מפלמחים דרך הולילנד ועד לתחנה הפחמית
למה המאבק על חוף פלמחים הוא מקרה בוחן מעולה? מדוע הדרך לוועדת התכנון עוברת בהולילנד? האם גם בשנה הבאה נדבר על תחנת הכוח הפחמית באשקלון? ומה הקשר בין שביתת עובדי רשות המים לתמונות עירום? ערוץ ירוק מסכם שנה
בעקבות הדוח בדק היועץ המשפטי לממשלה האם יש עילה לפתיחת חקירה פלילית, למרות שהחליט שאין צורך בכך, הנושא עלה לשולחן הממשלה. השרים, לאחר מאבק עיקש בין השר להגנת הסביבה לשר התיירות, החליטו להחזיר את התוכנית לוועדה המחוזית. בבפועל ביטלו את התוכנית.
את הפרשייה הזו יש ללמוד, כי היא מסמנת נקודת מפנה במאבקים הסביבתיים בישראל. המרחב הציבורי כשמו כן הוא – שייך לציבור - ושכזה ראוי שנבחרי הציבור עם רוח גבית מהציבור עצמו ילחמו על השארתו לרווחת התושבים כולם. לא בידי יזמי נדל"ן. ועתה יפנימו כולם, כי אין סיבה שלא להיאבק, גם אם ההליכים חוקיים, גם אם לא נגנב דבר, גם אם לא הועבר שוחד ולא פגעו בבעל החיים האחרון באיזור.
פרשיית פלמחים קיבלה הד מיוחד בעיקר על רקע חשיפת פרשת השחיתות המוגדרת כגדולה בתולדות המדינה – פרשת הולילנד. את הפרטים המלוכלכים נשאיר לחדר החקירות המשטרתי ולפרקליטות המדינה, את הצורך בתכנון ובמחשבה נבליט. בטח ובטח לאור הניסיון של ראש הממשלה להעביר את הרפורמה בחוק התכנון והבנייה. חיבור שתי הפרשיות – זו מחוף פלמחים וזו מהולילנד- הגדילו השנה את הנחיצות בערכאות התכנון השונות, את חשיבות המעורבות של הארגונים הסביבתיים ואת החובה לתת במה לקול של הציבור.
לצד זה, גם השנה הופיעה תחנת הכוח הפחמית באשקלון על סדר היום הסביבתי. פעילי הסביבה קיוו כי מציאת
זו הייתה שנה נוספת בה לא עשינו די כדי לבלום את ההרס של הטבע. ים המלח והכנרת הם דוגמאות, לצערנו, טובות במיוחד. חודש אחר חודש פרסמנו כאן כיצד המפלס ממשיך לסגת. בעוד הכנרת היא במיוחד קורבן של שנים שחונות, הפעולות להצלת ים המלח פשוט לא יוצאות לפועל. אינטרסים מתנגשים, פתרונות זמניים ובעיקר חוסר היכולת להחליט. זה לא השתנה השנה. ולא נראה שצפוי להשתנות בשנה הבאה.
השנה פרסמה גם ועדת החקירה לבדיקת משק המים את מסקנותיה. "כשל מערכתי מתמשך" מגדירים כותבי הדוח את המצב. היעדר החלטות אסטרטגיות מצדן של הממשלות, עיכוב תוכניות לעידוד חיסכון על ידי האוצר ושאננות של נציבי המים - הם שגרמו ל"משבר עמוק שרובו מעשה ידי אדם". האם מהדוח הופקו לקחים? לאלוהי הגשם וההתפלה הפתרונים.
ומה עניין אתכם לקרוא השנה? בדקנו מה הן עשר הכתבות שזכו למספר הכניסות הגבוה ביותר בשנה האחרונה. הכתבה הנקראת ביותר עוסקת בשביתה של עובדי רשות המים. אך לא השביתה היא העניין, אלא הנתון שלא בדקו העובדים בזמן העיצומים – מפלס הכנרת. אנחנו ניסנו לענות על השאלה הזו. במקום שני, ידיעת אסונות קלאסית: צונאמי בישראל – שאלה של זמן. קיימנו שיחה לא מעודדת עם דב רוזן, מנהל המחלקה לגיאולוגיה ימית.
במקום השלישי, פעיל אנונימוס ביקר ברפת וחזר עם תמונות קשות. העטין של פרה 4397 גדול עד כדי כך, שכאשר היא עומדת, הרגליים האחוריות נצמדות אל העטין על פני רוב אורכן, תוך שהן קצת מועכות אותו. במקום הרביעי, שילוב קלאסי של עירום וטבע. הצגנו את השאלה האם האמן ספנסר טוניק, שנוהג לצלם מתנדבים בעירום, יגיע לים המלח וינסה לעלות את המודעות שלו בעולם. במקום החמישי עוד ידיעה בז'אנר, בואו נפחד ביחד. המשרד להגנת הסביבה הכריז על מכת נמלי אש. הן פוגעות בצמחייה ובגידולים חקלאיים, משמידות חרקים אחרים והעקיצה שלה עקיצתה כואבת במיוחד.
במקום השישי – סיפור אופטימי. במסגרת המדור "האנשים הירוקים" הצגנו את סיפורו של ניסן אסבן, שביחד עם עוד כמה חבר'ה הוביל את סלילת שביל סובב כנרת. במקום השביעי הציג בפניכם אלכס דורון עכביש ענק שהתגלה בארץ. העכביש התגלה בחולות הערבה ומוטת רגליו מגיעה ל14- סנטימטר.
גם במקום השמיני מצאנו גלי צונמאי. הפעם גם חוקרי בית הספר הגיאו-ארכאולוגי באוניברסיטת חיפה מעריכים שיש סיכוי סביר שגלי צונאמי יפגעו בישראל. כבר דיברנו על בעלי חיים מפחידים שפולשים? גם במקום התשיעי מצאנו כאלה. הפעם, מדעני הים מודאגים לנוכח נחילי הענק של מדוזות בדרך לחופים. את הרשימה סוגרת ידיעה הקוראת לכולנו להתגייס למען ים המלח ולהצביע עבורו בתחרות "שבעת פלאי עולם החדשים". אם לא עשיתם כך, עכשיו זו הזדמנות מעולה.
גם השנה ניסינו להביא לכם בערוץ ירוק את החדשות הכי מעניינות והכי חשובות. לצד הדיווחים אנחנו מנסים לייצר עבורכם, הגולשים, עולם ירוק בו תוכלו לקבל מידע ולקרוא על האנשים הירוקים, על החיים הירוקים ועל המגמות המרכזיות בארץ ובעולם. אנחנו מנסים לעניין, לחדש ולפעמים גם לרגש. שנה חדשה זו הזדמנות להודות לעשרות האלפים הקוראים שחוזרים ומבקרים בערוץ. כותבים, מגיבים, פונים ומעבירים פידבקים. אתם מוזמנים תמיד – yarok@nrg.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם