בקשר נשמעו קריאות: "הם הולכים שם מכות, תהיו עירניים כל הזמן, העיפו אותו, הם מכלים אותם במכות, את הלוחמים על הגג".
אנשי הקומנדו הימי הוכנו מראש להיתקלות בעיקר עם פעילים פוליטיים שמבקשים לקיים הפגנה, ולא עם לוחמי רחוב מאומנים. נאמר להם כי עליהם לשכנע בדברים את מי שיתנגד להם, ורק אם מישהו לא ישתכנע - להשתמש בכדורי צבע.
אך במהרה הם הבינו כי הריצה המתוכננת לעבר גשר הפיקוד בלתי אפשרית, גם כשהגיע מסוק נוסף ועליו עוד צוות לוחמים. "תזרקו רימוני הלם", צעק מפקד השייטת שפיקד עליהם. מפקד חיל הים היה לא רחוק ממנו, על סירה מהירה של שייטת 13, יחד עם הכוח שניסה לטפס מהירכתיים אל תוך הספינה. בניסיון להשתלט על הספינה מהירכתיים השתתפה גם יחידת קורל של משמר הגבול.
בינתיים, הלך וגדל מספר המפגינים. הלוחמים השליכו רימוני הלם, אבל המתפרעים על הגג הפליאו את מכותיהם בכ-30 לוחמי השייטת שהמשיכו לגלוש לכיוונם מכבל המסוק. ברגע מסוים תפסו הפורעים את אחד מאנשי השייטת, חטפו את אקדחו והשליכו אותו מגג הסיפון העליון אל הסיפון התחתון, מגובה של עשרה מטרים. הלוחם נפצע קשה בראשו ואיבד את הכרתו.
זו הייתה נקודת המפנה עבור הכוחות והם ביקשו רשות ממפקד הכוח, אלוף משנה א', להשתמש בירי חי. האישור התקבל. הם שלפו את אקדחיהם והחלו לירות לעבר רגלי המתפרעים, מה שבסופו של דבר נטרל אותם.
בינתיים, החלו המתפרעים גם לירות בחזרה אל לוחמי השייטת. "ראיתי קצה קנה של רובה מבצבץ מתוך גרם המדרגות", סיפר לוחם שייטת, "הוא ירה לעברנו ואנחנו גם ירינו לעברו, לא ראינו אם פגענו, חיפשנו אותו, אבל אחר כך כבר לא מצאנו".
לוחם אחר סיפר: "הוצאתי את האקדח ויריתי להם ברגליים, כי ידעתי שהמטרה היא לנטרל אותם. ניסו לחטוף כל מי שירד לספינה, ולקחת את הנשקים שלנו. בזמן המאבק זיהינו בוודאות ירי מתוך הספינה לכיווננו".
מיריות המתפרעים שכנראה השתמשו באקדחים שחטפו מלוחמי השייטת נפצעו בינתיים שני לוחמים, האחד בברכו ובירכו והשני בבטנו. במהלך המהומה, לוחם שייטת אחר נדקר בסכין. בחיפוש מאוחר יותר שערכו על המרמרה מצאו לוחמי השייטת מצבורים של נשק קר, אלות, מוטות ברזל, סכינים ומקלעי אבנים שבהם התחמשו המתפרעים לקראת השתלטות כוחות צה"ל.
נראה שהם היו ערוכים היטב "הרגשנו כמו בלינץ' ברמאללה", שחזר אחד הלוחמים, "חלק מהלוחמים קפצו לים מחשש שיתנפלו עליהם שוב. לא שיערנו שנגיע למצב כזה". חלק מנוסעי הספינה עמדו בירכתיים ובמכות אלה על אצבעות הלוחמים ניסו למנוע מהם השתלטות על הספינה.
רק כעבור חצי שעה של ירי משני הצדדים ושימוש אכזרי במוטות ברזל וסכינים נגדם הצליחו לוחמי השייטת להגיע לגשר ולהשתלט על ה"מרמרה".
אחרי שעה של לחימה, יכול היה להכריז מפקד הכוח ש"המרמרה" בידיו, אף שלא נסרקה כולה. הוא ביקש שני מסוקי יסעור ואת יחידת החילוץ של חיל האויר, 669, שתחלץ את לוחמיו. הרופא שהיה עם הכוח נשמע לחוץ ברשת הקשר "כמה הרוגים יש בין הנוסעים?", שאל מפקד בכיר.
"אני לא יודע, אבל כ-20 שוכבים כאן בלי תזוזה כבר כמעט שעה" ענה מפקד הכוח, "אני לא יודע כמה מהם באמת הרוגים וכמה פצועים". בזמן ההשתלטות עמד מפקד חיל הים בקשר עם הרמטכ"ל גבי אשכנזי ודיווח לו על מהלך הפעולה.
לאחר ההשתלטות, יצא לדרך שלב ב' של הפעולה. בשלב זה, היס"מ אמור היה להשתלט על ספינת המשא הטורקית גזה, וצוערי בית ספר לחובלים היו אמורים להשיט אותה לנמל אשדוד. הסירות המהירות של שייטת 13, נהוגות בידי לוחמים של השייטת, נדבקו אל דופן אוניית חיל הים "ניצחון", ואנשי היס"מ שהכינו סולם חבלים ירדו במהירות לתוכן. כמוהם גם צוערי בית ספר לחובלים.
מפקד הספינה ניצחון קרא לאונייה הטורקית לעצור ולצוותה להתייצב על הסיפון. הטורקים צייתו בידיים מורמות, והספינה נפלה לידי צוותי היס"מ ללא מאבק. כעבור רבע שעה היא כבר הייתה בדרכה לנמל אשדוד, מלווה על ידי ספינות דבור. כך גם היה עם עוד שתי ספינות משא קטנות, הסופיה והדפני. ספינות דבור ודבורה של חיל הים ליוו אותם לעבר נמל אשדוד כשהן מלוות ליתר ביטחון בספינת טילים אחת או שתיים.
בשעה 06:30, לאחר שהתמונות ששודרו בשידור חי מספינת המרמרה על ידי מארגני המשט הופצו בכלי התקשורת בעולם, החלה מלחמה בחזית אחרת: מתקפה תקשורתית נגד ישראל וצה"ל. מפקד חיל הים האלוף אליעזר (צ'ייני) מרום, אמר במפגש עיתונאים אתמול: "לאורך כל האירוע גילו הלוחמים אומץ לב ואיפוק. התוצאה יכלה להיות הרבה יותר גרועה אילו היינו מתנהגים אחרת". הרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי, אמר: "החיילים פעלו כמו שציפינו מהם. ברגישות ובנחישות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם