בקרוב: מבחן לאיתור גאונים יוצאי אתיופיה
במשרד החינוך גילו כי המבחן לאיתור תלמידים מחוננים מחמיץ את יוצאי אתיופיה. הפתרון: מבחן דינמי שלא מושפע מהתרבות בה גדלת

משרד החינוך, יחד עם מכון פוירשטיין, החלו בפיתוח מבחן איתור חדש שמטרתו לאתר עוד תלמידים מחוננים בני העדה האתיופית. המשמעות היא שהמשרד מכיר בכך שמבחני האיתור הרגילים הם למעשה תלויי תרבות ובוחנים את היכולות התלמיד, אבל גם את השלכות הטיפוח הסביבתי.
לכן, אם רוצים להגיע לתלמידים יוצאי אתיופיה שנחשבים למחוננים, יש לנקוט אמצעי איתור חדשים.
בקרוב יחל שלב ניסיוני של המבחן החדש, שיתקיים בכמה ערים שבהן ריכוז גבוה של האוכלוסייה יוצאת אתיופיה.
בניגוד למבחן האיתור הרגיל, שבנוי משאלון סטנדרטי, המבחן החדש יהיה בשיטת "אבחון דינמי", שבו התלמידים לומדים משהו חדש לחלוטין והמבחן בודק את כל תהליך הלמידה שלהם - מהירות הקליטה, הפנמת החומר, ניסוח התשובות ועוד.
"מבחן כזה בוחן את הפוטנציאל של התלמיד בצורה שאינה קשורה לטיפוח ולמטען הסביבתי שיש או אין לו", מסבירה שלומית רחמל, מנהלת האגף למחוננים ומצטיינים במשרד החינוך.
ההנחה היא שתלמידים
עד היום, כדי להתגבר על המכשול שהעמיד המבחן הישן, התבקשו מנהלי בתי הספר להצביע על תלמידים שמשפחותיהם עלו ארצה, ולדעתם יש להם פוטנציאל מיוחד להיות מאותרים כמחוננים.
"מדובר בתלמידים בעלי יכולות מיוחדות ששפת אמם אינה עברית, והם עוברים אבחון בהתחשב
בעובדה שמדובר בתלמידים מבית דו-לשוני", מסבירה רחמל, "גם אם התלמידים עצמם נולדו בארץ, אי אפשר להשוות את רמת העברית של צבר, בן למשפחה צברית, לילד שעד גיל חמש או שש בקושי נחשף לשפה העברית".
אבל במשרד החינוך הבינו כי האיתור הדו-לשוני אינו מספיק ויש צורך במבחן ייחודי ודינמי כדי לאתר ילדים מחוננים ללא קשר לארץ מוצאם. על פי הסיכום של משרד החינוך עם מכון פוירשטיין, התוכנית הייעודית ליוצאי אתיופיה כוללת איתור, אך גם טיפוח לשלב שלאחר האיתור, כגון סדנאות העצמה.
"יכול להיות שבדרך הרגילה אנחנו לא מגיעים לכל התלמידים שאנחנו יכולים להגיע אליהם", מסכמת רחמל.