אפריקה אחרת
את הסיפור של נשיא רואנדה אפשר לספר כסיפור של תקווה. אבל מעניין יותר לשאול מה הסיפור הזה אומר על היבשת השחורה כולה
האלימות של רצח העם ברואנדה, שגבתה את חייהם של כמעט מיליון בני אדם, עשויה הייתה לעלות גם בעצם קיומה של האומה הרואנדית כישות פוליטית עצמאית. במערב, היו שחשבו שאת רואנדה צריך לפרק בין שבטי ההוטו והטוטסי, להפריד כוחות ולקוות שהשדים יישארו קבורים עמוק עם המתים.
השבוע קיבל קגמה את השער היוקרתי של מגזין יום ראשון של הטלגרף הבריטי. גבר צנום מאוד, מרכיב משקפיים, עם מבט מוזר מעט. נראה כמו פקיד. הכתב של הטלגרף, ריצ'רד גרנט, תיאר אותו כ"מקרין רצינות עמוקה שהיא מרשימה באותה מידה שהיא מפחידה".
אפשר לספר את הסיפור הזה כסיפור של תקווה. רואנדה הייתה מדינה הרוסה שהרקמה החברתית היסודית שלה נותצה ומתה עם הג'נוסייד. ההשתתפות ברצח העם הייתה נלהבת והמונית. הבנק הלאומי נבזז. המצ'טות מגואלות הדם אמנם נאספו מאנשי ההוטו (אגב, הן הוזמנו במיוחד לצורך כך מסין), אך היה ברור שהתפרצות נוספת היא רק עניין של זמן.
קגמה עלה לשלטון, והמציאות הזו השתנתה, דרמטית. בסיוע כספים נדיבים שקיבל מהמערב, המערב שעמד מנגד ועודנו חווה רגשות אשמה, קגמה - מי שהנהיג את המורדים שעצרו את רצח העם - הצליח ליצור רואנדה חדשה, כזו שאין בה שכונות עוני מחפיר.
עונש המוות בוטל. אנגלית היא השפה הלאומית. הוקמה מערכת בריאות ציבורית. זו המדינה הבטוחה ביותר באפריקה, עם מידת שחיתות מוגבלת יחסית, הנקייה ביותר ביבשת, מחוסרת קבצנים כמעט ונהנית משיעור צמיחה מרשים. זו המדינה היחידה בעולם שיש לה רוב של נשים חברות פרלמנט. קגמה אומר שהוא רוצה ליצור את "הסינגפור של אפריקה".
יש מחיר. תמיד יש מחיר. המשטר של קגמה נחשב לאוטוריטרי וחסר רחמים. רואנדה הייתה בנויה על הזהויות האתניות של שני השבטים הגדולים שלה, ההוטו והטוטסי. קגמה הוציא אל מחוץ לחוק את האתניות הזו. אדם המתבטא בזכות שותפות אתנית של השבט שלו, מושלך לכלא. החוק הזה משמש למעשה לביצור מעמדה של ממשלת קגמה, ממשלתם של בני הטוטסי - קורבנות רצח העם.
הטוטסי הם מיעוט קטן, רק 14 אחוז מרואנדה. ההוטו, הגדולים יותר ומי שביצעו את רצח העם, הודרו למעשה מהשלטון. השכבה הפוליטית של ההוטו נאסרת, מנוטרלת או, לעתים נדירות, נרצחת. אין חופש עיתונות. קגמה עצמו אחראי, אישית, לשורה של מעשי טבח מחרידים בבני ההוטו.
הצבא שהקים והעלה אותו לשלטון, ה-RPF, כבש חלקים ממדינת קונגו השכנה, ושם המשיך לרצוח אזרחי הוטו. קגמה איננו צדיק, אף שהמערב אוהב אותו מאוד; למעשה, ייתכן מאוד שהוא דיקטטור בהתהוות.
מעניין מה הסיפור של קגמה אומר על אפריקה. האם הוא אומר שרק טרגדיה גדולה וכוח אבסולוטי לצד אחד, בעקבותיה, יכול לשנות את ההתנהלות האומללה של המדינה האפריקנית? האם הפתרון הוא איש חזק?
