בג"ץ לממשלה: הסבירו הצורך בתקציב דו-שנתי
בעקבות עתירת ח"כ בר-און, הורה בג"ץ להגיש בתוך 60 יום נימוקים בעד התקציב הדו-שנתי. "יש בעיות משפטיות באישור החוק"

השופטים אסתר חיות, עוזי פוגלמן ויצחק עמית הורו לכנסת ולממשלה לנמק בתוך שישים יום מדוע ייקבע שהתיקון לחוק יסוד תקציב המדינה לשנים 2009 ו-2010, אשר התקבל בכנסת בקריאה שנייה ושלישית בחודש יוני השנה, הוא בעל תוקף ודינו לא להתבטל.
כמו כן, מורה הצו לממשלה ולכנסת לנמק מדוע ייקבע שהכנסת פעלה בסמכות בעת שאישרה את התיקון להוראת השעה, המשנה את חוק יסוד: משק המדינה, שלא באמצעות חוק יסוד. עוד נדרשת הכנסת להראות שהיא פעלה בסמכות כאשר אישרה את התיקון בקריאה ראשונה ואת שם החוק בקריאה שנייה, ברוב של פחות מ-61 חברי כנסת.
לטענת העותרים, החוק פוגע קשות במרקם היחסים של הממשלה ושל הכנסת ומגביל את כוחה של הכנסת לפקח על הממשלה בכל הנוגע לענייני תקציב ולקביעת סדרי עדיפויות במדינה.
ח"כ בר-און אמר לאחר הדיון: "כפי שטענו בעתירה, נתגלו בעיות משפטיות קשות באישור החוק. חלק מהבעיות נוגעות לתיקון חוק יסוד בהוראת שעה, וחלק אחר נוגע למרקם היחסים בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת
לדבריו, "בג"ץ עצמו אמר בתחילת הדיון שהוא רואה בעיות קשות בהחלטת הכנסת. החלטת בית המשפט להוציא את הצו מעלה סימני שאלה ביחס לדיון שאמור להתקיים על התקציב בשבוע הבא בכנסת, שכן אם בסופו של דבר תתקבל העתירה יבוטל התקציב הדו שנתי והממשלה והכנסת יחויבו לדון בתקציב חדש – דו שנתי".
יושב ראש הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד), גיבה את עמדת הממשלה. "הוראת השעה להפעלת תקציב דו-שנתי התקבלה בכנסת לאחר דיון ציבורי ראוי ומעמיק ותוך בחינת מכלול השיקולים ושמיעת העמדות כולן", אמר ח"כ ריבלין היום, לאחר הדיון בבג"ץ. "הדבר לא נעשה בחטף, העמדות היו גלויות ופומביות, וההכרעה לא התקבלה מתוך אילוץ אלא לגופו של עניין", הסביר.
ח"כ ריבלין הזכיר כי הפעלת התקציב הדו שנתי כ"הוראת השעה" מבטאת את העובדה שמדובר בתקופת ניסיון מתוך מגמה לעגן הסדר קבוע. כמו כן דחה ריבלין את הטענות על כך שהתנהלות הממשלה סביב התקציב הדו-שנתי פגעה באופן חריף ביכולתה של הכנסת לפקח על הממשלה.
"פיקוח הכנסת על הממשלה הוא שוטף, ואין בתקציב דו-שנתי לכשעצמו כדי לערער חריפות על חוסנה של הכנסת, הגם שיש לבחון סוגיה זו בתום תקופת הניסיון", אמר ריבלין. "אני סבור שתקציב דו-שנתי הוא הזדמנות אמיתית לממשלה להביא רפורמות משמעותיות לדיון בכנסת במהלך השנתיים של הפעלתו. יכולת הפיקוח של הכנסת נפגעת קשות כאשר במצורף לתקציב דו שנתי מוגש חוק הסדרים דרקוני ורחב היקף.
"טוב תעשה הממשלה, אם תיתן את דעתה כי הפעלת תקציב דו-שנתי בשילוב חוק הסדרים כפי שהיא מבקשת להניח כעת על שולחן הכנסת - הם שעלולים לסכן את מעמדה של הכנסת כמפקחת ועוקבת אחר פעולות הממשלה".