המבצע להצלת הצמח שגילה אהרון אהרונסון

רגע לפני שייכחד מהעולם, הוזעקו חוקרי אוניברסיטת תל אביב למצוא את הדרך להציל את "חומעת האווירון", הפרח שגילה ראש מחתרת ניל"י, אהרון אהרונסון, לפני 104 שנה

עדי חשמונאי | 23/8/2010 16:00

ראש מחתרת ניל"י אהרון אהרונסון בוודאי היה גאה לראות מה עושים המומחים בישראל 2010 כדי להציל מהכחדה את "חומעת האווירון", הצמח שגילה לפני 104 שנים. כשהוא כבר קרוב להיעלם לגמרי מן העולם נקראו חוקרי אוניברסיטת תל אביב למצוא את הדרך להגדיל את תפוצת הצמח הנדיר, הדומה בצורתו למטוסי הקרב של תחילת המאה שעברה.

חומעת האוירון. דומה בצורתו למטוסי הקרב של תחילת המאה שעברה צילום: ד''ר יובל ספיר

בצד עיסוקיו הפוליטיים והביטחוניים היה אהרונסון גם אגרונום, בוטנאי ומדען. אהרונסון, שהיה ראש המחתרת שריגלה לטובת הבריטים נגד השלטון העות'מאני, נחשב גם למגלה אם החיטה - האב הקדמון של החיטה המבויתת, דבר שאפשר את העשרת הערכים התזונתיים של החיטה בחלבונים, באבץ ובברזל.

באותה שנה בדיוק, 1906, הוא גילה צמח נוסף לאורך רצועת החוף באזור השרון, שקיים רק בישראל,

ולימים קיבל את השם "חומעת האווירון". "הצמח היה נפוץ במישור החוף, אך בעקבות הפיתוח הגדול של נתניה, רשפון, געש, הרצליה וארסוף הוא נכחד כמעט לחלוטין", מסביר יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז של רשות הטבע והגנים. "אקולוג מחוז מרכז בשנות התשעים, זאב קולר, נתן תמונה של הפרח לפקח הרשות אורי נווה, ואמר לו: תמצא כזה. נווה מצא שלושה פרחים בלבד, בוואדי קטן ליד ארסוף".

אהרנסון. בצד עיסוקיו הפוליטיים והביטחוניים היה גם אגרונום

נווה אסף זרעים והחל לגדל את הפרח בעציצים בביתו בתל אביב, ובמקביל פיזר את הזרעים באזור השרון. הפרחים אמנם נקלטו בטבע, אבל לא הצליחו לייצר זרעים ולהתרבות, ורק בשמורת פולג גדלו מאות פרחים, מסיבה שאינה ברורה.

"החלטנו שכדי להציל אותו באמת מסכנה אנחנו חייבים סיוע של אנשי מקצוע," ממשיך מליחי, "לכן פנינו לחוקרי הגן הבוטני של אוניברסיטת תל אביב, שיפצחו את המנגנון שיעזור לו לגדול בתנאים נכונים יותר". ד"ר יובל ספיר, מנהל הגן הבוטני, נרגש לקראת האתגר - הזרעת הבכורה הצפויה בשבועות הקרובים. "אנחנו עדיין לומדים את הפרח, את ההתנהגות שלו ואת דרכי הרבייה שלו", מסכם ספיר. "אני מקווה שכבר בניסיון הראשון נגלה שהצלחנו לפצח את סוד הפצתו".