מסמך: המודל הטורקי למלחמה בטרור
מודיעין איכותי, הפעלת כוח פרופרציונלי ושיתוף פעולה בינלאומי - כך רואה מפקד הצבא הטורקי את שיטות הלחימה בטרור העולמי
הסיכונים והאיומים שהפכו לאתגרים ביטחוניים, במיוחד לאחר קריסתו של העולם הבין-גושי,לבשו צורה א-סימטרית. האיומים הגדולים ביותר שעמם אנו מתמודדים כיום הם אלימות וטרור, שמאחוריהם עומדים רעיונות קיצוניים. הטרור מאיים על הערכים האנושיים האוניברסליים: דמוקרטיה, חירויות, זכויות אדם, ובהן הזכות לחיים.
מדובר בערכים שהם תוצרים של מאמצים אדירים ושל הקרבה עצומה שנמשכו מאות שנים. ארגוני הטרור השיגו את האמצעים ואת היכולת לתקוף בכל עת ובכל מקום על פני כדור הארץ. מהבחינה הזאת, גם הביטחון בעולם של היום עבר תהליך של גלובליזציה. בחינה של תפיסות הביטחון העכשוויות סללה את הדרך להבנת "הביטחון החדש".
המונח "ביטחון חדש" מצביע באופן כללי על הרחבתה של תפיסת הביטחון לספקטרום רחב יותר של איומים. האיומים החדשים האלה כוללים, נוסף על הטרור ועל סיכונים צבאיים, סכנות כמו אי שוויון כלכלי, אי צדק, זיהום סביבתי, הידלדלותם של משאבי הטבע, עימותים אתניים, הגירה, הברחות - ובכלל זה הברחות סמים - ואבטחת הצינורות וקווי המתח שבאמצעותם מוזרמת האנרגיה.
אולם "הביטחון החדש" אינו רק עניין של הרחבת האג'נדה. האג'נדה המורחבת היא תוצאה של אימוץ בפועל של "הביטחון החדש".
ביטחון הוא ישות כוללת. מנקודת ראות פילוסופית מדובר ביוזמת התחדשות כללית, שמטרתה להציב את הצרכים האנושיים במוקד "הביטחון החדש" ובמוקד התפיסות הביטחוניות והיישומים שלהן.
השינוי הזה בגישה הביטחונית משקף אימוץ של תפיסה כוללת יותר, שאליה קשורים האספקט הצבאי של הביטחון וכל שאר האספקטים הנלווים. עם זאת, אי אפשר לטעון שתפיסת הביטחון החדשה הזאת, שמציבה את האדם במרכזה, ממעיטה בחשיבותו של ביטחון המדינה.
כאשר בוחנים היום את המדינות שמזינות את הטרור ונותנות לו מחסה מתברר שאלה מדינות כושלות, שיש להן ממשלים לא יעילים. אופיו הגלובלי והעל-לאומי של הטרור מחייב שיתוף פעולה בינלאומי. יהיו מקורותיו ומטרותיו אשר יהיו, הטרור הוא שילוב של כל הפעולות הבלתי אנושיות שאין להן שום הצדקה. הטרור הוא אכן בלתי אנושי וחסר רחמים.
עלינו לנצור את היגון בלבנו ולהמשיך להילחם בנחישות. דמוקרטיה היא מערכת של זכויות, חירויות וחובות. אלה שנהנים מיתרונות הדמוקרטיה אינם יכולים לסבול טרור שפועל נגד הזכות האנושית הבסיסית ביותר - הזכות לחיים. אי אפשר לתמוך בטרור ואי אפשר להתעלם ממנו. בשלב זה אני רוצה להדגיש שזיהוי האיסלאם, שהוא דת שמימית, עם טרור, משרת אף הוא את המטרה הפוליטית של הטרור העולמי.
טורקיה נלחמת נגד ארגון הטרור PKK (מפלגת הפועלים הכורדית) יותר מ-30 שנה. בפרק הזמן הזה היו לנו אבדות כבדות והמחיר הכלכלי של המלחמה היה גבוה. גם מדינות ואומות אחרות צריכות להיות מוכנות לשלם את המחיר הזה במקרה הצורך. מדי פעם היה עלינו להילחם לבד.
כתוצאה מהניסיון הכואב שלנו הגענו למסקנה ששיתוף פעולה בינלאומי ושילוב כוחות הם נושאים חשובים מאוד במאבק נגד הטרור. עלינו להתייחס לטרור כאל תופעה ולאחר מכן עלינו להבין כיצד, היכן ובאילו תנאים היא פורצת. עלינו לנתח את דרך המחשבה של הטרוריסטים. כן יש להבין היטב
לחימה בטרור היא מכלול הפעילויות שאותן מנהלות מדינות. יש להבין היטב את הקשר ואת ההבדלים בין לחימה בטרור ובין לחימה בארגוני הטרור ובטרוריסטים במקביל, והן בשיתוף פעולה זו עם זו בתחומי הביטחון, הכלכלה, והתעמולה וכן בתחומים חברתיים-תרבותיים ובתחום היחסים ביניהן.
הפעילויות האלה משלימות זו את זו ולעתים אף מחזקות זו את זו, לא בטור חשבוני, אלא בטור הנדסי. לעומת זאת, הלחימה בארגוני טרור או בטרוריסטים מוטלת על כוחות הביטחון.
ברצוני לחלוק איתכם את דעותיי בנוגע ללחימה בטרור: המטרה העיקרית של הלחימה בטרור היא לשלול מארגוני הטרור ומתומכיהם את התקווה שביכולתם להצליח, ולהראות להם שהטרור מוביל לדרך ללא מוצא. את המטרות האלה ניתן להשיג באמצעות חיסולם של ארגוני הטרור או נטרולם.
המאבק בטרור הוא מאבק על לבותיהם ועל מוחותיהם של האנשים. כדי לנצח במאבק הזה יש להקפיד על הנקודות הבאות:
* את המלחמה בטרור יש לנהל בהתאם לחוק.
* באזורים שבהם יש פעולות טרור המטרה העליונה היא להבטיח את ביטחון התושבים.
* יש להבחין בין אוכלוסייה מקומית תמימה ובין טרוריסטים.
* יש להבדיל בין טרוריסטים ובין מי שמסייעים להם, מעודדים אותם או מזדהים איתם. יש לפתח דרכי פעולה שונות נגד כל אחת מהאוכלוסיות האלה.
* בלחימה בטרור יש להבטיח את תמיכת האוכלוסייה המקומית בכוחות הביטחון.
* בלחימה בטרור יש להבטיח את אחדות המאמץ של סוכנויות שונות ושל ארגונים שונים הפועלים במגוון תחומים.
* לחימה בטרור היא תהליך ארוך טווח. עלינו להיות סבלנים, נחושים ומתונים בסוגיה הזאת.
* יש להבהיר לא רק לכוחות הביטחון, אלא גם למקבלי ההחלטות בדרג המדיני, לכלי התקשורת ולציבור שהלחימה בטרור היא תהליך קשה הדורש סבלנות.
* ארגוני הטרור רוצים להתיש את הציבור באמצעות פעולות טרור חוזרות ונשנות. את האסטרטגיה שלהם הם מבססים על ערעור סבלנותו של הציבור. לכן, במסגרת הלחימה בטרור חייבים הציבור ומנהיגיו להפגין סבלנות.
* בלחימה בטרור יש להימנע ממתן תקוות שווא לציבור.
* טרור הוא חלק ממערכת חברתית רחבה יותר שמולידה אותו, מזינה אותו, מקיפה אותו וחיה איתו בדו-קיום. ארגוני הטרור מנסים לעצב את המערכת החברתית שבה הם פועלים. חשוב להפוך את המערכת החברתית שמזינה את הטרור למערכת שתורמת ללחימה נגדו.
באופן כללי, המערכות החברתיות שבתוכן שוכן הטרור מורכבות מאוד. הסיבה למורכבות הזאת היא שהרשתות החברתיות המודרניות, הפוסט-מודרניות והמסורתיות משולבות אלה באלה. נוסף על כך, ארגוני טרור עלולים לעסוק בהברחות נשק, סמים ובני אדם בשיתוף פעולה עם ארגוני פשיעה על-לאומיים.
כל הנושאים האלה מבהירים שהלחימה בטרור היא תהליך רב-ממדי ומורכב הגוזל משאבי זמן רבים. לכן אחת המטרות המרכזיות צריכה להיות להפוך את המערכת החברתית המזינה את ארגוני הטרור למערכת שמקצרת את חייהם של הארגונים האלה.
המטרה המרכזית היא ליצור מערכת חברתית שמבודדת את ארגוני הטרור. לכן על אנשי הביטחון בשטח להיות משולבים במערכת החברתית שבאזור. הם צריכים להיות חלק מהשטח וידידים שלו. ניתן להשיג שליטה מלאה על שטח מסוים רק אם מותירים בו דריסת רגל לאורכו ולרוחבו.
בפעולות של כוחות ביטחון נגד טרור ישנם כמה פרדוקסים:
* לעתים שימוש לא פרופוציונלי בכוח במסגרת נקיטת צעדים נגד הטרור עלול ליצור נסיבות בטוחות עוד פחות.
* לעתים שימוש לא פרופורציונלי בכוח עלול להביא לירידה בשיעור ההצלחה של המבצעים.
* לעתים שימוש בפחות כוח ולקיחת סיכונים מחושבים עשויים להגביר את יעילות המבצע.
* יש לעשות כל מאמץ כדי להבטיח שיתוף פעולה דינמי בין כוחות הביטחון לארגוני המודיעין. חשוב לאסוף מודיעין יעיל, מדויק ועדכני. המבצעים חייבים להיות מבוססי מודיעין. מבצעים המנוהלים ללא מודיעין עלולים להניב תוצאות שליליות. מודיעין אנושי שאותו אוספים צוותים מיומנים הוא בעל חשיבות מרכזית במלחמה בטרור.
רגישות הציבור וההשפעה ההולכת וגוברת של התקשורת הגדילו לא רק את חשיבותן של האמיתות האסטרטגיות, אלא גם את חשיבותן של האמיתות הטקטיות. הטעויות הטקטיות עלולות להכשיל גישות אסטרטגיות נכונות.
לכן הכישורים והיכולות של אנשי הלוחמה בטרור בשטח הם שקובעים אם המאבק הזה יסתיים בניצחון. חשוב שלמפקדים בשטח יהיה די מידע סוציולוגי ושיהיו להם כישורים מעבר לאלה הצבאיים המסורתיים, כגון היכולת לקרוא ולהבין עובדות היסטוריות וגיאוגרפיות.
אין למדוד את ההצלחה בלחימה נגד הטרור על פי מספר הטרוריסטים שנוטרלו. נחישות הציבור היא גורם בפני עצמו, הקובע את מידת היכולת להצליח בלחימה נגד הטרור. מהסיבה הזאת יש לכל שכבות החברה, וכן לתקשורת, תפקיד חשוב במניעת האימה שמנסים הטרוריסטים להטיל במטרה לשלוט על תפיסת המציאות שלנו.
אנשי התקשורת מפשטים לא פעם את המציאות המורכבת הזאת כדי שתהיה מובנת יותר לציבור. דרך הפריזמה של התקשורת הופכת לעתים המציאות למקבץ של תחושות, ואילו העובדות אינן מנותחות בפרוטרוט. כתוצאה מכך עלולה התקשורת לעוות את המציאות של החברה. אף שבכל מקרה יש לכבד את חופש העיתונות ואת החופש להפיץ מידע לציבור, יש לזכור שיש לשים סייגים גם לחירויות, במיוחד כשהן מתחילות לפגוע בחברה.
לניצול התקשורת על ידי הטרוריסטים ולצילומים של זירות הטרור המופצים בכל העולם יש חלק נכבד בגלובליזציה של הטרור, שכן מטרת הטרוריסטים היא למשוך את תשומת הלב הציבורית לפעולות שלהם כדי שהציבור יכיר בהם ויקבל אותם. לכן, כשהתקשורת מסקרת אירועי טרור, יש חשיבות להיקף הסיקור ולכך שלא יחזור על עצמו שוב ושוב, שכן, החזרות האלו בכלי התקשורת הלאומיים משרתות את מטרותיהם של ארגוני הטרור.
חלק מההרצאה שנשא גנרל אילקר בשבוג, רמטכ"ל צבא טורקיה, בפתח הכנס השלישי על טרור גלובלי ושיתוף פעולה בינלאומי, שנערך באנקרה במרץ 2010.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם