טיילת הבלוף: משהו מסריח בנחל באר שבע
טיילת נחל באר שבע? פארק ירוק? אווזים שטים בנהר? טיול לאורך נחל באר שבע והטיילת שלאורכו מגלה הזנחה, סירחון, הררי פסולת ומראות המזכירים מדינת עולם שלישי. ועכשיו עוד מכה: תושבים הגרים בסמוך לנחל נדבקו בקדחת הנילוס. האמת המסריחה
תספרו את זה לאסתר, בתה של מרים מ' (השמות המלאים שמורים במערכת). הגברת מרים מ' כמעט נפטרה מקדחת הנילוס המערבי, כתוצאה מעקיצת יתוש, לאחר שנעקצה בביתה, לא הרחק מנחל באר שבע והייתה מאושפזת תקופה ארוכה בבית החולים סורוקה ולאחר מכן גם במוסד שיקומי. "הנחל הזה פשוט מסריח. אנחנו מתריעים שנים על מפגעי יתושים וסכנה לסביבה. לאימא שלי זה כמעט עלה בחיים.
"היא התחילה לחוש ברע, חומה עלה, היא איבדה את הכרתה ובנס ניצלה. רק אחרי שבוצעה בה בדיקה מאוד קשה, דיקור מותני, אובחנה אצלה קדחת הנילוס. אני כועסת וכואבת. אני כמעט איבדתי אימא, אני לא מבינה כיצד לא מטפלים בזוהמה שהולכת שם", שואלת אסתר.
עד כה נתקבלו ממשרד הבריאות דיווחים על ארבעה חולים בקדחת מערב הנילוס בבאר שבע, כשאחד מהם נפטר. לדברי המשרד לשמירת הסביבה, "שני חולים מתוך הארבעה גרים באזור המרוחק מאוד מהנחל ולא ידוע לנו על מקורות ביוב בקרבתו. על פי עיריית באר שבע, נתגלתה פריצה של ביוב מצינור בסמוך למקום המגורים של החולים, בעוד שני חולים נוספים גרים בשכונה הסמוכה לנחל באר שבע".
גם תושבים אחרים הסמוכים יותר לנחל, במה שמוגדר "שכונת יוקרה", פלח שבע, מתלוננים על ריחות בלתי נסבלים ועל מפגעי יתושים. גם חלק מתושבי שכונות נווה זאב, נווה נוי וגם תושבי נחל בקע נושמים ביוב. מרבית ימי השנה
ביקור בטיילת נחל באר שבע ובתוואי שלו, הסמוך לבתי מגורים, ביום שני השבוע, מעלה תמונה עגומה: הריח במקום בלתי נסבל. הטיילת הרוסה. תוואי הנחל עמוס פסולת – הן פסולת בניין והן פסולת ביתית. הנחל עצמו מזוהם. נודפת ממנו צחנה איומה, שצורבת באף ובעיניים. בכמה קטעים עולות במים העבשים בועות גז, הנודפות ריח גופריתי כשל ביצים רקובות.
להזכירכם, מדובר באזור מגורים חדש יחסית של באר שבע המשווק כמקום האמור לאכלס את משרתי עיר הבה"דים, שיבואו לחיות בנגב באלפיהם ויפרדו מנדל"ן בתל אביב, לטובת וילה בפלח שבע. ספק אם הם יודעים מה מצפה להם שם.
צלם המערכת שלנו, עוזי דגני, חובב טיולי שטח, במיוחד באזור הנגב, נופי הבראשית הרי מצטלמים היטב, במיוחד העופות הדורסים, מספר: "בשבת הלכתי לטייל בתוואי נחל באר שבע ופשוט הזדעזעתי ממה שראיתי והרחתי. זה הרי תוואי יפה, עם פוטנציאל להיות פארק ירוק להנאת הבאר-שבעים. ממש כאב לי לראות שם את ההזנחה ואת הפגיעה בסביבה של מי הנחל. אלה מי נחל לבנים, מסריחים.
"ראיתי שם ציפורי סיקסק, שמקורן שחור בדרך כלל, כשהמקור לבן ממש, אחרי ששתו מהמים העבשים האלה. זאת מזבלה לכל דבר. אנשים זורקים פסולת בניין, אשפה, כאילו כלום. והריח, הריח נוראי".
יצאנו לסיור, במה שהוצג כטיילת. מגשר נווה נוי כבר ניכרת העזובה במקום. הטיילת מלאת אשפה, מכל הסוגים. לא נראה כי עברו שם עוברי אורח בחודשים האחרונים ובעצם, למה להם לסבול את הצחנה?
חלק מהמעקות עקורים ומהמקום נגנבה מתכת רבה. ברגים חשופים זרוקים על הרצפה, שיכולים לפצוע מי שלא יראה אותם, במיוחד ילדים וקשישים. לאורך כל תוואי הנחל, מהעיר העתיקה ועד נווה נוי, פסולת בניין נערמת בשולי הנחל, שאומנם זורם לאיטו, אבל הוא בצבע לבן ובריח נוראי.
התחנה הבאה היא הטיילת בין נווה זאב לנחל. שכונת נווה זאב נחשבת לאחת משכונות היוקרה של באר שבע. ככל הנראה, יוקרה בבאר שבע נתפסת כטיילת יבשה, עם בורות, שהחוצה בכביש בשעת לילה עלול שלא לראות ולהיפצע. אין מה לדבר על קצת צמחייה. גם פה הטיילת עזובה. מגשר נווה נוי מריחים היטב את הצחנה ומבחינים במים העבשים. תושבי המקום מתלוננים הרבה זמן על ריחות ועל יתושים.
שכונת נווה נוי עצמה (משק עזר, לשעבר), היא שכונה יפה, עם אווירה כמו כפרית. מתגוררים בה הרבה מוותיקי העיר וגם מי שביקשו איכות חיים בבית צמוד קרקע. אבל זה שמחירי הנדל"ן בה גבוהים, אין זה אומר שהתושבים מריחים בה ניחוח שושנים. בבתים הסמוכים לנחל הצחנה איומה והיתושים מזמזמים בלי הפסקה.
הלאה, בהמשך הדרך, מצויה שכונת פלח שבע. השכונה, של בתי קרקע ו-וילות מהודרות, משווקת כ"ה-מקום" לאלפי משרתי צבא הקבע שיגיעו לנגב ויצרו איכות חיים. בין פלח שבע לנחל מפרידים כמה עשרות מטרים. השכונה גבוהה, בינה לבין תוואי הנחל יש חומת אבנים וגדר.
מי שמשקיף אל הנחל מהוילה שלו רואה את הנוף המלבב הנ"ל: צהוב. פסולת בניין. לבן ממלט או סיד ונחל עבש. להשלמת החוויה החושית, הוא מריח סירחון אימים וגם זוכה לביקור יתושים. אם יהיה לו ממש מזל רע, הוא עלול להידבק גם בקדחת הנילוס.
בצהריי היום אין בתוואי הנחל איש מלבד ילד בדואי כבן 12. בשעה שרוב בני גילו בבאר שבע לומדים בבית הספר, הילד הצנום והקטן, לבוש סחבות, פניו צרובות מהשמש, מוביל עדר גדול של גמלים בכל מיני גדלים (בכורים, נאקות וגמלים בוגרים) ואלה מלחכים את הצמחייה שבשולי הנחל.
הילד חוצה את הנחל יחף ומתחיל להתגרד. אין לו מי שתייה אפילו והוא מייבש את המים עם אדמה יבשה. הוא מספר שהוא לא לומד בבית ספר, שזאת העבודה שלו, לרעות גמלים. בבוקר הוא לא אכל ולא שתה. אולי בדרך חזרה לשבט ימצא ברז מים. הוא אומר שהוא לא מרגיש צמא או רעב, הוא רגיל. אין לו נעליים, הוא רגיל ללכת יחף.
הגמלים נשמעים לו והולכים אחריו כמו חיילים. כשגמלים חוצים את הנחל, הם מנסים ללגום מים. הצמא ניכר עליהם. אלא, שאיך ששפתותיהם נוגעות במים, הם מזדעזעים ומתחילים לרייר קצף מהפה. אלה מי ביוב.
לשווא חיפשנו את הירוק והאגמים שבסרטון ההדמייה, שהעלתה עיריית באר שבע לרשת האינטרנט. סרט, שאמור למשוך את תושבי מרכז הארץ לרצות להתגורר בפלח שבע. במקום אווזים שטים בנהר, יש זבובים נושאי מחלות. במקום פארק ירוק, פסולת בניין. במקום פארק לאוהבים הצעירים, ילד בדואי בודד. דברים כאלה רואים רק בנחשלות שבמדינות העולם השלישי. ישראל הולכת והופכת חברה דה פקטו במועדון המפוקפק שלהן.
במשרד הבריאות אומרים, כי נושא תחלואה כתוצאה ממפגעים סביבתיים נמצא בטיפול המשרד לשמירת הסביבה.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר "מדובר בשפכי העיר חברון הזורמים מזה שנים רבות בנחלים חברון, באר שבע והבשור, ואין כל אפשרות לעצור אותם בתחומי הרשות. כיום הוקם מפעל לטיהור שפכים חדש בצומת שוקת, שאמור היה לטפל בשפכים הללו."בחודשים האחרונים אושר על ידי נציבות המים להקים מתקן ללכידת הגרוסת. המתקן נמצא בתחומי מדינת ישראל בגבול עם הרשות. כך ניתן יהיה להעביר את השפכים לטיפול במפעל לטיהור שפכים והמים ישמשו להשקיה של שטחים חקלאיים באזור.בנוגע לריחות, אין כל דרך לטפל בהם כרגע, זאת כל עוד השפכים ימשיכו לזרום בנחל".
בנוגע למפגעי יתושים: "משרדנו עורך בדיקות שגרתיות כל שבועיים לאורך הנחל, לצורך גילוי וזיהוי מחלת קדחת מערב הנילוס. יש לציין, כי נחל חברון ונחל באר שבע נוקו מצמחייה והוסדרו דרכים לאורכה לצורכי הניתור וההדברה של היתושים על ידי רשות הניקוז בשור-שיקמה השנה כמדי שנה. בבדיקות השגרתיות שאנו עורכים בלכידת היתושים הבוגרים לצורך בדיקת נוכחות מחלת קדחת מערב הנילוס, עד כה נתקבלו תוצאות שליליות".
להלן פירוט האמצעים הננקטים לטיפול בנושא, מאז חודש אוגוסט האחרון, על פי העירייה: הוכנס צוות הדברה קבלני למשך עשרה ימי עבודה בחודש אוגוסט במקביל לצוות העירוני; בוצעה עבודת באגר להסדרת הזרימה בנחל בכל תחום השיפוט העירוני (עוד בחודש יולי); בוצעה עבודת הדברה משולבת לצוות עירייה ולקבלן במשך שבעה ימים נוספים במהלך חודש ספטמבר; בוצעה עבודת הסדרת זרימה נוספת באמצעות באגר בסוף חודש ספטמבר; מבוצע ניטור שבועי של הנחל ומקומות נוספים בעיר ומתבצע ריסוס במידת הצורך על ידי העירייה; במסגרת בדיקה שגרתית של הצוותים, אותרה לאחרונה דגירה בחלקו הצפוני של כביש 40 ועל כן גם אזור זה רוסס.
בעירייה מבטיחים כי "בימים הבאים ימשך הריסוס לכל אורך הנחל, תוך חריגה אל מעבר לתחנת הסניקה, כדי ליצור חפיפה עם הדברת מועצת בני שמעון. בנוסף תרוסס עשבייה שצמחה על גדת הנחל כתוצאה מסילוק פסולת המנסרות והסדרת הזרימה".
עומד מסרה העירייה כי היא "פועלת בנושא באופן שוטף, נרחב ויומיומי, לצד פעילות נקודתית כמענה לפניות ציבור, תוך הקצאת המשאבים הדרושים, למיגור התופעה.בנוגע למקרי קדחת הנילוס, הנושא מטופל בנוסף לאמור לעיל, בתאום מלא עם המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם