הטעות תוקנה, אפשר למחזר בקבוקים
הנגשת תשתית המיחזור לציבור היא משמעותית. ישראלי שבמרחק דילוג מביתו יש מתקן מיחזור - מיחזורית - יעשה את המאמץ הקטן
השם החדש והעיצובים הרעננים של המיחזוריות שיוצבו בשנים הקרובות ברחובות הערים, הם רק העטיפה החיצונית של מה שבאל"ה מציגים כעידן החדש של מיחזור הבקבוקים בישראל. העידן הזה נגזר כמובן מחוק הפיקדון החדש, שמציב יעדי איסוף שאפתניים יותר - גם אם לטענת חלק מארגוני הסביבה לא שאפתניים די הצורך - בפני חברות המשקאות. לטענת אנשי אל"ה, החוק החדש הביא לעלייה משמעותית בהיקפי המיחזור כבר השנה: מיחזור הבקבוקים הקטנים הכפופים לחוק הפיקדון, עלה מכ-67% ל-72% ב-2010; ואילו מיחזור הבקבוקים הגדולים (ליטר וחצי ומעלה) שנאספים באופן וולונטרי, עתיד לעמוד בסיום השנה על-28% גידול משמעותי לעומת אשתקד (22%).
הנתונים האלה מעודדים, אבל באותה נשימה הם גם מלמדים עד כמה החוק במתכונתו הישנה, שהיתה תקפה עד השנה, היה לקוי, ומעידים על הציניות של חברות המשקאות שניצלו את חולשת החוק לטובתן. למה הכוונה? במשך שנים היקפי המיחזור של בקבוקי הפיקדון היו תקועים על כ-65% למרות שהיעד שהוצב בחוק עמד על 85%. התאגיד טען שאין לו יכולת כלכלית לאסוף יותר ושאם המדינה תכפה עליו לעמוד בדרישות החוק הוא יתמוטט. וחברות המשקאות, איפה הן היו? הסתתרו מאחרי גבו הרחב של התאגיד, משום שהחוק - הכושל, כאמור - לא הטיל עליהן אחריות ישירה לעמידה ביעדי האיסוף.
חשוב למחזר, אבל
בחוק החדש הטעות ההיסטורית הזו תוקנה. על חברות המשקאות חלה אחריות ישירה, וראו זה פלא - הן השקיעו השנה, לדברי יו"ר אל"ה נחמה רונן - כ-25 מיליון שקל על מנת להביא את התאגיד אל היעדים הנדרשים. הכסף הזה מאפשר לפרוס עוד ועוד כלובים (סליחה, מיחזוריות) ברחבי הארץ (2,500 מיחזוריות נוספו השנה אל ה-8,000 הוותיקות), והניסיון מוכיח שהנגשת תשתיות המיחזור לציבור היא הגורם המכריע בהגדלת שיתוף הפעולה מצדו.
התשדיר של תאגיד המיחזור
במילים אחרות: ישראלי שבמרחק דילוג מביתו יש מיחזורית, יעשה את המאמץ הקטן וישלשל לתוכה את הבקבוקים (למרות שלא יוצא לו מזה שום דבר חומרי או מיידי). לעומת זאת, מי שהמיחזורית לא מגיעה אליו - כנראה לא יגיע אליה. כשלפתע יש הזרמה של מזומנים מכיוון בעלי הבית, אפשר גם לצאת בקמפיינים פרסומיים חובקי מדיה. בימים הקרובים יעשו צופי הטלוויזיה ומאזיני הרדיו בישראל היכרות עם צמד בקבוקים חביבים, שיככבו בסרטון "העולם הבא של הבקבוקים", שיספר על הקריירה השנייה
של בקבוקי הפלסטיק הממוחזרים. בקבוקי האנימציה שנכנסים למכונת המיחזור יוצאים ממנה בצורת כסא, קולב או סלסלת פירות. האמת היא שרוב הבקבוקים, שמגיעים לשני מפעלים - "אביב" ברמת חובב ו"נקודה ירוקה" בקריית אתא - הופכים לחומר גלם לתעשיות השונות, אבל את זה קצת יותר קשה להראות בתשדיר מחויך וקצרצר.
בעיניים לא מקצועיות התשדיר נראה אפקטיבי: רוב הישראלים לא יודעים מה עולה בגורל הבקבוקים שהם משליכים למיחזור. יחד עם זאת, אי אפשר שלא לתהות מתי יגיע היום שבו חברות המשקאות ישקיעו מיליונים בהסברה לעם ישראל על הדרך בה הוא באמת יכול לתרום לסביבה: לצרוך הרבה פחות בקבוקי פלסטיק. ההתייעלות והגדלת היקפי המיחזור נוטעת בציבור אשליה שאפשר לצרוך פלסטיק בלי הגבלה - שכן בגמר השימוש ממתין מתחת לבית פתרון ידידותי לסביבה. זה כמובן לא נכון. חשוב למחזר, אבל חשוב הרבה יותר להימנע מרכישת בקבוקי פלסטיק כשלא מוכרחים - ואת זה חברות המשקאות עושות כל מאמץ להשכיח מאיתנו.
aviv67@gmail.com
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום איכות הסביבה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם