האם המדינה ערוכה לחוק אוויר נקי?
זיהום האוויר בישראל הוא גורם משמעותי לנזק בריאותי וסביבתי. לאחר שנים של מאבקים, בעוד כחודשיים ייכנס חוק אוויר נקי לתוקף. האזרחים מחכים ומוכנים, האם הרשויות והתעשייה נערכו? בדיקת nrg
◄ למעלה מ-1,100 איש מתים בכל שנה מזיהום אוויר בגוש דן בלבד.
◄העלות השנתית למשק כתוצאה מזיהום אוויר הוא 1,871,750,130 דולר.
◄תל אביב נמצאת במקום ה-3 באירופה במדד זיהום האוויר, אחרי בוקרשט וקראקוב.
◄ אחד מכל חמישה ילדים בגוש דן סובל ממחלה או מפגיעה במערכת הנשימה שנגרמת מזיהום אוויר.
◄החריגה השנתית הממוצעת בתל-אביב מתקני זיהום אוויר מינימאליים הנהוגים באירופה, עומדת על 109 ימים בשנה.
הנתונים, באדיבות עמותת אדם טבע ודין, מספקים תמונת מצב עגומה ביותר על עוצמת זיהום האוויר בישראל. בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בנושא עם חקיקת "חוק אוויר נקי לישראל", שמסדיר את נושא פליטת המזהמים לאוויר ומחייב את הממשלה להכין וליישם תוכנית לצמצום זיהום האוויר. החוק צפוי להיכנס לתוקף בתחילת שנת 2011, שנמצאת כבר ממש מעבר לפינה, אבל היישום לא יהיה קל, בדיוק כשם שהבאתו לאישור הכנסת היה כרוך בהרבה שמיניות באוויר מזוהם.
◄הציבור דורש אוויר נקי
◄מורה נבוכים לחוק אוויר נקי
◄המפעלים המזהמים בכוננות: אושר חוק אויר נקי
הכל התחיל לפני עשור. עד שנת 2000 מצאה עצמה עמותת אדם טבע ודין נאבקת במפגעי זיהום אוויר נקודתיים בהליכים משפטיים, ונתקלת שוב ושוב בעובדה שלא קיימת בישראל חקיקה המסדירה את נושא האוויר הנקי. ההסדר הקיים – חוק כנוביץ למניעת מפגעים – היה רחב מדי וחלש מדי מכדי להעניק סמכויות קונקרטיות בידי השר להגנת הסביבה.
מעבר לכך, הבעיה נבעה מריבוי הרשויות המוסמכות לטפל בנושאי האוויר: הסמכות הכללית למנוע זיהום אוויר הייתה בידי המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה התמקד בזיהום אוויר מכלי רכב, משרד התשתיות הלאומיות הסדיר את איכות הדלקים, התקציב נתון לאישור משרד האוצר, לרשויות המקומיות סמכויות לטפל במפגעי אוויר בתחומן, והיד עוד נטויה. על כן הוחלט בעמותה לעשות מעשה למען הזכות לנשום אוויר נקי.
בהתבסס על מדינות כמו ארצות הברית,
בדצמבר 2005, בסמיכות מלחיצה למועד סגירת מושב הכנסת, עברה הצעת חוק אוויר נקי בקריאה ראשונה. מאז החלו דיונים בין המשרדים השונים, הרשויות המקומיות, חברת החשמל והתאגדות התעשיינים, במטרה לקדם את הליך החקיקה ולהביא לסיום הכנתו של החוק לקראת קריאה שנייה ושלישית. ביולי 2008, אחרי מחלוקות, עיכובים ודיונים רבים, נחקק חוק אוויר נקי לישראל, שנחשב לאחד החוקים הסביבתיים המשמעותיים והמקיפים ביותר שנחקקו אי פעם במדינה.
החוק מחייב את השר להגנת הסביבה להכין תוכנית לאומית להפחתת זיהום אוויר, הכוללת יעדים מדידים ולוחות זמנים. התוכנית דורשת מכל משרדי הממשלה הרלוונטיים להיערך לקראת יישום החוק, ובין היתר כוללת הקמת מערך ניטור ארצי למדידת זיהום אוויר, יצירת מנגנון רישיונות פליטה לכל מפעל וגוף תעשייתי, הטלת קנסות ועונשי מאסר מחמירים למזהמים העוברים על החוק, סגירת מפעלים שלא יצייתו להוראות צמצום הזיהום וקביעת סטנדרטים סביבתיים מגבילים לסוגי הרכבים והדלקים שיותרו לשימוש בכבישי הארץ.
מגוון התחומים דורש את היערכותם של משרדים כמו משרד התחבורה והמשרד לתשתיות לאומיות, ואת שיתוף הפעולה שלהם עם המשרד להגנת הסביבה. שר התשתיות הלאומיות מוזכר בחוק כגורם איתו השר להגנת הסביבה צריך להיוועץ בהוראות הקשורות בפליטת מזהמים ממקורות פליטה ניידים. ממשרד התשתיות הלאומיות נמסר כי לעניין זה כבר למעלה מעשור משתמש שר התשתיות הלאומיות בחקיקה ותיקה – חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק), התשכ"א – 1961, לעידוד השימוש בסוגי דלק נקיים, והפסקת שימוש בסוגי דלק מזהמים.
בין משרד התחבורה למשרד להגנת הסביבה כבר החלו להתקיים דיונים להסדרת הנושא בהיבטים הפרוצדוראליים. "משרד התחבורה בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה מיישם את לשון החוק בהיבטים הקשורים לרכב: אגף הרכב במשרד הכין דרישות תקינה בנושא זיהום אוויר מכלי רכב לשנת 2011 ופרסמם כמקובל מדי שנה. הדרישות תואמות את התקינה האירופאית המקובלת במדינות המתקדמות באירופה", אומרים במשרד התחבורה.
"בנושא הרישוי השנתי משרד התחבורה עדכן את הדרישות בכפוף למצוין בחוק אוויר נקי ובתאום עם המשרד להגנת הסביבה. לאחרונה החמיר משרד התחבורה את דרישות הרישוי השנתי לרכב בנזין, כך שערכי הבדיקה ל- CO יהיו תלויות בתוצר ובדגם הרכב והמנוע. באשר לרכב עם מנוע דיזל הנושא מצוי בגיבוש חקיקה, בהובלת המשרד להגנת הסביבה".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי כיום פועלות שש ניידות לבדיקת זיהום אוויר מכלי רכב בצד הדרך, והמשרד עומד לפרסם מכרז להפעלה משותפת של שלוש ניידות נוספות עם רשויות מקומיות שיהיו מעוניינות בכך, וזאת על מנת להגביר את האכיפה של זיהום האוויר מכלי רכב בצד הדרך.
למרות ההתנגדויות שהיו בתחילת הדרך, כיום המשרד להגנת הסביבה מייחס חשיבות רבה ליישומו של חוק אוויר נקי. השר גלעד ארדן הציב כחלק מחמשת יעדי המשרד העיקריים את היערכות המשרד לעמידה מלאה ליישום החוק. "בנוסף להגנה על חיי אדם, בריאותם ושיפור איכות החיים של הציבור בישראל, החוק יגן על הסביבה, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור ולמען הדורות הבאים בישראל", אומרים במשרד.
בין הנושאים העיקריים שהמשרד להגנת הסביבה נערך ליישום שלהם עם פתיחת שנת 2011, הם התרי הפליטה, לפיהם מפעלים בעלי פוטנציאל זיהום אוויר גבוה לא יוכלו לפעול או לקום ללא היתר פליטה מהמשרד. המפעלים נדרשים על פי החוק להגיש את הבקשות לקבלת ההיתר באופן מדורג לפי
סקטורים משנת 2011 ועד שנת 2015. הסקטור הראשון שנדרש להגיש בקשות להיתר פליטה עד ה-1 מרץ 2011 הוא סקטור ייצור ועיבוד מתכות, אליו כבר פנה המשרד על מנת לידע על החובה המוטלת.
במסגרת התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר המשרד להגנת הסביבה כבר הקים ועדת מומחים שהחלה בפעולתה ואמורה להכין מסמך לגבי המצב הקיים בארץ מבחינת פליטות וזהום אוויר. בשלב השני יבחנו אמצעי ההפחתה אפשריים כמקובל בעולם ויקבעו יעדי הפחתה. בנוסף, לצורך אפיון איכות האוויר בארץ והכנת בסיס נתונים רלוונטי, המשרד הכין תוכנית רב שנתית בעלות של כ-20 מיליון שקלים לשנה, לבדיקת מזהמים בסביבה שאינם נמדדים בתחנות הניטור. התוכנית קובעת נקודות דיגום רבות קבועות ברחבי הארץ בהן יתבצע דיגום למזהמים רבים בתדירות של אחת לשבועיים. תחנות הניטור המפוזרות כיום תחת אחריות גורמים שונים כמו רשויות מקומיות ומפעלים, יעברו לפעול תחת קורת גג – מערך ניטור האוויר הארצי, בניצוחו של המשרד להגנת הסביבה.
הפיקוח והאכיפה גם הם כבר הוסדרו במסגרת היערכות המשרד. אמצעי האכיפה כוללים בין השאר צווים למניעה והפסקה של זיהום אוויר, עיצומים כספיים על סך מאות אלפי שקלים וכן חקירה פלילית והגשת כתב אישום במקרים המתאימים. המשרד נערך גם להכנת התשתית הדרושה להטלת העיצומים הכספיים באמצעות הכנת תקנות כנדרש לפי החוק ונהלי עבודה. לצורך פיקוח ואכיפה על מקורות הפליטה השונים יבוצעו גם בדיקות פתע בארובות המפעלים – כך שמפעלים הנדרשים בהיתר פליטה יבדקו בתדירות גבוהה יותר.
לצד אמצעי האכיפה החוק קובע גם תמריצים כלכליים אשר יניעו את הגופים המזהמים להעדיף להפחית את פליטת המזהמים בפעילותם השוטפת על פני האפשרות להמשיכה. בנוסף וכנראה שגם חשוב מכל, החוק דורש שקיפות ומאפשר נגישות של הציבור הרחב לרמות הזיהום, תוך חיוב פקידי הממשלה לפרסם תוצאות של בדיקות ותחזיות של זיהום אוויר בשיתוף עם התעשיינים.
המשרד להגנת הסביבה מזמן כבר אימץ את החוק ומצפה ליישומו, וגם התאחדות התעשיינים רואה חשיבות רבה ביישום פרקטי וברור של חוק אוויר נקי. בהתאחדות התעשיינים אומרים כי הם פועלים בצמוד למשרד להגנת הסביבה לבחינת התקנות הנגזרות מתוקף החוק, על מנת שתקנות אלו תהיינה ישימות וברורות ותבטחנה את הוודאות הרגולטורית הנדרשת לתעשייה לאורך זמן.
"התעשייה הישראלית כבר החלה להתקין את המערכות המתקדמות ביותר הקיימות, על פי העקרונות האירופיים וממשיכה לעמול לשיפור מתמיד במערכותיה וכן להכשרות כוח האדם מתאים", אמר יואש בן יצחק, דובר ההתאחדות. בתעשיות בישראל אף הרחיקו לכת וערכו ימי עיון בנושא חוק אוויר נקי ומשמעויותיו עבור מפעלי התעשייה, כאשר שניים מהם הוקדשו לתעשיית המתכת ותעשיית המינרלים – ענפי התעשייה הראשונים אשר נדרשים להסדיר את היתרי הפליטה בחוק.
לפי עמותת אדם טבע ודין, בסופו של תהליך הדברות ממושך מול התעשיינים הוגדר מנגנון לפיו בתהליך שקוף יוסדרו תקני פליטה למזהמים ולמפעלים הגדולים ביותר. עבור המזהמים הקטנים יותר יותקנו תקנות אחידות אשר יחייבו את המשרד לאיכות הסביבה ויכללו ברישיונות העסקים. מדובר במנגנון שאומץ בגרמניה ובמדינות נוספות בעולם.
לדברי העמותה גם המשא ומתן עם חברת החשמל היה אינטנסיבי, בסופו הוחלט כי יותקנו תקנות הכוללות תקני פליטה לחברת החשמל ולמתקני כוח, ובנוסף יוגדרו היתרי פליטה עבור כל מתקן שיאפשרו הוראות משלימות. מחברת חשמל נמסר כי "בהתאם להוראות חוק אוויר נקי, חובת קבלתם של היתרי פליטה ביחס לתחנות כוח תחל החל ממרס 2015. יחד עם זאת, חברת חשמל לומדת את משמעויות החוק והשלכותיו, נערכת לקראת החלת החוק על מתקניה ומשתפת פעולה עם המשרד להגנת הסביבה בגיבוש ההנחיות והמנגנונים ליישום החוק, לרבות השתתפות בפיילוט שהמשרד עורך בימים אלה בעניין".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם