פעילי "המשט היהודי" נעצרו והועברו לחקירה
שעות אחדות אחרי השתלטות לוחמי חיל הים עגנה היאכטה "איירין" בנמל אשדוד. אמו של הטייס יונתן שפירא: "חוששת שיקרה לו משהו"
עוד בטרם הגיעה היאכטה לחופי אשדוד התייצבו כ-20 מפגינים, חלקם בני משפחותיהם של משתתפי המשט, וקראו קריאות בגנות הכיבוש.
צביה שפירא, אמם של הטייס הסרבן יונתן שפירא ושל אחיו איתמר, ששהו על היאכטה, אמרה בשיחה עם nrg מעריב כי היא חוששת מהטיפול שיוענק לבניה העצורים. "אני מפחדת שיקרה לבן שלי משהו, אני לא סומכת על צה"ל", אמרה שפירא. "אי אפשר לסמוך על צבא שזורק פצצות זרחן. דיברתי עם יונתן והוא אמר שהוא חושש, כי חיילי צה"ל לא מסרבים לאף פקודה, גם אם היא לא מוסרית, במיוחד אחרי הניסיון של המרמרה", הוסיפה.
על הסיבות למחאה הוסיפה האם: "אנחנו פה כדי להביע קול זעקה ומחאה על המצור שמדינת ישראל מטילה על תושבי עזה. ישראל לא נותנת להכניס לשם אפילו פרוטזות, למרות שהיא גרמה לנכות של חלק מהתושבים שם. איך ייתכן שהמדינה תחליט מי ייכנס לטיפול רפואי ומי לא? אנחנו פה כדי להפסיק את הכיבוש ולתת לפלסטינים את הזכות לנוע בחופשיות".

נורית פלד-אלחנן, אשתו של רמי אלחנן, אב שכול מירושלים שנטל חלק במשט, הוסיפה בשיחה עם nrg מעריב: "בעלי נמצא שם. הוא יצא למשט כנציג המשפחות השכולות למען שלום. דיברתי עם רמי בבוקר, הם היו נחושים להגיע ולעקוף את ההסגר, אך כוחות הכיבוש מנעו זאת מהם".
לדבריה, אף שבצה"ל התריעו אתמול (ב') מפני אפשרות שהפעילים ינגדו באלימות למעצר, מלכתחילה לא היה חשש שתרחיש ממין זה יתממש. "כיוון שכל המשתתפים נגד שימוש באלימות, הם לא השתמשו באלימות. הגיעו, כבלו אותם באזיקים כמו
אלחנן שכל את בתו סמדר בשנת 1997, בפיגוע שאירע במדרחוב בן יהודה בירושלים. בנו גיא סיפר בשיחה עם nrg מעריב כי פעילי המשט ניסו בין היתר להילחם על תדמיתה של ישראל. "אנחנו מנסים להציל את עם ישראל מהבושה והאובדן הכי גדול שהיו לה בכל ההיסטוריה שלו, ומנסים להזכיר לה שהכוונה הייתה להקים כאן דמוקרטיה", אמר.
"היאכטה הכריזה ונתנה מראש את שמות הנוכחים, שחלקם ידועים לציבור בישראל. אנחנו לא יכולים לסמוך על הצבא, הוא לא גוף אובייקטיבי. מדינת ישראל היא צד בסכסוך. היאכטה הכילה צעצועים, פרוטזות ותרופות. המדינה החרימה פרוטזות בתואנה כי זו כמות מסחרית – אבל חיל האוויר הוא שיצר ילדים קטועי רגל בכמות כזו", הוסיף גיא אלחנן.
כמה מתושבי אשדוד הגיעו לאיזור שבו התרכזו משפחות משתתפי המשט והחלו להתעמת איתם. "תלכו לעזה, תגידו לחמאס שייצא משם, ואז יהיה שלום", קרא להם שמואל יעיש, תושב העיר. "די לכיבוש של חמאס על עזה. החזרנו להם שטחים ולא יצא מזה כלום. קשה להבין איך יהודים דואגים לערבים יותר מאשר ליהודים".
אופירה זיני, תושבת אשדוד גם היא, הוסיפה: "פינינו את כל גוש קטיף ולא יצא מזה שום דבר. אחי היה תושב ניסנית ועזב את הבית שלו. הפלסטינים קיבלו את השטח, והאבסורד הוא שכמו שהחיילים שמרו בגוש קטיף – הם שומרים עכשיו באיזור שדרות ואשקלון. הטרור רק הלך יותר קדימה. כדאי שהערבים ידאגו לערבים, ושהמפגינים האלה ידאגו ליהודים שצריכים תרופות ושוכבים במצב קשה בבתי חולים. לא רק הם חיים תחת כיבוש, גם תושבי שדרות ועוטף עזה עזבו בתים ונכסים וחיים כל הזמן בפחד של ירי הטילים".

