השופטים להירשזון: הסתבכת כדי לחפות?
ביהמ"ש דן בערעורו של שר האוצר לשעבר הטוען כי לא גנב, אלא רק הסתיר העברת כספים כדי שהיא לא תתגלה לוועדת האתיקה של הכנסת
טוען שהעברת הכספים פסולה מבחינה אתית, אך איננה פלילית. הירשזון בבית המשפט צילום ארכיון: רענן כהן
טענתו העיקרית של הירשזון היא שיש לזכותו מעבירת הגניבה בכל הנוגע לקבלת תשלומים מהסתדרות העובדים הלאומית ומקבלת כספי נסיעות ומענקים לרגל חגים מכיוון שלטענתו מדובר בתשלומים חודשיים שניתנו לו כתחליף משכורת וכתגמול בגין עבודתו בהסתדרות.
לדבריו, הסיבה היחידה שהסתיר את קבלת הכספים נעוצה בהוראת חוק החסינות, האוסרת על חברי כנסת לקבל תמורה או תגמול נוסף על זה המשולם להם מתוקף תפקידם כחברי כנסת. הוא חשש, לטענתו, כי אם תתגלה קבלת הכספים הוא עלול להיחשף לסנקציה של שלילת שכרו על ידי ועדת האתיקה של הכנסת.
הירשזון מודה כי יש פסול בעובדה שקיבל את התשלומים וכי מדובר במעשים שנועדו לעקוף את הוראות חוק החסינות, ואולם הוא מתעקש כי יש לראות את מעשהו כפסול מבחינה אתית ולא כעבירה פלילית.
הירשזון: העונש מפלה אותי לרעה
השופטים, אליעזר ריבלין, עדנה ארבל ועוזי פוגלמן, הביעו תמיהה לנוכח טענה זו. "אדם מחפה על עבירה אתית ומסתבך בעבירה פלילית חמורה?", תהתה ארבל והוסיפה: "בטענה שהעניין נולד משום החשש מחוק החסינות בעצם מבקשים מאיתנו לשנות את העובדות". גם ריבלין הקשה ותהה האם יכול נאשם שטען במשטרה כי לא לקח פרוטה לכיסו, לשנות את גרסתו ולומר כי רק רצה להתחמק מחוק החסינות.
הירשזון, שנמצא בכלא כבר למעלה משנה, מערער הן על הרשעתו בגניבה והן על העונש שניתן לו. הוא טוען כי בית המשפט המחוזי בתל אביב החמיר עמו יתר על המידה ודורש להקל בעונשו ב"אופן משמעותי
ביותר". הוא גורס עוד כי בית המשפט המחוזי טעה בעניינו "טעויות משפטיות יסודיות" וכי התשתית הראייתית שהציגה נגדו התביעה אינה יכולה לבסס הרשעה בעבירת גניבה.
הירשזון טוען כי העונש שהוטל עליו – 65 חודשי מאסר וקנס בסך 450,000 שקל – מפלה אותו לרעה לעומת בכירים אחרים בהסתדרות העובדים הלאומית, שהורשעו עמו בפרשת המעילה והגניבה. לטענתו, בית המשפט המחוזי לא העניק די משקל לעובדה שהוא החזיר מיוזמתו את מלוא הסכום שבגניבתו הורשע – 1.7 מיליון שקל.
התביעה, באמצעות עורכי הדין אליהו שוורץ-שואף וארז ריכטנברג, מבקשת לדחות את ערעורו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם