החלום של משפחת טמיר יוצא מההקפאה
לפני כ-10 חודשים הניחו רועי וזהבה יסודות לביתם. בשל צו ההקפאה, הם נותרו בלי בית. כעת, אין בכוונתם לבזבז זמן וכבר הזמינו את הטרקטורים

זהבה, רועי ובנם חגי בקדומים צילום: ראובן קסטרו
ביישוב , בו מתגוררות כ-900 משפחות , עומדות כיום כמה עשרות יחידות דיור שנמצאות בהקפאה. רוב הבתים המוקפאים נמצאים בידי קבלנים וכמה בתים בודדים, כמו זה של משפחת טמיר, נבנים על ידי הדיירים העתידיים.
רועי עובד כמהנדס מכונות במפעל באריאל וזהבה היא מורה בבית הספר בישוב. לפני כשנתיים וחצי הם רכשו מגרש בשטח של 450 מ"ר לבניה עצמית והחלו בתהליך של תכנון הבית. "אני אוהב לבנות ולעשות דברים בעצמי והחלום שלי היה לבנות את הבית לבד בעזרתו של אחי".
מעדיפים להישאר אופטימים
שלושה חודשים לפני תחילת ההקפאה קיבלו רועי וזהבה את היתר הבניה והחלו בהרחבת המגרש, אבל אז הגיע צו ההקפאה. "זה נפל עלינו ממש שניה לפני הנחת היסודות", מספר רועי, "ביום רביעי עשיתי הזמנה של ברזל בשביל היסודות וביום חמישי בבוקר שמעתי שהולכת להיות הקפאה. הברזל הגיע אלי לשטח בשישי בבוקר אבל כבר לא היה לי מה לעשות איתו ומאז הוא זרוק אצלי במגרש".
בני הזוג השקיעו עד כה כ-200 אלף שקל בבית המוקפא שלהם. "שילמנו מקדמות לחברה שהיתה אמור לעשות לנו את הקונסטרוקציה וגם לחברה שעושה את כל
האלומיניום, אבל הכסף לא חזר אלי והעבודה לא יכולה להתבצע".
רועי וזהבה מודעים לאפשרות שצו הקפאת הבניה בשטחים יוארך בצורה מלאה או חלקית, אך הם מעדיפים להישאר אופטימים. "אני קצת חושש מהאפשרות של חידוש צו ההקפאה, אבל מאמין שאין מצב שזה יקרה", אומר רועי, "אני בכלל לא חושב על זה. מבחינתנו, חד משמעית, האבסורד הזה הולך להסתיים. יש תחושה שמישהו לקח אותך ועצר לך את החיים, הרי לא מדובר בהחלטה מדינית של פינוי לקראת תהליך שלום. אנחנו מרגישים כמו בובות בתיאטרון שעצרו להן את ההצגה".