פרשת "יצה" חוזרת: יחיאל חורב מדבר
בראיון נדיר למעריב מספר ראש המלמ"ב לשעבר, שהואשם ברדיפתו של תא"ל במיל' יצחק (יצה) יעקב על התככים מאחורי הקלעים

"המצב האמיתי הפוך", אומר חורב, "במדינה נורמלית יצה היה יושב בכלא שנים רבות, למזלו כאן הוא נהנה מהגנה של האליטות, ממילייה שנלחם בשבילו ומחמלה של המערכת המשפטית וגם שלי, לאור גילו ומצבו הרפואי, אבל זה לא מפריע לו לחזור עכשיו כאילו כלום ולהתחיל הכל מהתחלה. לצערי, אם היו קוראים לו ואנונו, אף אחד לא היה נחלץ להגנתו. אני גאה על כך שלמרות הקשרים של יצה והחיבור שלו למוקדי ההשפעה בישראל, לא נרתענו ומיצינו איתו את הדין".
חורב שלם לגמרי עם פעולותיו בפרשת יצה ומגלה: "לקחנו קבוצה של אנשים, שאינה שייכת למערכת הבטחון או למלמ"ב, והתייעצנו איתם בזמן אמיתי. היה ביניהם, למשל, גם דן מרידור, שאין חולק על הגינותו ומקצועיותו. כל האנשים, ללא יוצא מן הכלל, אישרו שהפעולות שאנחנו נוקטים נכונות ומחוייבות. היה קונצנזוס מוחלט. אבל הזכרון של הציבור כאן קצר ותמיד יהיו מי שינסו לבנות מציאות מדומה ולהפוך אנשים שניסו לפגוע פגיעה קשה במדינה שלהם, במודע, לגיבורים".
אתמול, לראשונה, התקבלה תגובה מפורטת מטעם משרד הבטחון לפרשה. "דברי השופטים במשפטו של יצחק יעקב אינם מותירים ספק באשר לחומרת מעשיו", נאמר בתגובה, "והם שומטים את הקרקע מתחת לטענה כי מעצרו, חקירתו והרשעתו הינם כולם פרי התנכלות אישית של מלמ"ב או ראש מלמ"ב דאז, יחיאל חורב.
"יתר על כן, הטיפול בסרטו של ניר טויב נעשה לאחר פרישתו של יחיאל חורב, בראשות מלמ"ב עומד בשלוש השנים האחרונות אמיר קין, שלא הכיר את יצחק יעקב, לא היה מעורב בחקירתו ומשפטו בעבר, ואין לו נגיעה אישית כלשהי לנושא.
"מנגד, אי אפשר להתעלם מהעובדה שסנגוריו של יצה בתקשורת, בראשם רונן ברגמן, הם בעלי עניין אישי בנושא. מצער מאוד שבדבריהם על "פרשת יצה" הם סומכים על כך שהציבור הרחב אינו בקיא בפרטי הפרשה ובוודאי שאינו מכיר את דברי בית המשפט בהכרעת הדין ובגזר הדין במשפטו של האיש".
לתגובה מצורפים כמה מובאות מפסק דינו של יצה. כזכור, הוא הורשע בעבירה של מסירת ידיעה סודית ללא סמכות, העונש המכסימלי עליה הוא 15 שנות מאסר. את ההרשעה הזו כינו בתכנית רדיו ביום רביעי כ"דבר
לאור החומרה במסע הרהביליטציה שגורמים תקשורתיים מנסים לעשות עכשיו סביב האיש, כולל הניסיון להפיכתו לגיבור תרבות ולקדוש מעונה, הנה מקבץ ציטוטים: השופט דר' בנימיני: "הידיעות הסודיות שחשף הנאשם הן מן הסודות הכמוסים והרגישים ביותר שבמדינת ישראל... לא זו בלבד שסודות אלו לא פורסמו מעולם, אלא שהתברר כי אפילו אנשים בעלי רקע בטחוני עשיר... לא נחשפו לידיעות סודיות אלה".
וכן: "מדובר בידיעות שסודיותן היא מן המעלה הראשונה, וגם בדברים אלו אין די כדי להבהיר עד כמה סודיות הן הידיעות... המניע שהביא את הנאשם לביצוע העבירות בהן הורשע, היה השאיפה לחשוף את חלקו הוא בנושאים סודיים שונים, קרי אינטרס אישי צר, אשר בפירוש עומד בניגוד לאינטרס הציבורי...".
השופט אברהם טל הוסיף: "אינני מקל ראש בסבל שסבל הנאשם, אך אין לו להלין אלא על עצמו בעניין זה, שכן תיאורו כמרגל תואם את הוראות החיקוק שבהן הואשם, ובאותו זמן תאמה גם את העבירה שבה הורשע על ידינו. גם תיאור הנאשם בפרסומים... כמי שבגד במדינה, לא היה מופרך מעיקרו... הנאשם גילה חוסר הבנה לחומרת מעשיו... נחישות ועקשנות זו של הנאשם, גורמות לי לקבוע כי הטלת עונש מופלג בקלותו, תעביר מסר לא נכון לנאשם ולא תרתיע אותו מלחזור על מעשיו...".
השופט טל, בדעת מיעוט, סבר כי אין להסתפק בתקופה בה ישב יצה במעצר (סביב החקירה והמשפט, כשנה וחצי), אלא יש להטיל עליו עוד שלוש שנות מאסר בפועל. "אני ערך לכך", כתב, "שהעונש שאותו אני מציע להטיל על הנאשם יגרום להחזרתו לבית הסוהר, תוצאה שאיננה קלה לנאשם כלל ועיקר, אך לאור מכלול השיקולים שמניתי לעיל, לא ניתן, לדעתי, להימנע מתוצאה קשה זו.
עם זאת, באורך תקופת המאסר שאותה אני מציע להטיל על הנאשם, ולאור הנסיבות המקלות, אינני ממצה עמו את הדין, כפי שמן הראוי היה לעשות לאור נסיבות המקרה". גם אב בית הדין, השופטת סירוטה, התייחסה לקולת העונש של יצה: "האם מן הראוי למצות את הדין עם הנאשם, בשים לב לגילו, מצבו הבריאותי..."
הדברים, אם כן, ברורים. הם שונים בתכלית ממה שמוצג בתקשורת. יצה זכה לחמלה מודגשת ומפורשת, אך פירש זאת לא נכון. עכשיו הוא מתכנן סיבוב נצחון. אדם שהוגדר כמי שבגד במדינה רוקד, בעוד הגיבורים האלמונים שלכדו אותו בשעת מעשה ומנעו נזק כבד מאותה מדינה, נחשבים למוקצים ואנטי דמוקרטיים. לפארסה הזו אסור להצטרף, כי הציבור צריך לדעת את האמת, ואותה בלבד.
הראיון המלא: היום במוספשבת.