המאבק על החופים: ים ולא נשלם
בלימת התוכנית לבניית כפר נופש בחוף פלמחים היא לא סיום המאבק על חופי ישראל, אלא רק תחילתו. הזירה הנוכחית כעת היא בת ים
הפרק הנוכחי נכתב מעט צפונה משם, בבת ים. מעשה בדיירי רחוב בן גוריון בעיר, הנמתח לאורך קו החוף, שהתעוררו בוקר אחד לכל שאון דחפורים וגילו שכמה מגרשים מול חלונם הפכו לחפירות ענק. מתברר שבמקום עומדים לקום שלושה בתי מלון עתירי מידות, הגבוה ביניהם יתנשא לגובה של 41 קומות. עוד כמה קומות, ולבת ים היה עזריאלי משלה.
בין פלמחים לבת ים נמתחים כמה קווי דמיון: גם כאן מדובר בתוכניות ישנות, עתיקות ממש (תוכנית בניין העיר היא מ-1972), שהתאימו אולי לזמנים שבהם החופים נתפסו כחלקת חול שרק ממתינה ל"פיתוח". לא ל-2010 שבה הולכת ומחלחלת ההבנה שהים וחופיו הם משאב ציבורי.
גם כאן, התושבים נחשפו לתוכניות רק כשהכלים הכבדים כבר עבדו בשטח. וגם בבת ים, כמו בפלמחים, לתושבים יש תחושה שעומדים לקחת מהם את הים. כי הרי חוף ששוכן למרגלות מלון הוא אף פעם לא חוף פתוח באמת.
אין פתרון קסם
יש גם הבדלים בין בת ים ופלמחים. כאן מדובר בעיר, ולא ברצועת חופים פתוחה וכמעט פראית. ומה יותר נכון לעיר? האם האינטרס העליון של בת ים ותושביה הוא שמירה על מעבר פתוח ונטול הפרעות של אוויר, אור ונוף בין הים לרחובות, או אולי העיר צריכה דווקא לעשות מאמץ ולממש את הנכס הגדול ביותר שלה - המיקום על שפת הים - לטובת מיתוגה כאתר קיט ונופש?
בעיריית בת ים מודים שמדובר בתוכניות פרה-היסטוריות, אבל טוענים שהן עודכנו ברוח הזמן: במקור תוכננו לקום לאורך החוף עשרה מלונות, בפועל יהיו שלושה. הסיבה לגובהם המבהיל של המלונות, מסבירים בעירייה, נובעת דווקא מהרצון לצמצם את שטחי הבנייה: עדיף לבנות לגובה מאשר לרוחב.
כיום יש בבת ים מלון אחד עם 250 חדרים. ככה לא בונים תיירות. והעירייה מאוד רוצה תיירות. התושבים, לפחות חלקם,
קצת פחות. לטענתם, מקומות העבודה שייווצרו - במלצרות ובניקיון חדרים - הם לא מהסוג שיטיס את כלכלת העיר לשמים.
להתנגשות האינטרסים וההשקפות אין פתרון קסם. המפתח טמון במינון. צריך להעריך את העובדה שהעירייה מיתנה את התוכניות לעומת העבר, מה שמלמד שהתפיסות החדשות לגבי זכות הציבור על החופים זוכות לקשב במוקדי קבלת ההחלטות.
ועדיין, המיקום של הבניינים - שמתקרבים עד מאה מטר מקו המים - והגודל שלהם, נראה צורם ומשדר לתושבים שהם בעדיפות שנייה. הוויכוח עוד יימשך כנראה בבתי המשפט ובמוסדות התכנון, ואם תרצו, גם בכך אפשר לראות הישג סביבתי מסוים. שאלת מעמדם של החופים עומדת כיום במרכז סדר היום הציבורי והמוניציפלי בישראל יותר מאי פעם, תהליך שמתרחש כבר כמה שנים וקיבל דחיפה משמעותית בהשראת המאבק על חוף פלמחים.
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם