ביניש לממשלה: די לדיבורים, פנו מאחזים
שופטי בג"ץ מתחו ביקורת חריפה על העובדה שהמדינה אינה מפנה שישה מאחזים בלתי חוקיים חרף צווי בית משפט שהורו לעשות כן
- המשנה ליועמ"ש עם פרישתה: המדינה מתעלמת מצווי בית משפט
על כן הורו השופטים למדינה להגיש בתוך 15 יום תצהיר משלים מפורט על הבנייה החדשה בשטח ועל מדיניות אכיפת החוק בנוגע לששת המאחזים. מה שעורר את ביקורת השופטים היה מסמך מעודכן שהגישה תנועת שלום עכשיו, באמצעות עורכי הדין מיכאל ספרד ושלומי זכריה, שבו פורטה הבנייה הבלתי חוקית בכמה מששת המאחזים בתקופה שמאז הגשת העתירה.
בין היתר, כתבו אנשי "שלום עכשיו" במסמך, ב-28 בספטמבר האחרון גילו פעילי התנועה כי מתנחלים החלו לבנות מבנה גדול בצמוד למאחז מעלה רחבעם, אף שהבנייה בשטח אסורה. כמו כן, צילומי אוויר שהגישו אנשי התנועה הראו כי במעלה רחבעם צצו בשנים האחרונות מבנים חדשים, וכך גם במאחז גבעת אסף, שהוקם על אדמה פלסטינית פרטית.
הנשיאה הביעה תמיהה על תשובת המדינה, שהוגשה לקראת הדיון היום, ולפיה גם לאחר סיום צו ההקפאה בשטחים, ל"שיקול הלאומי הכולל – מדיני, ביטחוני ואחר – יש השפעה גם על סדרי העדיפויות באכיפת הדין באיזור, וזאת בשל הנסיבות המדיניות, ולכן מועד מימוש צווי התיחום שהוצאו ביחס למבנים במאחזים האמורים, ייקבע גם הוא בהתאם לסדרי העדיפויות שיקבעו הרשויות".
ביניש הודתה כי התקשתה להבין את הנוסח ה"כל כך מפותל" של התשובה, כדבריה, והיא הקשתה על נציג הפרקליטות: "קשה להבין לאיזה שיקולים פוליטיים אתם מתכוונים. זה לא משנה לכם אם הבנייה הבלתי חוקית נמשכת גם לאחר שהוצאנו צו על תנאי? אתם ממשיכים לנהוג כאילו כלום לא קרה וכאילו אין שוני בין מה שהיה לפני הוצאת הצו לבין מה שקורה
עו"ד קידר טען כי אף במאחזים האמורים אותרה בנייה בלתי חוקית גם לאחר מתן הצו, הרי שבאופן כללי "לא ניתן לומר שיש מצב של היעדר אכיפת חוק בתחומי יהודה ושומרון, המצדיק את התערבות בג"ץ". על כך הגיב השופט פוגלמן בחריפות: "יש גבול להתעלמותכם מהעובדות בשטח. אין מנוס מכך שתגישו לנו תצהיר בנושא. [...] אנו רוצים לראות את גבולות מדיניות האכיפה, וזאת אפשר לראות באמצעות עובדות".
בהודעתה לבג"ץ היום השתמשה המדינה בטיעון מפותל ומסובך: "סוגיית הבנייה ביהודה ושומרון, על כל מרכיביה, הפכה לסוגיית ליבה בשיח המדיני בין ישראל לרשות הפלסטינית וכן במגעים המדיניים עם ארצות הברית ומדינות ידידות אחרות. אשר על כן, מדיניות הממשלה באשר לפעולות המשנות את המצב הקיים בשטח, נשקלת גם בשים לב לאינטרסים לאומיים רחבים ובראיה הכוללת גם שיקולים מדיניים, ביטחוניים ואחרים. למותר לציין כי לשיקול הלאומי הכולל ישנה השפעה גם על סדרי העדיפויות באכיפת הדין באיזור, וזאת בשל הנסיבות המדיניות האמורות.
"לאור זאת נדרש פרק זמן נוסף לצורך מיצוי מידת ההשפעה שיש לנסיבות המתוארות על גיבוש סדרי העדיפויות. [...] בהתאם לכך, מועד מימושם של צווי התיחום שהוצאו ביחס למבנים ייקבע גם הוא בהתאם לסדרי העדיפויות שייקבעו על ידי הרשויות במסגרת הליכי הפיקוח והאכיפה, בכפוף לשיקול הדעת השמור לרשויות אלה, ובכפוף להמשך ההתפתחויות והמדיניות ככל שתהיינה".
יצוין כי גם בדיון הקודם באותה עתירה מתחה הנשיאה ביניש ביקורת חריפה על התנהלות המדינה בנוגע למאחזים. "מעולם לא הצהירה ממשלה בישראל שמתיישבים יישבו על קרקע פרטית פלסטינית, אבל כנראה שחל שינוי במדיניות", אמרה אז ביניש.
בסיום הדיון הקודם הוציא בג"ץ צו על תנאי המורה לשר הביטחון אהוד ברק לנמק, תוך 90 יום, מדוע הוא אינו מפנה את ששת המאחזים, אף שכבר לפני שנים אחדות הוצאו לגביהם צוי תיחום שטח, האוסרים על נוכחותם של מתנחלים במקום. השופטים ציינו אז כי המדינה התחייבה כבר כמה פעמים, מאז הגשת העתירה בשנת 2007, כי המתנחלים יפונו מהמאחזים בהידברות או בכוח. עם זאת, בשלוש השנים שעברו מאז טרם מימשה המדינה את התחייבותה, ובכל פעם ביקשה ארכה נוספת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם