הוחמר רף האכיפה נגד נהגים שיכורים
ביהמ"ש המחוזי קיבל את ערעור המדינה והחמיר ברף שקבע השלום להגדרת נהג שיכור - 290 מק"ג אלכוהול על ליטר אוויר במקום 400
על פי הדין הקיים, ריכוז אלכוהול באוויר שברֵיאותיו של נהג נבדק, העולה על 240 מק"ג לליטר אוויר נשוף, נחשב כנהיגה בשכרות. בדיקה זו נעשית על-ידי מכשיר המכונה "ינשוף". משטרת ישראל קבעה בעבר רף אכיפה (העמדה לדין) של 255 מק"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף, כעניין מעשי הקשור באופן פעולת המכשיר והפעלתו.
בית המשפט לתעבורה קבע, כי הגם שלמכשיר ה"ינשוף" עומדת חזקת אמינות הרי שבשל מספר עניינים מדעיים הקשורים באופן פעולתו ובאופן כיולו, יש מקום לקחת "שולי ביטחון" רחבים, המבטאים את אי-הוודאות בבדיקות הנעשות.
העניינים האמורים, שהובילו למסקנה לפיה יש להגדיל את "שולי הביטחון", היו קשורים בעיקר במידת הדיוק של בלוני הכיול שבהם המשטרה עושה שימוש, בפערי מדידה בין גלאים פנימיים במכשיר עצמו ובסטיות תקן הקיימות לכאורה בכל מדידה של חומרים כימיים.
לכן, קבע בית המשפט לתעבורה שיש להעמיד את רף האכיפה על 400 מק"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף, כך שרק בתוצאת בדיקה מעבר לרף זה יוכח מעבר לספק סביר כלפי הנבדק, כאילו נמדדו בריאותיו מעל 240 מק"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף, והוא יימצא שיכור לפי הדין.
המדינה ערערה על פסק דין זה וטענתה העיקרית הייתה כי "מקדמי הביטחון" שקבע בית המשפט לתעבורה מחמירים יתר על המידה ואין להם הצדקה מדעית ועובדתית.
השופטים סולברג, מרזל ומינץ קיבלו את הערעור וקבעו, כי לא הייתה הצדקה לקבוע רף של 400 מק"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף, על מנת למדוד מעבר לספק סביר את אמת המידה של 240 מק"ג הקבועה בדין.
בפסק הדין נקבע, כי צדק בית המשפט לתעבורה כשקבע כי אכן עומדת למכשיר חזקה כי הוא אמין, בין היתר נוכח הפעלתו במדינות רבות בעולם וקבלתו על ידי בתי-משפט בעולם.
עוד נקבע כי צדק בית המשפט לתעבורה כשקבע כי בשל אי דיוק של בלוני הכיול, יש מקום לשולי ביטחון המבטאים טעות אפשרית בבדיקה, וכי יש להעמיד שיעור זה על 7% מתוצאות הבדיקה.
עם זאת, בית המשפט המחוזי מצא לנכון לקבל את טענות המדינה נגד קביעות בית המשפט לתעבורה בכל הנוגע לשני הגורמים הנוספים שמצא בית משפט השלום להרחבת שולי הביטחון - גורמים שעניינם פערים בין הגלאים שבמכשיר וכן סטיות במדידה של חומרים כימיים.
בית המשפט קבע בהקשר זה כי לא היה בגורמים אלו כדי להצדיק הגדלת "שולי הביטחון" של השימוש במכשיר ה"ינשוף". "בעניין עקרוני אחד, אנו סבורים כי נפלה טעות בפסק הדין של בית משפט לתעבורה: הטעות היא בקביעת שולי ביטחון רחבים יתר על המידה. אין צורך ולא הצדקה ברף אכיפה שכזה, אשר מסכל אכיפה ראויה של האיסור על נהיגה בשכרות, מן הרעות החולות והמסוכנות שבמקומותינו", כתבו השופטים.
יחד עם זאת, בית המשפט המחוזי סבר כי רף האכיפה עליו הודיעה המדינה בערעור - 290 מק"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף - במקום הרף הקודם של 255 מק"ג - הוא רף ראוי בהתחשב במכלול הנסיבות. רף זה, של 290 מק"ג, הוא אפוא זה שיחייב את המדינה מעתה.
"ניתן להסתפק אפוא ברף נמוך מזה, אשר יש בו כדי להבטיח הימנעות מהרשעתם של חפים מפשע בהתחשב בכלל 'מקדמי הביטחון'", הסבירו השופטים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם