גאידמק הגיע ארצה להתייצב למשפטו
שנתיים לאחר שעזב את ישראל במפתיע, שב איש העסקים כדי להתייצב למשפט בו הוא נאשם בהלבנת הון בסך 650 מיליון שקל

גאידמק הפתיע אפילו את סוללת פרקליטיו, עורכי הדין פרופ' דוד ליבאי, שלומי בן-אריה, נתי שמחוני ורונן רוזנבלום, שלא ידעו על בואו ארצה ושגם כעת אינם יודעים את מיקומו.
כשהגיע לישראל היה גאידמק מיליארדר, אולם מאז הוא ירד משמעותית מנכסיו והפסיד כספים רבים. הוא עזב את ישראל במפתיע בדצמבר 2008 ולא שב עד עתה, בטענה שמום קשה שהתגלה בליבו אינו מאפשר לו לטוס.
עם זאת, הוא שב והצהיר באמצעות פרקליטו, עו"ד פרופ' דוד ליבאי, כי ישוב לארץ כדי להתייצב למשפטו כאשר יידרש לכך. כערובה להתייצבותו הורה בית המשפט על גאידמק להפקיד ערבות גבוהה במיוחד, בסך 35 מיליון שקל.
רבים פקפקו בכך שיתייצב בבית המשפט בארץ. זאת, בעיקר משום שתלוי ועומד נגדו צו מעצר של האינטרפול בגין הרשעתו במשפט, שהתנהל בהיעדרו, בצרפת לפני כשנה.
על גאידמק נגזרו שש שנות מאסר בגין סחר לא חוקי בנשק עם אנגולה בזמן מלחמת האזרחים בשנות ה-90. בשל אמנת ההסגרה של ישראל עם צרפת, התגבר החשש שכף רגלו של גאידמק לא תדרוך שוב בארץ.
מועד הקראת כתב האישום נדחה מספר פעמים עקב בקשת גאידמק לפטור אותו מהתייצבות למשפט, עקב בעיותיו הרפואיות.
בצעד חריג, שיגר השופט
גאידמק מואשם כי רכש במרמה את החברה ההולנדית "טרמופוסט", הפועלת בתחום הפוספטים, תוך הסתרת זהותו כרוכש החברה, משום שידע שבעלי החברה לא יסכימו למכור לו אותה.
על פי כתב האישום הוא השתמש בנחום גלמור, הנאשם אף הוא, כ"איש קש" בניהול המו"מ, והציג אותו כמי שרוכש את החברה.
חודשיים לאחר הגשת כתב האישום הוציא שר הביטחון, אהוד ברק, תעודת חיסיון על ראיות בתיק, שגילוין עשוי לפגוע בביטחון המדינה. עתירתם של גאידמק וגלמור להסיר את החיסיון נדחתה.
לא ברור האם יש לכך קשר לפרסום בעיתון ה"טלגרף" ההולנדי מלפני כשנה, לפיו ישראל הזהירה את הולנד לבל תאפשר למכור לגלמור את מפעל הפוספטים, בטענה כי הוא משמש כאיש קש של גאידמק המבקש להשתלט על המפעל "לצורך מכירת חומרים אסורים לאיראן".