הוא מצביע על כך שהקללה של אפריקה היא המחלוקות האתניות, ומשעה שאלו מוצאות מחוץ לחוק הכל אפשרי? או אולי מה שחסר לאפריקה זה רק כסף ותשומת לב בינלאומית, שני דברים שרואנדה קיבלה בשפע ב-16 השנים האחרונות בשל תחושת האשם של המערב?
ובעיקר, שאלה אחת, גדולה: האם הג'נוסייד האפריקני הבא כבר מתוכנן, אי שם ביבשת? ומה יעשה המערב הנאור אם המצ'טות יוכתמו שוב בדם?
חודש אוגוסט תכף מגיע, אבל עונת המלפפונים בעיתונות העולמית כבר כאן. אלה הם חודשי הקיץ; באירופה ובארצות הברית מקדישים את הזמן הזה לחופשות ארוכות שתוכננו עוד בחג המולד הקודם. בצוק העתים, אל העיתונים ואתרי האינטרנט חודרים סיפורים שמעידים על ייאוש מסוים.
אז הנה, בשם זכות הציבור לדעת - גם בחודש אוגוסט - כמה דוגמאות: רשת סי-אן-אן הקדישה כתבה ארוכה לאתר האינטרנט החשוב "חתולים שדומים להיטלר" או "קיטלר" (משחק מילים: חתלתול והיטלר).
על הפרק, חתולים שמזכירים את הצורר הנאצי באורח חשוד, ולכן זכו לשמות אכזריים כמו "אדולף" או "היינריך". ההישג העיתונאי המזהיר של סי-אן-אן הוא למעשה פולו-אפ ל"דיילי שואו" של ג'ון סטיוארט, שעשה מהעניין אייטם. זהו סיפור ישן, כמובן, ובכל מקרה אפשר להניח שלא יהיה כאן פוליצר.
אלפי כלי תקשורת דיווחו ששרת הכלכלה של גאורגיה שימשה בעבר כחשפנית. זה התבסס על תמונה שבה נראית שרת הכלכלה (28) כאשר היא, לכאורה, במועדון חשפנות בוונקובר. מיותר לציין שהיא לובשת שמלה סטנדרטית למדי בתמונה, אכן קצרה, אך רחוקה מאוד מהנהוג בביזנס.
מי שאחראי להפצת הידיעה הם הרוסים, שיש להם חשבון ארוך עם נשיא גאורגיה, מיכאיל סאקשווילי. יש רק בעיה אחת עם הידיעה: אין שום הוכחה לאמיתותה, לבד מתמונה מפוקפקת למדי, או נכון יותר לומר: לא מפוקפקת מספיק.
שרת הכלכלה, מצדה, אומרת שהתמונה צולמה לפני עשר שנים, בפלורידה, בזמן שהייתה בחופשה ובילתה עם חברותיה במועדון לילה. הן נראות רוקדות על הבר. אין שום אינדיקציה מהתמונה שמדובר במועדון חשפנות. כל אלה לא הפריעו ל"פראבדה" הרוסי - במיטב המסורת - לפרסם את הידיעה, ולעולם כולו - לצטט אותה.
הידיעה הנקראת ביותר באתר
האינטרנט של עיתון האיכות הבריטי, הדיילי טלגרף, עסקה בשבוע שעבר בפרשה מצערת. ראוי לצטט את הכותרת: "טרנסווסטייט (גבר הלובש בגדי נשים, נ"א) קיים יחסי מין עם כלב באתר מורשת לאומי אנגלי".
הידיעה מספרת כי הגבר נתפס עם הכלב בתעלה המקיפה את טירת פנדניס, אחת מטירותיו המפורסמות של הנרי השמיני. על פי הידיעה, שתי גברות שטיילו עם כלביהן "זיהו במרחק מה גבר הלובש שמלה כהה שנמלט מהמקום כאשר הבחינו בו".
בריחתו הובילה לכך שאחד מהכלבים החל רודף אחריו. בעלת הכלב רצה אחרי חיית המחמד, אך כאשר אותר הכלב, הגברת גילתה כי "הטרנסווסטייט מקיים יחסי מין עם החיה", לשון הידיעה הקרירה של הטלגרף.
המשטרה עצרה את האיש לחקירה, והוא מסר לה "הודאה מלאה וכנה", שלאחריה נשלח הביתה באזהרה. דובר הרשות האנגלית הלאומית לאתרי מורשת אמר בתגובה: "מדובר באירוע נדיר למדי". למדי.
nadav-eyal@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם