אקדמיה, הדור הבא: המרצים הכי צעירים
הם דחו הצעות עבודה בחו"ל כדי להשתלב באקדמיה והתעקשו להתעלם מהקשיים למען עתיד הנוער. 5 המרצים הכי צעירים באוניברסיטאות
מספר המקומות לצעירים הצטמצם עם השנים, מסלולי הקידום נחשבים לאיטיים מאוד, ומשרות מפתות רבות נמצאות בשוק העבודה הגדול או באוניברסיטאות בחו"ל. ביותר ויותר חוגים, חברי הסגל מבוגרים מאוד ואין מספיק צעירים שיחליפו אותם כשיפרשו.
גם הנתונים מהעולם מגלים: ממוצע הגילאים של המרצים בישראל הוא מהמבוגרים בעולם. ובכל זאת, יש מי שלמרות שבקושי מלאו להם 30 יעמדו ביום ראשון הקרוב מול כיתה מלאה בסטודנטים, שלפעמים אף מבוגרים מהם. מעריב מציג: פניו של דור העתיד של המוחות הישראלים.
בתואר המחייב "צעיר המרצים" מחזיק ד"ר מיכאל שיין, מרצה למתמטיקה מבר אילן בן 28. שיין עלה ארצה לפני ארבע שנים, אחרי לימודים באוניברסיטת הרווארד היוקרתית, ונעמד ליד הלוח לראשונה כשהיה רק בן 25.
"אומרים שרמת האקדמיה בארץ מידרדרת, אבל לדעתי היא טובה מאוד", הוא מציין בסיפוק. "נכון שיש מה לשפר ביחס לצעירים ושכדי להילחם בבריחת המוחות צריך תנאים נוחים יותר ואפשרויות התקדמות מהירות יותר - אבל לי מאז ומתמיד היה ברור שאני רוצה לתרום כאן".
גם ד"ר ג'ייק סולומון (29) עלה ארצה מארצות הברית לפני שנתיים. למרות שעדיין לא חגג 30, הוא כבר מתהדר בדרגת "מרצה בכיר" במחלקה למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. "בגיל 16 עשיתי תואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה, ואחר כך המשכתי לדוקטורט ב-MIT", הוא מפרש את ההספק.
"כמובן שהיו פיתויים גדולים ועדיין יש הצעות מאוניברסיטאות בחו"ל, אבל כשאני מלמד גיאומטריה למשל, אני רואה שיש צימאון חזק מהסטודנטים
בתוכנית השש-שנתית שהוצגה לאחרונה על ידי שר החינוך גדעון סער, שר האוצר יובל שטייניץ ויו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה, פרופ' מנואל טרכטנברג, יינתן דגש על החזרת מוחות צעירים לישראל והרחבת התקנים המיועדים להם.
"ישנה חשיבות רבה להצערת גיל הסגל האקדמי הבכיר במוסדות להשכלה גבוהה", מסביר פרופ' טרכטנברג. "במסגרת התוכנית שאושרה לאחרונה, עתידים להיקלט בשנים הקרובות כ-2,000 מרצים חדשים באוניברסיטאות ובמכללות, דבר שיוביל להשבחת הסגל בישראל והגדלת המצוינות בכלל התחומים, לרבות התחום המחקרי".
אחד מהצעירים אליהם מכוונת התוכנית הוא ד"ר טאלב מוקארי-רק בן 31 וכבר נחשב לעילוי באוניברסיטת בן-גוריון, בה הוא עוסק בתחום אנרגיות מתחדשות. "יצא לי הרבה פעמים להיתקל בסטודנטים מבוגרים ממני", מודה יליד כפר כנא, שהתחנך בירושלים ובברקלי.
הנציגות הנשית ברשמיה הצעירה היא ד"ר הילה שמיר (31), מזה שנתיים מרצה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. שמיר למדה בארץ, התמחתה בבית המשפט העליון ואת הדוקטורט כבר עשתה בהרווארד.
"חזרתי לישראל מתוך ידיעה ברורה שאני רוצה להשתלב כאן באקדמיה", היא מסבירה. "הייתה משרה פתוחה, שזה לא קורה הרבה, אז לקחתי אותה. יש הרבה אנשים בגילי שרוצים לחזור, אבל פשוט אין להם לאן".
את הרשימה חותם הצעיר הבכיר ביותר, אלי פורת - רק בן 31 וכבר מתהדר בתואר פרופסור באוניברסיטת בר אילן, בה הוא מלמד וחוקר בתחום המחשבים מאז היה בן 21. ככה זה כשאת הדוקטורט והפרופסורה אתה משלים במקביל לשירותך הצבאי.
"לעזוב את הארץ? אף פעם לא חשבתי, גם בגלל ציונות וגם כי באמת ישראל מובילה בתחום שלי", הוא מודה. "הבעיה בארץ היא בפירוש מספר המשרות: יש אנשים מצוינים שמלמדים באוניברסיטאות בחו"ל ויבואו לכאן גם בשביל שכר נמוך יותר, אם רק יהיו להם תקנים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם