הפרקליטות פורעת חוק
מספר מקרים לאחרונה, בהם משפט רמון, מעידים כי אם לא יושם באופן מיידי מחסום להתנהלותה הקלוקלת של הפרקליטות – מצבנו יהיה בכי רע
ביום ראשון האחרון זיכה שופט בית המשפט המחוזי דוד רוזן את הנאשמים בהלבנת ההון בבנק הפועלים. בזה אין חדש (אף כי ראוי להעיר כי אחוז ההרשעות בישראל הוא מפלצתי ונושק ל-100% הרשעה). המזעזע הוא עילת הזיכוי: "הגנה מן הצדק". יש לומר זאת בפירוש: "הגנה מן הצדק" פירושה הוא שהנאשם/עבריין זקוק להגנה מפני רשויות החקירה ו/או התביעה, התנהגות שיש בה יותר מרבב של עבריינות, והפוגעת בזכותו להליך הוגן. משמע, המשטרה והפרקליטות פועלות בניגוד לחוק ועלולות לגרום, או שהן גורמות בפועל, לעיוות דין ולהרשעת חפים מפשע. זה אינו דבר תיאורטי, זה קרה לא מעט.
קצפו של השופט יצא על מעשים מעוררי חלחלה ועברייניים באופיים, שביצעה הפרקליטות. מדובר בהצהרות שקר בפני בית המשפט בנוגע לכריתת הסכם עם עד מדינה, הסתרת חומר חקירה בהיקף עצום מההגנה, הצהרות שקריות ביחס לראיות חיוניות להגנה וזו רק רשימה חלקית. בגין כל אלה ביטל השופט רוזן את כתב האישום.
ראוי לשבח את האומץ שהפגין השופט להתייצב מול גוף כה רב עוצמה, אומץ שחבריו אינם ניחנים בו, ואלו שניחנו בו מצאו עצמם מחוץ למערכת - כשופט טימן - או נאלצים להתפטר בשל כתב אישום כוזב שהוגש נגדם תוך בידוי ראיות וטוויית מסכת של שקרים - כשר המשפטים נאמן. אגב, נאמן מעכב משום מה הקמת גוף חיצוני שיפקח על עבודת הפרקליטות.
ביטול כתב האישום צריך היה לזעזע את אמות הסיפים ולהביא לפיטורי כל מי שהיו מעורבים בניהול התיק, ובכללם האחראית בפרקליטות על המיסוי והכלכלה, אלה רובניק, הסופגת לאחרונה זיכוי אחר זיכוי תוך ביקורת חריפה ביותר.
אלא שבפרקליטות איש לא חושב שיש סיבה להתרגש. הם הרי מורמים מעם, בני אלים, שאינם מסוגלים לטעות ואם טעו ימחל להם מיד. יש גם מי שמחפה על כל המחדלים ואף מזין את תחושת החסינות השערורייתית הזו והוא פרקליט המדינה לדור, אדם יהיר וזחוח, החש כי אינו חייב דין וחשבון לאיש על עוללות הגוף שהוא עומד בראשו, המפתח בתוכו תרבות עבריינית במסווה של מלחמה בפשע.
מוסיפים חטא על פשע
לא מזמן התפרסם דוח חריף מטעם מבקר המדינה, הנוגע לכשלים נוראים שנתגלו בעבודת הפרקליטות בתיק חיים רמון. מסקנות המבקר, שאיששו את מסקנותיו של השופט בדימוס זיילר, היו כי בהתנהלות הפרקליטות נפלו פגמים חמורים ואירעו תקלות קשות העולות כדי "רשלנות רבתי". השופט זיילר אף המליץ להקים ועדת חקירה. המבקר נמנע, לטעמי משיקולי נימוס והתחשבות, מלקבוע כי הדברים נעשו ב"זדון", אך קריאה מושכלת של הדוח מעלה תחושה כי המבקר עצמו אינו משוכנע בכך.
הפרקליטות שהיו מעורבות בתיק רמון, פרקליטת המחוז היוצאת רות דויד, ורעותה הרעה
אנטלר-סגל, שהייתה אחראית ישירה לכשלים, לא פוטרו. נהפוך הוא: כמו להוסיף חטא על פשע, מעוניין לדור למנות את אנטלר-סגל לפרקליטת המחוז. זו שערורייה, והיא אפשרית רק במקום בו ארגון משתלט על המערכות ועושה בהן כבשלו.
אם לא יושם באופן מיידי מחסום להתנהלותה הקלוקלת של הפרקליטות, אנו עלולים למצוא את עצמנו במצב בו מורשעים חפים מפשע, מוסתרים חומרי חקירה היכולים לזכות נאשם (פרשת האונס בעין גדי, פרשת רמון ועוד) ומושמעות הצהרות שקר בבית המשפט (פרשת בנק הפועלים). יוקם גוף מפקח על הפרקליטות לאלתר, כי לעצור זאת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם