ראשי » ירוק » סביבה

בדיקת nrg: מוסדות המדינה מתעלמים מדודי השמש

ב-95% מבתי האב בישראל מותקן דוד שמש. אך מבדיקת nrg מעריב עולה כי קשה למצוא מתקנים דומים במוסדות ציבור. בבית החולים מאיר בכפ"ס הופתענו לטובה. במשטרת ישראל פועלים בכיוון הנכון. בין הנכשלים: הכנסת ועיריית ת"א

מוסדות המדינה נרתמים כיום יותר מתמיד לחסכון באנרגיה ובמים, ובכל זאת מפגרים מאחור בכל הקשור לניצול המשאב השכיח ביותר בישראל. הם מכים על חטא בעודם נמנעים לאמץ את ההמצאה הכי ישראלית בשטח – דוד השמש.

בטיסה בשמי הארץ או בתצפית ממגדל גבוה, קשה לפספס את המתקן הגלילי והלבן שעומד גאה על כל גג בית ישראלי. בימים לוהטים כאלה קשה להעריך את מעלותיו של דוד השמש, אבל מקלחת חמימה או שטיפת כלים במים פושרים, חבים את קיומם לקולטי השמש. דוד השמש מבוסס על קולטים שהופכים אנרגיה סולארית לאנרגיית חום. זהו לא רק מתקן ירוק, אלא גם גאווה מקומית, שכן מדובר בפיתוח ישראלי של ד"ר צבי תבור, מחלוצי השימוש באנרגיה סולארית בישראל.

קרני השמש פוגעות בקולט, ובשל הצבע הכהה של הקולט הופכת קרינת השמש לאנרגיית חום, הנשארת ברובה כלואה בתוך הקולט. המים העומדים מתחממים מהאוויר הלוהט המקיף אותם. לרוב מותקן בתוך מכל הדוד גוף חימום חשמלי, למקרים בהם החימום על ידי קרני השמש אינו מספק.

מאז משבר האנרגיה של שנות השבעים והחוק לפיו יש להתקין דוד שמש לכל דירה הנבנית בישראל, מלבד דירות בבניינים גבוהים בהם אין מספיק שטח גג פנוי. בישראל כיום כ-95% מבתי האב עושים שימוש באנרגיה סולארית. למרות שישראל היא מדינה שטופת שמש, החוק חל רק על מבני מגורים פרטיים, כך שמפעלי תעשייה ומוסדות ציבור אינם מחויבים לחמם מים באמצעות קולטי שמש. ללא משקולת הרגולציה על כתפיהם, רובם מעדיפים את הפתרון הנוח יותר של שימוש בדלקים, בעיקר מזוט הידוע לשמצה בזיהום אוויר וקרקעות.

בדיקה אקראית במוסדות שונים בישראל, מציפה על פני המים החמימים את המצב העכור. מתוך ארבעה בתי חולים, שלושה מוסדות אקדמיים, שתי עיריות, כנסת אחת ופזורת כלל תחנות משטרת ישראל, נמצאו רק צדיק וחצי בסדום. התוצאות לפניכם:

משטרת ישראל, היא היחידה מבין מוסדות השלטון, אותן בדקנו בה קיים שימוש בדודי שמש לחימום מים במתקנים שונים, בעיקר במתקנים

קטנים. עם זאת בתחנות המשטרה מחממים מים גם באמצעים אחרים כדוגמת מתקני הסקה, חלקם עובדים על סולר ו/או גז.

 מהמשטרה נמסר כי: "מחלקת בינוי ונכסים בשיתוף היחידה לתכנון לוגיסטי במשטרה יצאו לאחרונה בבקשה לקבלת מידע פומבי לפתרונות וטכנולוגיות לחימום מים, בין היתר באמצעות אנרגיה סולארית. ברגע שיסתיים המענה, יחל ניסוי השוואתי באחד ממתקני המשטרה לבחירת הפיתרון האופטימאלי".  בנוסף, מבוצעת במשטרת ישראל עבודת מטה לבחינת כדאיות שימוש בתאים פוטו וולטאים. "אנו מאמצים את הגישה הירוקה בתכנון ובביצוע מתקני המשטרה החדשים, כמו גם בחינת השימוש באנרגיות מתחדשות".

בכנסת ישראל אין שימוש בדוד שמש. הקירור מתבצע על ידי מיזוג אויר והחימום באמצעות גז פרופן. לדברי דובר הכנסת, יש כוונה לפתח תוכנית לשימוש באנרגיה סולארית. גם בעיריות תל אביב וירושלים לא משתמשים בדוד שמש. בבניין עיריית תל אביב  קיימים שמונה דודי חשמל: שישה דוודים לא פעילים ושני דודי חשמל פעילים. בנוסף נעשה שימוש בדלק מסוג סולר עבור גנראטור החירום בבניין. בפרויקט שיפוץ בניין העירייה אמורים להשתלב אלמנטים סולאריים, אך הפרויקט נמצא עדיין בשלב התכנון. בעיירת ירושלים קיימת מערכת מיזוג מרכזית (שלושה צ'ילרים, שלושה מגדלי קירור) ומערכות מיזוג קטנות וכן עשרות דודי חשמל קטנים במטבחים בשימוש מוגבל

המרכז הרפואי מאיר בכפר סבא, שחרט על דגלו לקדם סוגיות שונות באיכות הסביבה ולפסוע בצעדים ירוקים, הפסיק כל שימוש בדלקים רעילים והתקין במבנה בית החולים מערכת סולארית לחימום המים בחדר הדוודים, כמו גם "מעגל צ'ילרים" לאופטימיזציה וחסכון באנרגיה במערכות המים הקרים בבית החולים.

בשלושה בתי חולים נוספים – וולפסון בחולון, השרון בפתח תקווה וסורוקה בבאר שבע -  שבדקנו אין שימוש בדוודים. בבית החולים סורוקה בבאר שבע יש שימוש מועט באנרגית חשמל, עיקר ההסקה באמצעות דלקים. בבית החולים מתכננים לבצע פעולות בתחום האנרגיה הסולארית. אייל אל-על, מהנדס מערכות מים ואנרגיה בבית החולים סורוקה, ציין כי האפשרות נבדקה אולם "יש בעיות תחזוקה והתקנה על הגגות". לפי אל-על "אלה מערכות שדורשות התקנה על הגג שברובו מנוצל היום על ידי ציוד טכני, ומדובר בעלויות מאוד גבוהות".

גם בית חולים השרון מוותרים על הדוודים. מבנה בית החולים פועל על הסקה באמצעות דלק. המהנדס הראשי של בית החולים, אברהם פרישמן, ציין כי טרם נכנסו לתחום האנרגיה הסולארית, נושא שנבחן בתכנון לשנים הבאות, בעיקר בשל העלויות הגבוהות.

ואכן, לשמור על כדור הארץ אינו עסק זול. עלות דוד שמש וקולטים משתנה בהתאם לפרמטרים רבים וביניהם היצרן, עובי הדפנות ונפח המכל. העלות נעה בין 1,000 ל-3,500 שקל, ההובלה וההתקנה כ-500 שקל נוספים. מעבר לכך מדובר בתחזוקה מורכבת, כאשר התקלות נפוצות מאוד בדודי שמש, ובהן גוף חימום לא תקין כתוצאה מאבנית, אשר החלפתו עולה כ-200 - 250 שקל, או תרמוסטט לקוי שעלות החלפתו גם היא כ- 200 - 250 שקל.

גם במוסדות החינוך המצב אינו מזהיר. בשלושת המוסדות אותם בדקנו -  אוניברסיטת תל אביב,  המכללה האקדמית תל-אביב יפו והמרכז הבינתחומי הרצליה אין שימוש בדוד שמש. באוניברסיטת תל אביב ציינו שבית המכונות עבר מסולר לגז. במכללה האקדמית תל-אביב יפו ישנה מערכת קירור למזגנים. ואילו במרכז הבינתחומי הותקנו מערכות מיזוג מתקדמות, תוך ניצול נמוך יותר של חשמל. אך אין שימוש בגזים או בדלקים פרט לשימוש בסולר לצורך גנראטור חרום (בכמות קטנה). כמו כן, ציינו במרכז הבינתחומי שנבחנת האפשרות לייצר חשמל בעזרת אנרגיה סולארית. מערכת זו תותקן בעתיד על אחד מגגות מבני הקמפוס.

אחיו הגדול של דוד השמש, דוד החשמל, מכיל גוף חימום חשמלי שנמצא בתוך מכל מנירוסטה, ומתלהט עם לחיצת המתג תוך חימום כל המים בדוד הנירוסטה עד לרתיחה. אז נכנס התרמוסטט לפעולה וגוף החימום מפסיק את עבודתו. דודי חשמל מספקים פיתרון לימי החורף הקרים והנדירים של ישראל, אבל בכל זאת זוכים לעדנה ימים רבים בשנה, בעיקר ממוסדות ותעשיות חסרי אלטרנטיבה.

דוד השמש, על כל עלויותיו, חוסך פעילות עודפת של תחנות כוח פחמיות, בזבוז אנרגיה ופגיעה בסביבה, ובסופו של דבר כסף רב למדינה. בתוך הבית הפרטי, דוד השמש עשוי לחסוך חשמל לפחות בשיעור של כ-50% ביחס לדוד חשמל, ובהוצאות כ-1,750 שקל בשנה.

עוד בתקופתו של דוד בן גוריון, האמינה המדינה הצעירה בכוחה של השמש. בן גוריון חזר ונאם שיש לחסוך באנרגיה, ואם כבר להשתמש באנרגיה שיש בשפע בישראל - אנרגיית השמש. הוא עודד מדענים ציוניים בעולם בתשדיר בו הכריז, באנגלית: "אנחנו בארצנו זקוקים בעיקר לחשמל ומים ועלינו לפתח את כל המשאבים המצויים... אנחנו רוצים להשתמש באנרגיה סולארית ואנחנו חושבים שהפיכתה של ישראל למרכז מדעי גדול בעולם הוא אחד התפקידים המרכזיים שלנו, לתועלתנו ולתועלת האנושות".

צבי תבור, המכונה כיום "אבא אנרגיית השמש", עלה לארץ מבריטניה ומיד גויס לפעילות המדעית להקמת המעבדה הלאומית לפיזיקה, ותוך זמן קצר עלה נושא האנרגיה כחשוב ומעניין. הקולטים בזמנו לא היו יעילים ותבור מצא הסבר פיזיקאלי לחוסר יעילותם, מה שהביא אותו להמצאת המשטח הסלקטיבי שפולט מעט מאוד קרינת חום ומגביר את יעילות הקולט.

עם חקיקת החוק המחייב התקנת חימום מים סולארי בבתי מגורים, הפכה ישראל למדינה הראשונה בעולם שיזמה חוק כזה. כיום קולטי השמש לחימום מים של ד"ר תבור תופסים שוק עולמי של למעלה ממיליארד וחצי דולר לשנה. חוות הענק הסולאריות בקליפורניה מבוססות על המצאתו של תבור, ואילו בארץ מוסדות הציבור עדיין לא מוצאים לנכון לאמץ את ההמצאה הישראלית.

התחייבותה האחרונה של ממשלת ישראל להפחית את ייצור ופליטת הגזים הרעילים לאטמוספרה, וההצהרות בדבר עידוד להתקנת מערכות סולאריות, מסמנות כיוון נכון, אך כנראה עוד רחוקות כעשור ממימוש בפועל.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...