בלעדי: דן חלוץ מכריז – אני נכנס לפוליטיקה
"לא למעני, בשביל הדורות הבאים. נשמע מיופייף, אבל זה אמיתי". כך מסביר רמטכ"ל מלחמת לבנון השנייה את החלטתו. בראיון בלעדי למעריב הוא מדבר על פרשת המניות ו"מכה קלה בכנף", מביע תמיכה בשתי מדינות ומצהיר: "תיק הביטחון לא בראש סדר העדיפויות שלי". הראיון המלא מחר במגזין סוכות
- לפני כחודש: חלוץ פורש מניהול חברת קמור
- דו"ח וינוגרד: חלוץ כשל בניהול מלחמת לבנון השניה
"בהנחה שיש לי עוד 20-15 שנה אפקטיביות לתרום, איפה אני שם את מרכז הכובד? כל חיי שמתי אותו במקום הכי חשוב. מדינת ישראל. והוא נותר המקום הכי חשוב בעיניי. זה נשמע נאיבי, או מתוחכם, אבל זה לא זה ולא זה.
אני מדבר על אמונה פנימית עמוקה. אם אני יכול להועיל במשהו להמשך המפעל הזה, להוסיף לבנה אחת לחוזק הבניין הזה, אז אני מרגיש שאני צריך לעשות את זה. לא בשביל עצמי. בשביל הדורות הבאים. ואני יודע שזה נשמע מיופייף, אבל זה אמיתי. אבא שלי נלחם להקמת המדינה, אנחנו אמורים לשמר אותה. אני יודע שלא מצפה לי ליקוק דבש, אבל אף פעם לא ליקקתי דבש".
חלוץ נמנע בינתיים מלהצהיר במפורש לאיזו מפלגה הוא מתכוון להצטרף, אבל פניו נשואות לציפי לבני ו"קדימה". " זה שאני לא אומר, לא אומר שאני לא יודע. אני לא במסע קניות. אני לא מחפש מי יציע לי או יגרש אותי. יש לי תפיסת עולם ואני אצטרף למסגרת שתהיה הכי תואמת אותה. אני לא איש של קצוות, אלא של אמצע".
בראיון מציג חלוץ את עמדתו המדינית, ומגלה תדמית מתונה בהרבה מזו שיוחסה לו. לחלק משמעותי ביצירת התדמית הזו אחראית ההתבטאות המפורסמת "מכה קלה בכנף", שיוחסה לו לאחר ההתנקשות בבכיר חמאס סלאח שחאדה, בה נהרגו גם 14 אזרחים. חלוץ מודה עכשיו שהאמירה הזו הייתה טעות.
"לגבי המשפט ההוא של "מכה קלה באווירון". אגב , אמרתי 'אווירון', לא אמרתי 'כנף'. זה היה משפט אומלל. למה? כי הכתובת שאליה הוא כוון הייתה הלוחמים האוויריים. הבעיה הייתה שהוא הופנה לבמה הציבורית. כשאמרתי אותו לא חשבתי על המשפט ותוכנו שעות ארוכות. טעיתי שלא חשבתי עליו מראש. אם הוא יצר לי תדמית של קיצוני, אז אני מצר על כך. זה היה משפט מקצועי עם משמעות מסוימת שהסבירה סיטואציה, ולא הגדרת ערכים ועמדות מוסריות".
חלוץ מביע תמיכה מפורשת ברעיון שתי המדינות: "אני רוצה להגיע
בתוך החדר, מאחורי דלת סגורה. אני אומר לך באחריות, מנהיג שיבוא עם הסכם חתום ויביא אותו לאישור עם ישראל, יהא ההסכם אשר יהא, הגיבוי יהיה גורף.
"אותו דבר בדיוק בהקשר הסורי. נוצרה הזדמנות וצריך למצות אותה, ולו בגלל שמדובר בבעיות אזוריות רחבות יותר. סוריה היא לא רק חלק מהבעיה, אלא גם חלק מהפתרון". בראיון אומר חלוץ כי אינו מייעד את עצמו לתיק הביטחון: "ביטחון אינו בראש סדר העדיפויות שלי. נכון, המדבקה שיש לי על המצח היא מדבקת הביטחון, אחרי 40 שנה בצבא, אבל לדעתי גם אזרח מהשורה יכול להיות שר ביטחון מצוין".
מדיבורים על ראשות ממשלה הוא נזהר: "קודם צריך להיות חבר כנסת, אחר כך נראה. הליכה לפוליטיקה כוללת את כל המעגלים, אחרי חבר כנסת בא שר, ואחר כך ראש ממשלה. קודם אני צריך לחצות את הגשר הראשון. עוד לא בניתי אותו אפילו".
ארבע וחצי שנים אחרי מלחמת לבנון השנייה, אותה הוביל כרמטכ"ל, מדגיש חלוץ כי על ההמלצה לצאת למהלך הצבאי הוא אינו מתחרט. עם זאת, הוא מודה כי בניהול המלחמה היו גם טעויות:
"הביקורת שהושמעה הייתה על טעויות שבוצעו על ידי ועל ידי המערכת שבראשה עמדתי. את הביטוי שלי לאחריותי קיימתי בקבלת אחריות. אף אחד לא גירש אותי. מי שמינה לא גירש, אולי להפך. אבל חשבתי שמיצויה של אחריות היא לעשות מה שעשיתי, לגמור את התחקירים, להניח מסמך סיכום ראוי ולתת לאחרים להמשיך את מהלך התיקון.
"בתוך ניהול המערכה היו טעויות והיו דברים שחלקם הוצגו כטעויות. אני עדיין סבור שהאמירה שמהלך קרקעי רחב בלבנון לא היה מביא לנו תוצאה טובה יותר בפועל ולא היה מקצר את המערכה היא אמירה נכונה.אילו היינו נכנסים בלבנון למהלך רחב, לא מן הנמנע שהיינו שם עד עכשיו".
חלוץ מתייחס בגילוי לב גם ל"פרשת המניות", ומודה כי טעה בהתנהלותו. עם תום המלחמה חשף מעריב כי בבוקר ה-12 ביולי , היום בו נחטפו אודי גולדווסר ואלדד רגב ובו פרצה המלחמה, נתן חלוץ הוראת מכירה טלפונית לתיק ההשקעות שלו בבורסה.
"הרמתי טלפון יום קודם ביוזמתי, ובבוקר האירוע זה שהתקשרתי אליו חזר אליי. ואתה מרים שפופרת, אומרים לך שמישהו נמצא על הקו, ואתה לא טורק לו. זה כל הסיפור. אבל מטעויות לומדים.
במועד שזה קרה בכלל לא ידעתי לאן אנחנו הולכים. היה אירוע חטיפה קשה בבוקר, לא ידעתי מה יילד יום, זה קרה בחלון הזמנים הקצר עוד לפני הפגישה הראשונה אצל שר הביטחון, הייתה איזושהי הפסקה מתודית שבמסגרתה קיבלתי כמה טלפונים לא חשובים. ועדיין, במקום שזה נעשה, בתזמון, מוטב לשיחה כזו שלא הייתה מתקיימת באותו מועד. זו טעות. היו כאלה שייחסו לי אז דברים שאינם במקומם, בצורה נבזית, וחבל".
אקו"ם