גובה האטימות: בית האוליגרך שחוסם את הנוף
חומת ענק, בגובה בניין 3 קומות, חוסמת את הנוף של תושבי המושב הפסטורלי עמינדב. היא נראית למרחק של קילומטרים, אבל זה לא הפריע לוועדה המקומית לאשר אותה. הוועדה: החומה תונמך
הכל התחיל כשאלכסנדר מאליס, בעל הון רוסי-יהודי שנמנה עם צמרת תעשיית הסלולר ברוסיה, החליט לקבוע את ביתו במושב הפסטורלי ורכש נחלה רחבת ידיים. מאליס ורעייתו הגישו לוועדה המקומית תוכנית לבניית בית גדול למגורים, מספר מבני קיט ובריכת שחייה.
אלא שהתוכנית כללה גם הקמת קירות תמיכה אימתניים, אותם, לתדהמת השכנים, אישרה הוועדה המקומית לבנייה. עד מהרה התברר שבלב המושב ניצבת חומת בטון בגובה 12 מטר, בערך כגובהו של בניין בן שלוש קומות.
בשלב הזה כנראה הבינו בוועדה המקומית את גודל הטעות. הוועדה טענה כי הקיר העצום חורג מההיתרים שניתנו,
כשאנשי התכנון והאדריכלים שיושבים בוועדת הערר נחשפו לפרשה, הם לא הסתירו את תדהמתם. בהחלטתם כתבו כי "קשה לתאר במילים את המימדים האדירים של קירות התמך. מדובר בקירות מפלצתיים המתנשאים מעל הסביבה הטבעית ונצפים למרחק של קילומטרים רבים". הם הוסיפו כי החומה גורמת לפגיעה חמורה בנוף הרי ירושלים, ופסקו כי ההליך היה בלתי חוקי וכי "הוועדה המקומית נכשלה כשלון מר בתפקידה כנאמן של הציבור".
אלה שבכך לא הסתיימה הסאגה. מאליס עתר לבית המשפט המחוזי בטענה שהריסת החומה כרוכה בעלויות עצומות, ובהתחשב בעובדה שהוא קיבל היתר בנייה מדובר בצעד לא מידתי. השופט קיבל את טענתו, ועכשיו הכדור חוזר אל הוועדה המחוזית, שם כולם מחפשים דרך לצאת מהסבך.
החברה להגנת הטבע מתנגדת לבקשת מאליס להותיר חלק מהחומה. אברהם שקד, נציג החברה באיזור ירושלים, אומר שאין לו טענות לאיש שבנה את החומה, אלא למי שאישר אותה: "מאליס הוא לא הבעיה, הוא ביקש אישורים וקיבל אותם. הבעיה היא מי שחתם עליהם. זו דוגמה קלאסית לאסון שתביא רפורמת התכנון והבנייה שהממשלה מקדמת, תחת הכותרת 'תוכנית אחת, ועדה אחת'. למזלנו היא עדיין לא בתוקף".
משה דדון, ראש המועצה האיזורית מטה יהודה, שעומד בראש הוועדה המקומית, אמר בתגובה: "קורה שטועים והחוכמה היא לדעת לתקן. החומה תונמך ביותר ממחצית וגם מה שיישאר ידורג, תיבנה מסלעה, והכל ישתלב עם הנוף והסביבה".
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם