293 אלף סטודנטים פותחים היום את השנה
תקציבים מוגדלים ותוכנית שיקום, אך גם דרישה של האוצר להתייעלות, האם תשע"א תהיה שנת המפנה של ההשכלה הגבוהה?
האוניברסיטה העברית בירושלים. צילום: פלאש 90
בנוסף, המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) והאוצר סיכמו על שיטת תקצוב חדשה, המבוססת, בין היתר, על תמריצים כספיים לעידוד פרסומים מדעיים איכותיים, מחקרים מתקדמים ועוד, במטרה לחזק אצל המוסדות להשכלה גבוהה את השאיפה להצטיינות.
עם זאת, באוצר שבו והבהירו מאז החתימה על ההסכם השש-שנתי לפני כמה שבועות, כי לא מדובר בהסכם חד-צדדי, וכי תקציבים גדולים יועברו רק בתמורה לתהליכים כמו רפורמה, התייעלות ושקיפות שיבצעו המוסדות להשכלה גבוהה. בנוסף, מקורות המימון של חלק מהפרויקטים אינם ודאיים, ותלויים ביכולת המוסדות לגייס כסף למימון חלק מהן, כמו למשל להקמת מרכזי המצוינות.
"עשור של קיצוצים הביא לעצירת כל מהלך של פיתוח"
דריכות נוספת קיימת בגזרת הסטודנטים. כזכור, המשא ומתן עם התאחדות הסטודנטים כשל לאחרונה, והכוונה היא לנסות לחדש אותו בשנה הקרובה. המדינה התחייבה כי בכל מקרה שכר הלימוד לא יועלה באופן חד-צדדי בשלוש השנים הקרובות, אך ישנה הסכמה של הצדדים כי יש להגיע בהקדם להסדר בעניין, לצורך הגדלת המשאבים למערכת.
נשיאת אוניברסיטת בן גוריון בנגב ויו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, פרופ' רבקה כרמי, הביעה תקווה שהשנה אכן תירשם כשנת מפנה, וששיתוף הפעולה שעליו הכריזו האוצר, המל"ג והמוסדות עצמם, אכן יביא לשיקום המיוחל. "עשור של קיצוצים הביא להקפאת תקנים, לעלייה בגיל הממוצע של חברי הסגל, להגדלת היחס סטודנטים-מרצים, להתיישנות
תשתיות מחקר ולעצירת כל מהלך של פיתוח", אומרת כרמי.
"כל אלה תרמו באופן ישיר לבריחת מיטב המוחות המדעיים אל מחוץ למדינה. בשורה התחתונה - אם רוצים רפורמה אמיתית מלווה בתוצאות, מדינת ישראל תצטרך להתחייב לקידום ההשכלה הגבוהה בכלל ולמחקר המדעי באוניברסיטאות במיוחד. שנת הלימודים תשע"א אמורה לסמן את תום'העשור האבוד' של ההשכלה הגבוהה בישראל, ותחילת המתווה השש-שנתי לשיקום המערכת".
אף ששנת הלימודים האקדמית נפתחת היום רשמית ברוב המוסדות להשכלה גבוהה, ישנם כמה מוסדות שפועלים בלוח שנה אקדמי מעט אחר, כמו אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת חיפה, שיפתחו את שנת הלימודים רק ביום ראשון הבא, 17.10.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם