נאמן לארץ: מיסז'ניקוב מוכר לעולם את ישראל
כאיש שיווק מיומן, פועל שר התיירות ברחבי העולם כדי למשוך מבקרים ולחזק את ישראל, ומבטיח: בעתיד ליברמן יהיה ראש ממשלה
"אני בירכתי את אביגדור ליברמן על הכנות יוצאת הדופן והמנהיגות שהוא גילה. לא כל אחד היה מעז לעמוד, כשר חוץ של מדינת ישראל, ולהגיד את הדברים הכי אמיתיים והכי כואבים, אבל הכי פרגמטיים. אנחנו כל כך התרגלנו שמורידים לנו סטירה על לחי אחת, שמיד אנחנו מושיטים את השנייה.
"למשל, בדוח גולדסטון. לוחמי מדינת ישראל מושווים שם למחבלים השפלים ביותר של חמאס ושל חיזבאללה. במקום להפעיל את כל הכוחות שלנו והמערכת הבינלאומית, אנחנו מתחילים לייצר ועדות חקירה פנימיות, להסביר ולהתנצל. למה? ממילא אנחנו אף פעם לא מצליחים להסביר את עצמנו כך שיבינו אותנו.
"סוף סוף יש לנו שר חוץ שהפסיק להתנצל. גמרנו. הוא אמר את האמת. הוא עמד באו"ם ודיבר אמת. לא יהיה שלום בקרוב. זהו. די אם יהיה ביטחון כלכלי לשכננו, וביטחון לנו. שר החוץ אמר את זה בפורום המדיני הכי חשוב שיש. בעצרת האו"ם. אז הרבה אנשים מרימים גבה 'איך הוא מתבטא ככה'. זה בדיוק מה שמאפיין את אביגדור ליברמן משאר שרי החוץ. הוא אומר את האמת גם אם האמת כואבת.
"שר החוץ הגרוע ביותר שהיה לנו? אני לא מתחנף, אבל זה משפט מטומטם. הוא אחד משרי החוץ הטובים שהיו לנו. הוא פועל בדיוק כפי ששר חוץ צריך לפעול. מייצג לוחמנות ולאומניות? אני מתנגד בתוקף לאמירה הזאת. הוא מייצג פרגמטיות. הוא מייצג את ההשקפה המאוד פרגמטית ואמינה, להסתכל בגובה העיניים לאזרחי ישראל ולהגיד להם את האמת. אני גם לא מאמין שזה היה נאום שלא תואם עם ראש הממשלה (כך טענו בלשכת נתניהו; חק"ב).
"אביגדור
אתה לא חושב שיהיה שלום?
"אני ריאלי. אני מאוד רוצה את השלום. יש לי ילד בן ארבע. אני יודע שבעוד 14 שנים גם הוא ילך לצבא. ברור לי. להגיד שאני מאוד רוצה את זה? לא. אבל אני לא נאיבי. אני חושב שהשלום האמיתי יגיע רק בעוד הרבה שנים. עוד לא הגיע אפילו הרגע שיש לנו פרטנר לניהול תחילת תהליך השלום".
בתור שר התיירות, האמירות של ליברמן לא עושות לנו נזק בעולם?
"ההפך. אנחנו הופכים בעיני העולם, במקום בובה שכל אחד נותן לה אגרוף ומחכה שנתנצל על זכותנו להישרדות ולהגנה עצמית, למדינה שעומדת על העקרונות שלה. הדיפלומטיה המודרנית מבוססת על אמירות יפות, מעורפלות וחצי עמומות. פה ניצב שר חוץ שמדבר בשפה שעד עכשיו לא הורגלו אליה. האמירות שלו יוצרות פחות נזק מאשר אמירה אחת שנאמרת על זה שהשלום בפתח, ועל זה שרוב עם ישראל רוצה שתי מדינות לשני עמים, בלי שמבינים בכלל מה עומד מאחורי זה.
"לא רק שאין רוב מוחלט לרעיון הזה, הרוב המוחלט בעם מתנגד לזה. אמירות כאלה, מהסוג הזה, עושות הרבה יותר נזק בעולם מכל התבטאות של ליברמן. כי הן יוצרות אשליה, שעוד מעט, במקום לכרוע על רגל אחת, אנחנו כבר נכרע בפני העולם על שתי רגליים".
אלה ימים עמוסים בחייו של שר התיירות. בשבוע הבא יארח משרד התיירות את הכנס הראשון של ארגון ה-OECD (ארגון המדינות המפותחות). מדובר בכנס של ועידת התיירות של הארגון (ישראל התקבלה לארגון רק במאי האחרון), וישתתפו בו נציגים בכירים מ-20 מדינות, ביניהם בכירי ממשל וראשי תעשיית התיירות בעולם. הכנס, שנערך בדרך כלל בפריז, יהיה בירושלים.
במקביל, ביום ראשון האחרון, התקבל התיקון לחוק האזרחות. מיסז'ניקוב אמנם לא היה בארץ, אבל הוא היה מהדוחפים ומאלה שעמדו מאחורי סיסמת הבחירות של "ישראל ביתנו" - "בלי נאמנות אין אזרחות". "שותף בכיר לניסוח האג'נדה הפוליטית מאחורי העניין הזה", אמר שלשום. "סך הכל, אנחנו מתנהגים כמו בארצות הברית, שם דורשים להישבע גם לשלטון, וגם למדינה. לא גילינו ולא המצאנו שום דבר חדש.
"אנחנו רואים שגם ש"ס וגם הליכוד חושבים כמונו. שר הביטחון, יושב ראש מפלגת העבודה, אם הוא לא היה 'מתהפך', כפי שהוא מתהפך הרבה פעמים על סתם, גם הוא היה מצביע בעד הנושא. מי שרוצה לחיות פה ולהיות גיס חמישי, שיקבל אזרחות פלסטינית. אנחנו צריכים לדאוג איך אנחנו נראים כלפי פנים. בפנים אנחנו יותר מדי פעמים קרובים לקרע חברתי ואתני מאוד גדול. לא יכול להיות שחלקים גדולים של המדינה, כל החובות חלות עליהם, אבל הם שווי זכויות לכאלה שלא מקיימים שום חובה.
"הפחד שלנו צריך להיות מה אנחנו מקרינים כלפי אזרחי מדינת ישראל הלויאלים והנאמנים. אחר כך מה אנחנו משדרים החוצה. גזענות? אני גזען? תאמיני לי שברגע שסרקוזי הצרפתי אומר שאסור ללבוש רעלות ברחוב, ממש לא מעניין אותו איך העולם הגדול יסתכל על פריז. קודם כל, הוא רוצה להראות שצרפת היא מדינה של צרפתים, אחר כך מדינה של כאלה שיש להם אזרחות.
"אנחנו, בניגוד לסרקוזי, קודם מלקים את עצמנו. אנחנו מלבים את האש, ואחר כך מופתעים למה נטפלים אלינו. אני מסתובב בעולם. אני יכול להגיד שהעולם הגדול לא תמיד מתעניין בנו. אבל כשאנחנו מתחילים לבייש את עצמנו ולהלקות את עצמנו, אז גם בעולם הגדול מתחילים להלקות אותנו".
יאסר עבד רבו אמר השבוע שאם נחזור לגבולות 67', אולי הפלסטינים יכירו בנו כמדינה יהודית.
"בחלום הלילה. הוכח כבר, בעקבות ההתנתקות המאוד אומללה, שמה שאנחנו נותנים הופך אחר כך להיות בסיס לתקיפה נגדנו. אז ניסוג מכל השטחים שהחזרנו לעצמנו ב-67' ומה יקרה אחר כך? לצערי, יש היום מיעוט מתוך ערביי ישראל שהולך וגדל, ושמהווה גיס חמישי נגדנו. אלה מנסים לגרור אותנו לתהום. אם נמסור את כל השטחים, מה יהיה השלב הבא? בסוף לא נישאר פה, וניזרק לים.
"לכן, כל מי שמדבר היום על שתי מדינות לשני עמים, או שהוא מיתמם או שהוא לא מבין. על איזה מדינות מדובר? מדינה הומוגנית לפלסטינים ומדינה מעורבת דו-לאומית, יהודית וערבית? על זה אנחנו לא נסכים בשום אופן".
שר התיירות הוא איש שיווק. בן 41, נשוי, אב לשלושה. עלה לארץ מברית המועצות לשעבר, בגיל 13. מאז הוא גר בראשון לציון. כנער הצטיין בכדורגל ואפילו שיחק בקבוצת הנוער של המועדון האגדי דינמו מוסקבה. אחר כך בחר להתמקד בלימודים. לפני שנבחר לכנסת היה, בין השאר, מנהל שיווק בשירותי בריאות כללית. בכנסת היה יושב ראש ועדת הכספים, וזה שנה וחצי שהוא שר התיירות. מספר שלוש בישראל ביתנו. נחשב "חייל" של ליברמן.
"המוצר שלנו", הוא אומר על ישראל ושיווקה כיעד תיירותי, "לא פגום. אבל שנים לא ידענו למכור אותו". במקום את בר רפאלי, שר התיירות אימץ לחיקו את ירושלים. "אני לא מכיר אדם, דתי, מוסלמי, נוצרי, יהודי, או חילוני טוטאלי, שלא רוצה להגיע לפחות פעם אחת בחייו לירושלים", הוא אומר. "כיוון שאני איש שיווק במקצועי, כמו שחנווני מוכר חלב, ככה אנחנו מוכרים תיירות למדינת ישראל. מיתגנו את ישראל כ'ארץ הקודש'. שנת 2010 היא שנת שיא בתיירות. הגיעו 3.3 מיליון תיירים. אנחנו בוחרים מדינות יעד ואוכלוסיות יעד ומוכרים להם את ישראל בהצלחה".
בכל זאת, הדימוי שלנו בעולם רע מאוד.
"נכון שהדימוי של מדינת ישראל בזמן האחרון לא מי יודע מה. למרות זאת, על ידי מיצוב נכון של המדינה ושיווק נכון, תיירים באים לישראל. הפסקנו להתחרות על ים ושמש ואנחנו נותנים ערך מוסף של תרבות, היסטוריה, ירושלים".
נראה שאתה, וגם שר החוץ שלנו, לא ממש מתמקדים במדינות ה"חשובות".
"אני חושב שמשרד התיירות יכול לשפר את התדמית של מדינת ישראל לא פחות ממשרד החוץ, אפילו יותר. מדינות כמו אוזבקיסטן או גרוזיה הן שווקים חדשים לגמרי, גם מבחינה תיירותית. באוזבקיסטן יש 28 מיליון מוסלמים. אל-אקצה בשבילם זה כמו ירושלים לנוצרים. לכל דבר כזה יש משמעות תיירותית, אבל גם מדינית. כי לכל מדינה כזאת יש קול באו"ם, ועד היום הקול הזה בדרך כלל היה נגדנו.
"כששר החוץ נסע למדינות אסיה ואפריקה ואירופה האזוטריות, רבים הרימו גבה. למה הוא נוסע לשם, למה הוא לא נפגש עוד פעם ועוד פעם עם הסנאטור מיטשל. כשמיטשל מגיע לנהל משא ומתן הוא נפגש עם שר הביטחון, כי אין לו מה לחדש בענייני חוץ, בלשון המעטה. שר החוץ מעדיף לנסוע למדינות שאנשים לא יודעים אפילו להגות את שמן, אבל יש להן קול באומות המאוחדות ובאיחוד האירופי, והעתיד שלנו וההווה לפעמים מושפעים מהן.
"אני הרבה פעמים עושה 'פולו-אפ' אחרי שהשר מבקר במדינות כאלה. ככה הגעתי לברזיל וארגנטינה, לבלרוס, לאסיה התיכונה. נשיא ברזיל אמר לי 'סוף-סוף אתם מגיעים לכאן אחרי 40 שנה'. בממשלות הקודמות התמקדו רק בפיתוח קשרים, שגם הם מאוד חשובים, אבל זה לא הכל, עם ארצות הברית, עם המדינות הגדולות של אירופה. צריך לחפש ידידים במקומות חדשים".
מיסז'ניקוב אוהב לדבר על ה"מהפכה" שעשה במשרד התיירות מאז שהגיע אליו. יעדים, אוכלוסיות מטרה, שיווק. ההתגברות על משבר התיירות שהיה כאן בעקבות מבצע עופרת יצוקה. נושא רגיש יותר הוא העובדה שיצא לו שם של בליין, נהנתן. לפעמים אפילו "קל דעת". בראשית השנה האחרונה, אחרי שביקר בספרד, פורטוגל וברזיל, נמתחה ביקורת קשה על ההתנהלות שלו. דווח על איחורים, היעדרויות מאירועים חשובים, ובילויים ליליים של התייר מספר אחת של ישראל.
"אני לא התייחסתי לדברים, כי הפעילות המקצועית שלי מדברת בעד עצמה", אומר מיסז'ניקוב. "אני מסכים שזה מאוד לא נעים", הוא אומר על הביקורת. "במיוחד אחרי שאני עובד כל כך קשה. אני לא רוצה להשוות את צורת העבודה שלי לאף חיה, כדי לא להעליב אף אחת מהחיות. בכל מקרה, הדברים ההזויים שנאמרו עליי נולדו בעקבות הדלפה מכוונת של השגרירות שלנו בספרד, אחרי שלא הגעתי לארוחת ערב שם.
"התנצלתי. אני יכול לומר גם שבדיעבד הייתי נוהג אחרת. זה שיצא לי דימוי של בליין? במשך שנים רבות לא התרגלו פה לדור החדש של הפוליטיקאים. אני, מעבר לפעילות המקצועית שלי, אוהב את החיים ויודע לצאת מהמסגרות מחוץ לשעות העבודה. כנראה שזה מפריע למישהו".
בשבוע הקרוב, יתקיים, כאמור, בירושלים כנס התיירות של ארגון המדינות המפותחות, ה-OECD. גם לכנס הזה קדמה שערורייה, כשפורסם ששר התיירות אמר, כביכול, שקיום הכנס בירושלים מהווה הכרה של הארגון בעיר כבירת ישראל. הכנס כמעט בוטל. האווירה הפכה מתוחה. ביום שלישי האחרון שיגר שר התיירות מכתב למזכ"ל הארגון, ובו דרש ממנו להבהיר את התבטאויותיו.
"הסברתי לו שמבחינתי הכנס חשוב והוא כנס מקצועי תיירותי", הוא אומר. "ההישג של עצם קיום הכנס בארץ, עצום. יש פה גושפנקה אמיתית למעמד של מדינת ישראל בתחום התיירותי והכלכלי. כל אותם נושאי משרה בכירה, שאני לא רוצה לציין את שמם, ושעשו מכבסת מילים איומה, וכמעט גרמו לביטול הכנס, יכולים להתבייש. אחר כך הם 'רצו' להציל את המולדת.
"אני מעולם לא אמרתי את הדברים. אמרתי את מה שאני אומר גם עכשיו, שעצם זה שהכנס מתקיים במדינת ישראל נותן גושפנקה לישראל כמדינה תיירותית. רוב האנשים שגרים פה, לפחות היהודים, יודעים שירושלים היא בירת מדינת ישראל, אבל זה בכלל לא עומד על הפרק ולא רלוונטי לכנס. הכנס הוא מקצועי, ונשאיר אותו כזה".
שר החוץ הוזמן?
"הוזמן. גם ראש הממשלה הוזמן. ואני מבטיח לך, שגם אם שר החוץ ידבר בכנס, כל האמירות שלו יהיו בתחום הכלכלי תיירותי גרידא".
איזה ימים עוברים עכשיו על שר החוץ?
"יש לו תמיד אמירה 'החיים גן עדן'. הוא איש חזק, בעל אמת מקצועית מוצקה מאוד. הוא מנהיג. אני חושב שהדעות שמובעות על ידו הן עדיין לא ה'מיינסטרים' בחברה הישראלית. הוא אומר מה שאולי צורם לשמוע, אבל מה שאזרחי ישראל בתוך תוכם מתחברים אליו, ובסוף גם מחלחל והופך לאג'נדה".
הוא יהיה ראש ממשלה?
"אני מאמין שכן. הוא מנהיג. מנהיג לאומי. אבל אנחנו לא מאמינים במהפכה, אלא באבולוציה. אני בטוח שבבחירות הבאות כבר נהיה מספר 2, וכשיגיע השלב שליברמן יהיה ראש הממשלה, ניהנה מראש ממשלה מעולה, ממנהיג, ממדינאי שלא מורם מעם ויודע להגיד את האמת".
מה בסוגיית גלעד שליט?
"אם מחר תגיע לממשלה ההכרעה בעניין שליט, אני אצביע בעד שחרור מיידי שלו. אני לא חושב שהשאלה 'את מי נשחרר בתמורה', אילו מחבלים, צריכה להשפיע. אם מי מהמחבלים שנשחרר ינסה לעשות משהו, אנחנו נוכל לחסל אותו, הפעם בצורה סופית, בלי להכניס לכלא, אלא שיירקב באדמה. אבל את החייל החטוף שלנו גלעד שליט צריך לשחרר כמה שיותר מהר. לא רק בגללו ובגלל משפחתו. גלעד שליט הפך אבן בוחן בחברה. הרבה מתגייסים שואלים את עצמם מה יקרה אם ייפלו בשבי. אסור שילכו ככה לשדה הקרב".
לפני שנה בדיוק נרצחו ששת בני משפחת אושרנקו בדירתם בראשון לציון. בני המשפחה היו חבריו של שר התיירות. עם בתם, היחידה שנותרה, הוא אינו בקשר. גם קודם, הוא אומר, לא הכיר אותה. "הרצח היה מבחינתי זעזוע", אמר השבוע. "הילדים שלהם נולדו יחד עם הילדים שלי. היה לי קשה לראות איך מוציאים את גופות הילדים, ממש לנגד עיני". "אני מקווה", הוא אומר, "שהניסיונות של הרוצח להפוך את עצמו לפסיכופת, או, מצד שני, להפיל אשמה על אנשים מכובדים בנוף הפוליטי הישראלי, לא יצלחו. אין גזר דין מוות על רצח של תינוקות, אבל התקווה שלי היא שהוא יקבל לפחות שישה מאסרי עולם מצטברים".
אתה מתגעגע לבני המשפחה?
"מאוד. הם היו חברים שלי. כל פעם שמתפרסם שהמשפט נדחה, אני עוקב בדריכות מתי סוף סוף ימוצה הדין עם הרוצח".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם