בג"ץ: לא יוצבו מיגוניות בבתי הספר באשקלון
שופטי בג"ץ מתחו ביקורת על התנהלותם של נתניהו וברק, אך החליטו להותיר על כנה את ההחלטה שלא למגן את מוסדות החינוך בעיר
השופטים, אליקים רובינשטיין, יורם דנציגר ויצחק עמית, כתבו בהחלטתם כי בג"ץ אינו נוהג להתערב בהחלטות מקצועיות, בשיקולי מדיניות ובסדרי עדיפויות של הממשלה, וכי במקרה זה אין לומר שהמדיניות שננקטה באשקלון היא מופרכת ובלתי סבירה באופן קיצוני. על כן, קבעו השופטים, התערבותו של בג"ץ אינה מתחייבת.
אף שהשופטים קיבלו את עמדת המדינה, השופט רובינשטיין קבע כי דרך קבלת ההחלטות של המשיבים בעתירה – ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון אהוד ברק והממשלה – "אינה יוצרת תחושה טובה".
לדברי רובינשטיין, הוא וחבריו להרכב לא קיבלו מענה ברור לשאלה מי הגורם המחליט בנושא מיגון מוסדות החינוך בעיר – פיקוד העורף, הוועדה הבין-משרדית, או שמא גורם אחר כמו שר הביטחון או סגנו. "מצב זה אינו משביע רצון באשר לסמכויות ולדרכי קבלת ההחלטות, הן בשל האנדרוגיניות ואי הבהירות, והן מחשש פן יפלו דברים 'בין הכיסאות'", הזהיר רובינשטיין.
עוד הזכיר רובינשטיין כי בחודש מרץ 2009 הוחל בביצוע חלקי של סקר מיגון באשקלון. המדינה מסרה אחר כך שהייתה זו החלטה של שר הביטחון "לפנים משורת הדין", אם כי לא הסבירה כיצד הוחלט להציב בעיר תשע מיגוניות בעקבות הסקר; עד כמה היו מעורבים בהחלטה שר הביטחון, אהוד ברק, או סגנו וילנאי; ומה היה תפקידו של פיקוד העורף בהחלטה. המדינה טענה כי הפרויקט נפסק בשל חוסר תקציב.
לאחר הצבתן של תשע המיגוניות נותרו בעיר עשרה בתי ספר יסודיים ו-13 גנים שלהם אין אמצעי מיגון מפני פגיעת רקטות - דבר שהוביל את העירייה
בסוף חודש אוגוסט השנה, זמן קצר לפני תחילת שנת הלימודים, הגישה המדינה את תשובתה לעתירה, ובה נטען כי העיר אשקלון אינה שונה מערים אחרות בארץ, ועל כן לא חלה על המדינה חובה למגן את כל מוסדות החינוך שבה.
"בהיעדר יכולת להבחין מבחינה עניינית בין האיום הנשקף לאשקלון לבין האיום הנשקף לערים ויישובים נוספים בטווח 40 ק"מ מגדר המערכת, הרחבת המדיניות לגבי אשקלון תחייב את הממשלה למגן את כלל מוסדות החינוך בערים באר שבע, אשדוד, קריית גת, רהט, נתיבות, אופקים, קריית מלאכי, יבנה, גדרה ועוד יישובים רבים", נימקה סגנית פרקליט המדינה, עו"ד אילאיל אמיר, שייצגה את המדינה בעתירה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם