דוח המבקר: הרשויות לא פעלו להצלת המצוק החופי

הרשויות המקומיות יזמו לאורך שנים הצעות שונות להתמודדות עם הרס המצוקים, אך הפתרונות לא יצאו לפועל. מבקר המדינה: בוזבז זמן יקר

nrg מעריב | 13/10/2010 16:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אף שהרס המצוק החופי היא בעיה מוכרת וידועה זה שנים רבות, לא נעשה כמעט דבר כדי להתמודד עמה. כך עולה מדוח מבקר המדינה שהותר היום (ד') לפרסום היום. ממצאי הדוח מלמדים כי אף שהרשויות המקומיות יזמו הצעות שונות להתמודדות עם הרס המצוק, הן לא הצליחו להוציא פתרונות אלו לפועל.

המצוק שקרס בעבר בחוף אשקלון
המצוק שקרס בעבר בחוף אשקלון אדי ישראל
"משרדי הממשלה, ובראשם משרד הפנים והמשרד להגנת הסביבה, פעלו בעיקר כגורם פסיבי שהגיב על היזמות של הרשויות המקומיות, ושיתוף הפעולה שלהם עם הרשויות המקומיות נמצא לוקה בחסר", נכתב בדוח. "עקב כך בוזבזו משאבים וזמן יקר. גם העבודה על הכנת מסמך מדיניות בנושא הרס המצוק החופי, שיזמו בשנת 2005 משרד ראש הממשלה והמשרד להגנת הסביבה, נמשכה זמן רב מעבר לתכנון המקורי ועד למועד פרסום דוח זה טרם התקבלו החלטות אופרטיביות בנושא".

סכנה לנפש ולרכוש

מצוקי הכורכר החופי, רצועת חוף חולית צרה, שרוחבה נע בין 10 מטרים עד 30 מטרים, נהרסים בקביעות. הגורמים הסביבתיים להרס המצוק הם בעיקר גלי הים המלחכים את בסיס המצוק וגורמים לסילוקו של החול המשמש כהגנה טבעית למצוק; הנגר העילי החורץ ערוצים על גבי המצוק; הרוחות והגשמים. התחממות כדור הארץ ועליית רוֹם פני הים במאה האחרונה מחריפות את תהליכי הרס המצוק. גם פעילות האדם בחופים - בנייה, כריית חול והקמת מבנים ימיים מלאכותיים, כמו שוברי גלים למיניהם, נמלים ומעגנות (למשל, נמל אשדוד והמרינות בהרצלייה ובאשקלון) - משנה את מאזן החולות וגורמת להיצרוּת החוף ולחשיפת המצוק לפגיעת גלי הים. עבודות בנייה ופיתוח בגג

המצוק גורמות ליצירת עומס על המצוק, להגברת הנגר העילי ומאיצות את הרס המצוק.

במצוק מתרחשות גלישות סלעים ועפר ומפולות בתדירות משתנה, והן עלולות לגרום לאבדן רכוש ולפגיעה בנפש הן במפלס החוף והן במפלס המצוק. בשנים האחרונות אירעו מקרים שבהם התמוטטות חלקי מצוק גרמה למותם או לפציעתם של אנשים ששהו בקרבת המצוק. התמוטטות המצוק ונסיגתו גורמות להרס מסיבי של אתרי העתיקות הנמצאים על גג המצוק ובסביבתו ועל קרקעית הים: השרידים העתיקים הבנויים על גג המצוק בגן הלאומי אפולוניה ובגן הלאומי תל אשקלון נמצאים בסכנה בשל תהליכי ההתמוטטות; בעקבות הקמת המרינה בחוף אשקלון התמוטטו שרידי עיר עתיקה ונפלו לים.

דרושה: פעולה מתואמת ומשולבת

המבקר בודק בדוח את הטיפול של עיריית הרצליה, אשקלון נתניה ועמק חפר בסוגיה. על פי הדוח, משרדי הממשלה ומוסדות התכנון, ובראשם הולחו"ף, שאליהם פנו הרשויות המקומיות בבקשה לקבלת הנחיות ואישורים, הטילו את נטל התכנון וביצוע הפתרונות על הרשויות, בלי שסיפקו להן כלים והנחיות ברורים להתמודדות עם הבעיה ובכל פעם בחנו את ההצעה הנקודתית שהוגשה להם בלי לגבש תפיסה כוללת של הבעיה.

"תפיסה מקיפה הייתה עשויה לחסוך את הכסף והזמן היקרים שהשקיעו הרשויות השונות, ולסייע בפתרון הבעיה המשותפת", כתב המבקר. לדבריו, מן הראוי היה כי משרדי הממשלה ומוסדות התכנון יאמצו קווים מנחים ברורים בנושא זה ויפעלו מתוך ראייה כוללת ובתיאום. דרישות אלה מקבלות משנה תוקף לנוכח החרפת מצבו של המצוק.
   
המבקר ממליץ שמשרד ראש הממשלה בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה ומשרד הפנים, ירתמו הן את הרשויות המקומיות והן את מוסדות השלטון האחרים לפעולה מתואמת ומשולבת שתיתן מענה לתהליכי הרס המצוק, בטווח המיידי ובטווח הארוך. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי גם שהטיפול בנושא יוטל על גוף מרכזי שיפעל לאיגום המשאבים ולתיאום בין כל הגורמים. גוף זה ראוי שירכז את עבודת המחקר, התכנון והפיקוח על ביצועם של אמצעי ההגנה שייבחרו. יודגש כי דווקא משום שמשך הזמן להכנת התכניות אינו קצר, יש להתחיל בהנעת תהליך תכנון מיידי.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''סביבה''

דעות וטורים

המייל הירוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/green/ordering_new_1/ -->