ת"א עוברת לאופניים. ערים אחרות? בינתיים לא
בעוד ארבעה חודשים ייחנך מערך השכרת אופניים בתל אביב. בזמן שהעיר העברית הראשונה מיישרת קו עם פריז, לונדון וקופנהגן, יתר ערי ישראל מפגרות מאחור. וזה לא צפוי להשתנות בקרוב
בעוד ארבעה חודשים מהיום תל אביב תהיה העיר הראשונה בישראל עם מערך ציבורי להשכרת אופניים, והוא יוקם בפריסה כלל עירונית, הכוללת 1,500 זוגות אופניים, ב-150 תחנות עגינה. כל תחנת עגינה תכלול 20 מקומות עגינה (ובסך הכל 3,000 מקומות עגינה בכלל רחבי העיר). בשלב הראשון יכלול המערך 75 תחנות עגינה, 1,500 מקומות עגינה ו-750 זוגות אופניים. מיקומי התחנות נקבעים בימים אלה על פי קריטריונים כמו מיקום מרכזי ונגיש, סמיכות למרכזי תחבורה, סמיכות לשבילי אופניים ומרחק ממוצע של 250 מטר בין התחנות במרכז העיר.
הנתונים מדברים בעד עצמם: כיום לכ-45% מתושבי העיר יש אופניים, כאשר מספר הרוכבים בפועל גדל בשש השנים האחרונות ב-53%, מכ-7,724 רוכבים בשנת 2004 לכ-11,848 בשנת 2010. "בת"א כיום 15% מהנסיעות היומיות במרכז העיר הן באופניים, אמנם לא ה-40% של קופנהגן ואמסטרדם, אבל אחוז לא רע בכלל", אומר יותם אביזוהר, מנכ"ל עמותת "ישראל בשביל אופניים".
וזו רק ההתחלה. בעירייה אומרים כי לאורך כל תקופת ההסכם עם הזכיין (חברת F.S.M), העומדת על עשר שנים עם אופציה להארכה לחמש שנים נוספות, עתיד המערך להתרחב לכדי כ-5,300 זוגות אופניים, 225 תחנות עגינה ו-4,500 מקומות עגינה נוספים. עלות הרכישה עבור העירייה, לרבות הקמת המערך הכולל, היא 69.9 מיליון שקלים, עם השתתפות של 20 מיליון שקלים מצד משרד התחבורה.
התעריפים שיוצעו לשימוש באופניים
מערכי ההשכרה ברחבי אירופה פועלים לצד מדיניות עידוד הרכיבה של הרשויות, שדואגות גם לרענון התשתיות על ידי הרחבת המדרכות וסלילת שבילי אופניים. כיום בערים האירופאיות הגדולות המראה של תחנות אופניים הפך לשגרה, והוא מוטמע בנוף האורבני יחד עם הרמזורים, הטלפונים הציבוריים והספסלים. ברצלונה, ברלין, מינכן, פרנקפורט, לונדון, בריסל, וינה, קורדובה, דבלין, ליון ופריז הן רק חלק מהערים הגדולות שפרצו את הדרך.
אירופה לא לבד. בסידני ומלבורן האוסטרליות קיים מערך שכולל חיוב חבישת קסדה, ואזור המפרץ המזרחי בארצות הברית הוכרז השבוע כמשיק התכנית האזורית הראשונה לשיתוף אופניים במדינה, ויכלול את הערים סן פרנסיסקו, סן חוזה, פאלו אלטו ורדווד סיטי. גם השיטה האמריקאית תפעל על בסיס מנוי ותעריף שעתי, ותשלב באופניים אמצעים למניעת גניבות כמו GPS ומזהים אלקטרוניים למעקב, כחלק מהפקת לקחים של הוונדליזם והגניבות בצרפת. ערים אמריקאיות נוספות עם מערך אופניים ציבורי קיים הן שיקגו, וושינגטון ודנבר.
בשאר ערי ישראל נדמה שהעיריות מתנהלות על מי מנוחות, בחוסר דחיפות משווע לקדם תחבורה נקייה יותר בעיר. בינתיים התעוררה רק המודעות לצורך בהקמת שבילים הולמים, בהם כנראה נזכה לחזות רק בעוד שנים ספורות.
ברמת-גן מתמקדים בשלב זה רק בתשתית שבילי אופניים ופריסת מתקני קשירה לאופניים. בכפר סבא נכתבת בימים אלו תוכנית אב לשבילי אופניים ועדיין לא ברור אם ומתי יקום מערך להשכרת אופניים. לפי דוברת עיריית רעננה, לא מתוכנן מערך אופניים ציבורי בעיר, כרגע גם לא לטווח הרחוק. העירייה משקיעה בהרחבת שבילי האופניים בעיר, "ויש תכנית נרחבת לסלילת שבילי אופניים שיחברו את רעננה גם לכפר סבא והרצליה. מערך אופניים לא בתכניות וכנראה מתאים יותר לערים גדולות ותיירותיות".
נציגת הדרום, עיריית באר שבע, גיבשה גם היא תוכנית עירונית לסלילת שבילי אופניים, אך בנושא השכרת אופניים העתיד עוד רחוק. "מיזם שכזה מיועד לקום בפארק נחל באר שבע. אין מדובר בשלב זה על פריסת נקודות השכרת אופניים ברחבי העיר, הדבר יבחן בעתיד עם השלמת יצירת התשתית", אמרו בעירייה.
עיריית נתניה מתכננת פרויקט שבילי אופניים, אבל גם מערכת הסעת המונים (BRT) ביחד עם נתיבי איילון, כאשר לאורך התוואי יפרסו שבילים וישולב במסגרת קווי ההזנה גם מערך ציבורי. "מערך זה בדרך כלל מופעל על ידי חברה פרטית המציבה את מתקני האופניים ומפעילה את כל מערך השיווק, הגביה וההפצה. בימים אלה מתקיימות בדיקות לגבי חברות הנותנות שרות זה", ציינו בעירייה. "תוכנית ה-BRT מתוכננת לעוד כשלוש שנים, במסגרתה מתוכננים קווי הזנה של אוטובוסים ומערך אופניים ציבורי כדי לאפשר גישה נוחה לתחנות ה-BRT". עיריית נתניה אף איתרה כבר מרכזים לחניית אופניים במסגרת תוכניות הפיתוח של השכונות, בין היתר בבתי הספר, מבני ציבור ומרכזים מסחריים. "יתכן שפיילוט ראשון יהיה בתחום הטיילות ויפעל כאטרקציה תיירותית", כך נמסר.
"אנחנו נפעל מול עיריית תל אביב והעיריות של הערים השכנות כדי להרחיב את שירות השכרת האופניים למטרופולין כולו", מבטיח אביזוהר. רוכבי האופניים בערים מתחלקים בעיקר לאוהבי הספורט, לשונאי הפקקים, לאלה שלא רוצים להזיז את הרכב בשנה הקרובה כי סוף סוף מצאו חנייה, לאלה שגרים קרוב מדי בשביל רכב או אוטובוס אבל לא מספיק בשביל ללכת ברגל, ולאלה שרואים ברכיבה אמירה חברתית. אה כן, ויש גם את אלה שחושבים ירוק ודואגים לסביבה. את "ישראל בשביל אופניים" הרקע לרכיבה לא מעניין – כל עוד מצמצמים נסיעות ברכב, ועושים את זה בכיף ובבטחה, אין להם תלונות.
בשלב זה חוק הקסדה עדיין מהווה המכשול העיקרי להקמת מערך שיתוף האופניים הראשון בישראל. "אנחנו מנסים לשכנע את השר להגנת הסביבה שחוק גורף לא יגדיר את בטיחות הרוכבים אלא דווקא יגביל אותם. באוסטרליה הפרויקט נכשל כשלון חרוץ בדיוק בגלל הסיבה הזו – כי יש חוק קסדה", טוען אביזוהר. "במבחן התוצאה זה פשוט לא עובד וכמות הרוכבים פוחתת. לפי המודלים בעולם ככל שיש יותר רוכבים יש פחות תאונות - הרוכבים הופכים להיות חלק מהנוף, המודעות מצד הנהגים גוברת ואחוז הנפגעים פוחת משמעותית".
הצעת החוק שמקדמים ח"כ שלי יחימוביץ' ודב חנין, בתמיכת משרד התחבורה, מציגה פשרה מסוימת, לפיה ילדים בעיר ורוכבים בכבישים מהירים יחויבו בחבישת קסדה, לעומת מבוגרים בעיר עבורם הקסדה תהיה וולנטרית ובהתאם לשיקול דעתם. ההצעה כבר עברה בקריאה ראשונה, אך בשלב זה נבלמה על ידי יו"ר ועדת הכלכלה, בה היא נשקלת. "החשש שלנו הוא שעד שהצעת החוק לא תעבור, פרויקט ההשכרה לא יוכל להתקדם", מסביר אביזוהר.
מאז הפגישה של נציגי העמותה עם שר התחבורה, שהסכים לתמוך ולמממן פרויקטי שיתוף אופניים גם ברשויות נוספות, בעמותת "ישראל בשביל אופניים" מנסים לבחון מענים לרשויות השונות שנמצאות עדיין רחוק מנושא שיתוף האופניים. רק לשם השוואה, תל אביב היא עיר עם תשתית שבילי אופניים של 100 קילומטר, לעומת הרצליה במקום השני עם 18 קילומטר של שבילים.
"אחרי תהליך ארוך של שש שנים לתכנון שבילי אופניים עם משרד התחבורה, יש הנחיות חדשות לפיהן גם אם אין מימון של 14 מיליון שקלים לשבילים, אפשר לייצר תשתית של שבילים על הכביש בעזרת קצת צבע, מברשת, וכוח אדם מקצועי", אומר אביזוהר, שנותר אופטימי. "ערים נוספות הביעו עניין בשיתוף אופניים וכך אנחנו מקווים להרחיב את התופעה גם לשאר הארץ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם