נתניהו: אתמוך בהקפאה בתמורה להכרה פלסטינית
בפתיחת מושב החורף של הכנסת, הדגיש ראש הממשלה כי אם תצהיר ההנהגה הפלסטינית כי היא מכירה בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, יהיה מוכן לכנס את הממשלה ולבקש ממנה לחדש את הקפאת הבנייה בשטחים. דוברו של אבו-מאזן מיהר להגיב: "אין כל קשר בין סוגיית יהדותה של המדינה למשא ומתן"
- ריבלין בפתח המושב: הממשלה מנסה לעקוף את הכנסת
- ברק נגד משאל העם: סימן שאלה על רצון הממשלה בשלום
לדבריו, "בתנאים מסוימים הקמת מדינה פלסטינית עלולה להוות גורם להגברת הטרור. צריכים להתקיים שני תנאים: הכרה והסדרים ביטחוניים. יסוד הסכסוך ולכן בסיס בפתרונו. הסירוב להכיר בזכויות העם היהודי היא שורש הסכסוך ובלי לטפל בה לא יהיה קץ לסכסוך".
נתניהו הדגיש כי "כל הסדר צריך להיות מושתת על סידורי ביטחון. אזרחי ישראל לא מוכנים להסתפק בשלום על הנייר. החלטה 1701 והצבת כוחות או"ם לא מנעו ירי של אלפי טילים על ישראל והברחת אמצעי לחימה מאיראן".
ההנהגה הפלסטינית דחתה את דרישתו של נתניהו להכרה בישראל כמדינה יהודית בתמורה לחידוש ההקפאה בשטחים. נביל אבו-רודינה, דובר יו"ר הרשות הפלסטינית אבו-מאזן, אמר כי הקפאה היא תנאי לשיחות שלום. "סוגיית יהדותה של המדינה לא קשורה לעניין", אמר אבו-רודינה.
ראש הממשלה התייחס לביקורת שנשמעה בעקבות אישור התיקון לחוק האזרחות אתמול ברוב גדול. "מדינת ישראל היא גם מדינת הלאום וגם מדינה דמוקרטית של כל אזרחיה שכולם נהנים משוויון אזרחים מלא", אמר.
"אין שום מדינה באזורינו ששומרת כך כמו המדינה הישראלית. התנועה הציונית הקימה דמוקרטיה למופת. מדינה שמאזנת בין צרכיו של עמינו לבין זכויות הפרט. אין דמוקרטיה אחרת במזרח התיכון ואין מצינה יהודית אחרת בעולם. השילוב - מדינה יהודית ומדינה דמוקרטית מבטא את מהותה של מדינת
ראש הממשלה התייחס למשימות העומדות בפני הממשלה והכנסת, בנושאים כלכליים, השכלה גבוהה והמאבק באלימות: "במושב החורף של הכנסת נמשיך להתמודד עם המשימות", אמר נתניהו. "תקציב דו שנתי, משק בצמיחה וביציבות. אנחנו ממשיכים במהפכה של רישות הכבישים לנגב ולצפון".
בנושא ההשכלה הגבוהה אמרה ראש הממשלה: השכלה הגבוהה בישראל זועקת למשאבים. נוסיף 7.5 מיליארד שקל. נקים ארבעה מרכזי מצוינות באוניברסיטאות . במרכזים אלה יתמקדו המוחות בארץ ומן העולם".
נתניהו התייחס גם לשמירה על החוק בלוד, בה אירעו מספר מקרי רצח בחודש האחרון. "החלטנו לרשת את לוד במצלמות. זוהי פרויקט עיר ללא אלימות. נתחיל להשקיע בפיתוח תשתיות במגזר הלא יהודי ונוסיף עוד 250 מליון שקל בבידוד המגזר הלא יהודי להשכלה גבוהה".
ראש צוות המשא ומתן הפלסטיני סאיב עריקאת מתח ביקורת על דבריו של ראש הממשלה. "נתניהו משחק משחקים", אמר עריקאת. "אין קשר בכלל בין שני הדברים. אני מקווה שנתניהו ימשיך את תהליך השלום על ידי הפסקת הבנייה בהתנחלויות".
מוקדם יותר נאם נשיא המדינה שמעון פרס והזכיר גם הוא את האיום האיראני: "איראן עומדת בראש הדורשים מלחמה בישראל", אמר. "אין לזלזל בכוחה. אני מציע גם לה לא לזלזל בכוחנו. היא מתלהמת. לשוננו עצורה. אבל אלה אינם יחסי הכוחות בפועל".
פרס התייחס גם למשא ומתן עם הפלסטינים והפציר לא להניח למאמצים להשגת הסכם שלום. "ישראל הפכה את הבלתי אפשרי לאפשרי. עלי לומר לכל הספקנים שגם אם השלום נראה כבלתי אפשרי הוא אפשרי", הדגיש.
הנשיא הוסיף: "אנו עומדים בפני שעת הכרעה היסטורית. בשבועות הקרובים ייעשה מאמץ להביא לחידוש המשא ומתן. הקושי הנוכחי אינו אלא מסדרון המוליך אל הסוגיות הכבדות שעוד לפנינו. מסדרון זה גורם לנו חיבוטי נפש. נתאר לעצמנו עד כמה קורעות וכואבות תהיינה ההכרעות בנושאי הליבה".
לדבריו, "עם כל הקושי והכאב, נוצר רוב בבית הזה, לעיקרון של שתי מדינות לשני העמים. ישנם ספקנים בתוכנו ומחוצה לנו, גם בקרב ידידינו, הטוענים שקיימת למשל, סתירה בין פתרון שתי המדינות לבין המשך הבנייה בשטחים. המסקנה הנכונה לדעתי, להגיע בהקדם למפה מוסכמת".
בשלב זה התעוררה מהומה בכנסת כשח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) וצעק לעברו "אין דבר כזה". ח"כ מיכאל בן ארי צעק גם הוא: "היית ונשארת חתרן ושקרן". ח"כ אורי אורבך התערב גם הוא וצעק כי "נשיא המדינה הוא לא יו"ר מרצ והוא צריך להתגבר על נטייתו הבלתי נילאת להתערב בעניינים לא לו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם