מחקר: הגדלת כוחות שיטור לא תמנע אלימות
מחקר של אוני' חיפה קובע כי הסיבה לרמת פשיעה גבוהה יותר במגזר הערבי נובעת מתחושות קיפוח ותסכול בעקבות יחסה של המדינה
החוקר, פרופ' אריה רטנר, שערך את המחקר, קובע עוד כי "צירוף אירועי הרצח והאירועים הפליליים בשבועות האחרונים בעיר לוד אינו מקרי". לדבריו, הדיון הציבורי על יעילות המשטרה – "כמוהו כהסטת הדיון מהעיקר אל התפל ובמידה רבה אף עצימת עיניים מפני התמונה הכוללת".
לדבריו של פרופ' רטנר, כמעט בכל מקרה של רצח או אלימות קשה מופנית אצבע מאשימה כלפי המשטרה, אולם חשוב לציין כי מרבית מקרי הרצח מתבצעים במקומות סגורים, אינטימיים וברשות הפרט.... מה עוד שלעיתים חלק מהרציחות נובעות מתופעת ה"רצח על כבוד המשפחה" – תופעה בעלת שורשים תרבותיים עמוקים.
נתוני המחקר, בו השתתף גם פרופסור גדעון פישמן, התבססו על נתוני הפשיעה האלימה מקובץ הרישום הפלילי של המשטרה והם נמדדו באמצעות שיעור הפשיעה, או העבריינים, למאה אלף תושבים.
עבירות אלימות הוגדרו החל מחטיפת ארנקים וכלה בניסיון לרצח או רצח. בנוסף, בדקו החוקרים באופן נפרד את העבירות נגד חיי אדם ועבירות נגד גוף. מהנתונים
הבדלים אלה נכונים גם כאשר מפלחים את האוכלוסייה לאוכלוסייה בוגרת (19+) ואוכלוסייה צעירה
(12-18). לדבריו של פרופ' רטנר, המגמה מתחדדת כאשר בוחנים את העבירות נגד חיי אדם ונגד גוף בקרב האוכלוסייה הבוגרת.
בעוד שקבוצת הגיל הבוגרת במגזר הערבי מהווה בממוצע, לאורך שנות המחקר, כ-15% מקבוצת גיל זו בחברה הישראלית, מבחינה עבריינית הם מהווים קרוב ל-43% מכלל העבריינים - שיעור המגיע כמעט לפי שלוש משיעורם באוכלוסייה.
ייצוגם של הערבים קבוצת הגיל הצעיר באוכלוסייה הוא כ-23%, בממוצע לאורך שנות המחקר, זאת לעומת שיעור של 33% בקרב כלל עברייני האלימות הצעירים.
"מדינת ישראל דחפה לאורך השנים את המגזר הערבי לשוליים החברתיים, תרבותיים וסוציו-אקונומיים", הוסיף פרופ' רטנר. "החיים המתמשכים בתנאים אלה הולידו לאורך השנים תחושות קשות של קיפוח ותסכול מתמשכים.
"תנאים אלא יצרו תחושות של ניכור והתייחסות שלילית כלפי מוסדות המדינה כולל מערכות החוק והמשפט. תחושות אלו מלוות במאפיין כולל רחב של היעדר חוק וסדר. במצב זה קיימת נטייה גוברת לפתרון סכסוכים באמצעיים מקומיים ולא באמצעות פנייה לגורמי החוק והמשפט", סיכם פרופ' רטנר את ממצאי המחקר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם