החיות והצמחים חוזרים: משחזרים את ביצת החולה

לאחר שהתברר כי ייבוש החולה היה טעות אקולוגית, החלו אנשי קק"ל לשחזר את הביצה המקורית - על פני שטח של 30 דונם. הם הביאו אדמת כבול, שתלו צמחים נדירים שהוכחדו ואפילו "שכנעו" את הפרפרים המקוריים לחזור לעמק

עדי חשמונאי | 25/10/2010 9:06 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מחר (ג') תושק באגמון החולה באצבע הגליל עונת הנדידה החדשה, שבה צפויים לעצור במקום עשרות אלפי עופות העושים את דרכם מארצות אירופה הקרות ליבשת אפריקה החמה. אלא שלצד העופות הנודדים, יחזרו לנוח במקום גם כמה וכמה סוגים של פרפרים שעד ייבוש ביצת החולה, לפני 52 שנים, שימש האזור כאחת מתחנות המעבר המרכזיות ביותר שלהם בארץ ישראל.
צילום: חמד אלמקת
השחזור יתפרס על שטח של 30 דונם. הביצה באגמון החולה, כיום צילום: חמד אלמקת

תחייתה של תחנת הנדידה של הפרפרים התאפשרה רק בשנה האחרונה בזכות פרויקט של הקרן הקיימת לישראל, במסגרתו הועתק המודל האקולוגי של הביצה ההיסטורית לגרסה מיניאטורית בת זמננו. "ביצת החולה ההיסטורית השתרעה על שטח של כ-40 אלף דונם", מסבירה ענבר רובין, מנהלת ההדרכה באגמון החולה. "אנחנו ייצרנו את השחזור הכי מדויק שיכולנו, על פני שטח של 30 דונם. העתקנו את התנאים של ביצת החולה הן מבחינת ההרכב המקורי של אדמת הכבול שהיה כאן עד שנות החמישים, זרימת המים, עומק הביצה ובעיקר - הצמחייה שהייתה כאן ונעלמה. מדובר בין היתר בצמחים שחלקם נכחדו

לחלוטין מהארץ, כדוגמת הנימפאה הלבנה".

עם ייבוש החולה אספו אנשי הגנים הבוטניים בירושלים ובתל אביב את מיני הצמחים הנדירים שצמחו בביצת החולה ובסביבתה, שחלקם הגדול נעלמו כליל מנופי עמק החולה. עם השנים התברר כי הייבוש היה טעות אשר גררה בעקבותיה פגיעה באיזון האקולוגי באזור. כשהחל פרויקט השחזור לפני כשנה וחצי פנו אנשי קק"ל לגנים הבוטניים המרכזיים, וביקשו להחזיר לבית הגידול הטבעי את צאצאי הצמחים הייחודים והנדירים שנכחדו. ואכן, לאתר השחזור הוחזרו למקום כ-100 צמחי מים, ובהם הנופר הצהוב, אגמון האגם ואגמון הכדורים.

צילום: זולטן קלוגר, קק''ל
ייבוש החולה בשנות ה-50 צילום: זולטן קלוגר, קק''ל

"ברגע שהחזרנו את הצמחייה המקורית, נוצר מערך חיים מאוד ססגוני שהביא לכאן המון סוגים של שפריריות ושפיריות, את הדנאית ההדורה (דנאית תפוח סדום), לבנין הצנון, לבנין הכרוב והרבה סוגים של כחלילים", מוסיפה רובין. "הצמחים האלה למשל חשובים הן מפני שהם משמשים כפונדקאים שעליהם נקבות הפרפרים מטילות את הביצים, ובנוסף - אלה צמחים המכילים הרבה צוף המשמש כמזון לצאצאים".

עם זאת, מלאכת שחזור ביצת החולה המיניאטורית נראה עדיין רחוק מהסוף המיוחל. בוטנאי קק"ל האחראים על הפרויקט עדיין חוקרים בעזרת ספרי בוטניקה עתיקים אילו מיני צמחים נוספים גדלו באזור הייחודי, לפני הייבוש המיותר של שנות החמישים. "הבוטנאית של קק"ל האחראית על הפרויקט מסתובבת באופן קבוע עם אנציקלופדיות ישנות, עם ספרים מהתקופה העות' מאנית ועם ספרים של מטיילים בריטים שביקרו במקום", מסכמת רובין. "חקרנו אפילו ספרים מתקופת אלכסנדר הגדול לפני כאלפיים שנה, כיוון שהוא כבר אז דאג לשלוח חוקרים אקולוגים לכל מקום שכבש".

צילום: חמד אלמקת
הביצה באגמון החולה צילום: חמד אלמקת
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''סביבה''

דעות וטורים

המייל הירוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/green/ordering_new_1/ -->