תחקיר: כך הועבר נכס לאומי בבית שאן לניהול של מקורב לראש העיר
מאות אלפי תיירים מבקרים מדי שנה בגן הלאומי בית שאן. מעתה הם ייאלצו להיכנס אליו דרך הארמון העות'מני העתיק ולעבור דרך החנויות והמסעדות שמפעילה חברה שעל פי תחקיר מעריב, לא עומדת בתנאים שהציבה העירייה. אחד מהשותפים בחברה הוא אבי גיסו של ראש העיר ז'קי לוי. העירייה: הכל נעשה על פי חוק
למעלה ממאה שנים עומד על תלו הסראייה, בית הממשל העות'מאני העתיק, בבית שאן. המבנה הארכיטקטוני המרהיב הפך לאחד מסמליה של העיר. מדינת ישראל השקיעה בשיפוצו כבר מיליוני שקלים, במטרה להפוך את הבית למרכז תיירות משגשג. אחרי שאכלסו אותו המושל הטורקי, אנשי הממשל הבריטי בתקופת המנדט ושופטי בית משפט השלום של מדינת ישראל, מגלה כעת תחקיר מעריב כי בשנים הקרובות תשב במקום, שעל פי התכנון אמור למשוך מאות אלפי תיירים מדי שנה, חברה פרטית, שאחד ממקימיה הוא קרוב משפחתו של ראש עיריית, בית שאן, ז'קי לוי.
ספק אם כאשר יזם הסולטאן הטורקי עבדול חמיד השני את פיתוחה של העיר בית שאן ואת הקמת המבנה המרהיב, שפירוש שמו הטורקי הוא "ארמון", הוא תיאר לעצמו שיבוא יום והמבנה ההיסטורי יהפוך למוקד הסערה המתחוללת בימים אלו.
המבנה המרשים, שנמצא במרחק של חצי ק"מ מגן העתיקות הלאומי של בית שאן, הוכרז כמבנה לשימור על ידי הוועדה לשימור אתרים.
מדובר במבנה מרהיב, המשתרע על שטח של 2,500 מ"ר על פני שתי קומות, שהתמודד בתחרות שבעת פלאי ישראל. בתוכו רחבה גדולה עם מזרקה יפהפייה, ומסביבו חנויות גדולות, ששיפוצן טרם הסתיים. מאז הקמת העיר נחשב המתחם לאחד מסמליה, ומשרד התיירות השקיע בו מיליוני שקלים.
בשנים האחרונות, בעקבות השיפוץ שהתבצע בתקופת ראש העיר לשעבר, פיני קבלו, הוא הפך למוקד עירוני לאירוח אירועים שונים. בין היתר, התקיים לאחרונה במקום אירוע יוקרתי במיוחד לציון 18 שנה ליחסי סין-ישראל. נשיא המדינה, שמעון פרס, ראשי השגרירות הסינית, אנשי העסקים המובילים בארץ וגם שר החוץ לשעבר, דוד לוי, תושב העיר ומי שבתקופת כהונתו כוננו היחסים, התקבצו במקום יחד עם כ-400 אורחים מכובדים.
פרס, לוי, הדיפלומטים הסינים ומאות האורחים לא הבחינו במי שעמד באותה השעה בקומה השנייה של מתחם הסראייה. שמעון סיבוני השקיף על הקרואים מלמעלה במהלך נאומו של הנשיא, וחייך באושר. המבנה ההיסטורי הזה שייך בשנים הקרובות לחברת מתחם השלושה, שהקים סיבוני, כיום מנכ"ל איסתא נכסים ובעבר יו"ר דירקטוריון חברת התיירות איסתא ליינס, יחד עם דוד אוחנה. בנו של אוחנה, יאיר, נשוי לאחותו של ראש העיר ז'קי לוי, בנו של דוד לוי.
מבנה הסראייה שייך לעירייה, והיא קיבלה עליו את זכויות החכירה לדורות ממינהל מקרקעי ישראל ב-1988. העירייה העבירה את הזכות לניהול המקום, פיתוחו והשכרתו לחברה הכלכלית העירונית, חברה שבראשות הדירקטוריון שלה עומד מאז 2003 ראש העיר הנבחר לוי.
לוי מינה לתפקיד מנכ"ל החברה את חבר ילדותו ופעילו הפוליטי הוותיק, שלמה בן-חיים. העירייה החליטה לחפש יזם אשר יפעיל את מתחם הסראייה ולא פחות חשוב - את השביל המקשר בין המקום לבין הגן הלאומי הארכיאולוגי. עוד נחזור לשביל הזה.
בשני מכרזים שונים שפרסמה בין השנים 2006 ל-2008 ניסתה העירייה למצוא חברה שתפעיל את המתחם והשביל, אולם איש לא ניגש למכרזים. העירייה והחברה הכלכלית החלו לנהל משא ומתן עם חברת התיירות טללים, חברה בת של אגד, אולם המשא ומתן לא צלח. ב-15 במאי 2008 העירייה החליטה לצאת למכרז שלישי, שאליו, על פי הידוע, מוגשת הצעה אחת בודדת - של חברה בה שותף גם עו"ד יאיר אוחנה, גיסו של ראש העיר ז'קי לוי. ההצעה של אוחנה נפסלת על ידי ועדת המכרזים.
בשלב הזה מחליטה העירייה שלא לצאת למכרז נוסף, אלא להקים ועדת איתור למציאת יזם מתאים. בוועדה חברים מנכ"ל החברה הכלכלית בן-חיים, היועץ המשפטי שלה ואשת תיירות חיצונית. ההחלטה ניתנה על פי חוות דעת משפטית של היועץ המשפטי של העירייה מה-10 ביוני 2008, סמוך מאד לפסילת המכרז השלישי. לוועדה פונים מספר מועמדים. אחת הפניות היא של חברת מתחם השלושה, בבעלותם של סיבוני ודוד אוחנה, אביו של יאיר, גיסו של ראש העיר.
מתחם השלושה הוקמה רק בחודש יולי 2006, ובזמן התייצבותה מול ועדת האיתור, באמצע שנת 2008, כלל לא מלאו לה שלוש שנים.
יתרה מכך, לא רק שלאותה חברה אין ניסיון בתחום התיירות של שלוש שנים כנדרש, לבד מהעובדה שסיבוני, אחד מבעלי המניות, הוא יו"ר דירקטוריון איסתא באותם ימים, אלא שאין לה כלל פעילות מרגע הקמתה.
למרות כל זאת, מחליטה הוועדה ב-3 בספטמבר 2008, שלושה חודשים בלבד מיום התכנסותה, כי חברת מתחם השלושה מתאימה לדרישות, ונפתח עמה משא ומתן שמתנהל בקצב מהיר במיוחד. ב-28 בינואר 2009, ארבעה חודשים לאחר החלטת הוועדה, מתכנסת ישיבת מועצת העירייה, אותה מנהל ראש העיר ז'קי לוי.
בין יתר הסעיפים אותם מציג לוי, מועלית הצעת החלטה מספר 16/2009, שכותרתה: אישור טיוטת חוזה שכירות בין העירייה לבין מתחם השלושה להפעלת מתחם הסראייה, בכפוף לחוות דעת היועץ המשפטי לעירייה.
על פי התקשורת המקומית, הישיבה הייתה סוערת במיוחד. מנכ"ל החברה הכלכלית שלמה בן-חיים מודיע לפני ההצבעה כי לאחר שהיזם הקודם, שאת שמו התעקש לא לציין למרות בקשות חברי מועצה (בתגובתו לכתבה זאת אישר בן-חיים כי מדובר ביאיר אוחנה, א.מ.ד.) נפסל על הסף, וחברה בשם מתחם השלושה מועמדת להפעיל את הסראייה, לשון הידיעה בעיתונות המקומית.
"נאמר לנו שזאת חברה בת של איסתא, וזה מה שאני יודע עד היום", נזכר השבוע יו"ר האופוזיציה העירונית, רפי בן-שטרית. חבר מועצה נוסף מאשר את דבריו. החברה, כך מודים היום כולם, כלל אינה חברת בת של איסתא.
הקשר בין חברת מתחם השלושה לבין חברת התיירות המפורסמת מסתכם בכך שמקימיה היו אברהם דותן, דירקטור בחברה (שמכר את מניותיו בחברה בחודש אפריל 2008 לחברה א.ח.ח נכסים והשקעות, היושבת בכפר נין הסמוך לעפולה), שמעון סיבוני, יו"ר הדירקטוריון של איסתא, שהחזיק אז בעשר מניות בלבד של מתחם השלושה וכן דוד אוחנה. גם בנו של אוחנה, יאיר, שנשוי לאחותו של ראש העיר, היה דירקטור באיסתא, והוא שיצר את הקשר בין אביו לבין השותפים האחרים.
הנוכחים באותה ישיבת מועצה מגיעים מהר לשלב הצעקות. ראש העיריה לוי אומר לנוכחים כי נושא הסראייה נבדק על ידי היועץ המשפטי של העירייה, ויימסר לעיון משפטי של הרשות המקומית. בן-שטרית דורש לדעת מי היזם שנפסל על הסף, אולם זוכה לסירוב תקיף.
"אתה קנטרני! מה זה חשוב מי זה? העיקר שהוא נדחה על הסף", אומר לו ממלא מקום ראש העיר, חזי חרוב וחבר הליכוד, סיעתו של לוי. הרוחות מתלהטות, וחבר מועצה נוסף מהליכוד, רפי רואימי, מחליף מהלומות מילוליות עם בן-שטרית, ובסיומן מציע לחברי המליאה הצעה קוסמת: "אנחנו צריכים לנשק לז'קי לוי את הרגליים...".
חברי המועצה מסרבים בנימוס להצעה המפתה ומצביעים, על פי פרוטוקול הישיבה, פה אחד, בעד הצעתו של ראש העיר. על פי פרוטוקול הישיבה, לוי לא עדכן את חברי המועצה על קשריו המשפחתיים עם החברה הזוכה.
ייתכן שמישהו בחברת "מתחם השלושה" החל להבין את הבעייתיות בכך שבמהלך כל אותה תקופת ההתקשרות עם העירייה, אחד מבעלי המניות הבכירים בחברה הוא אבי גיסו של ראש העיר. עשרה ימים לפני ישיבת המועצה, ולאחר שהמשא ומתן בין החברה לעירייה כבר הבשיל ונותר רק להעביר את ההחלטה במועצת העיר, נמכרות מאה מניותיו של דוד אוחנה בחברה שהקים ומועברות לרשותו של שמעון סיבוני. כך מתנקה לכאורה חברת מתחם השלושה מקשרים משפחתיים עם ראש העיר.
האמנם? לא בטוח. אף שברישומי רשם החברות נרשם כי ב-18 בינואר 2009 אוחנה העביר את מניותיו לסיבוני, בשיחה עם מעריב בשבוע שעבר טען דוד אוחנה אחרת: "אני לא פעיל בשותפות הזאת. מי שמנהל אותה זה חבר'ה אחרים. אני עובד שכיר בחברה אחרת. אני מקווה להרוויח כסף מחברת מתחם השלושה. אני שותף שם".
אתה יודע שהמניות שלך בחברה נמכרו?
"מי יכול למכור אותן?! למי?!".
על פי רשם החברות, המניות שלך נמכרו לסיבוני.
"לא יכול להיות. אין דבר כזה בעולם. אני אבדוק עכשיו. מה זה? יש לי 25%. מה זה נמכרו? לא מכרתי כלום. אני מחכה לזה לפנסיה, אתה מפתיע אותי. עכשיו אני בודק".
לאחר שכבר סוכמו תנאי העסקה, מתחילים להיערם קשיים מכיוון לא צפוי. מנכ"ל החברה הכלכלית, שלמה בן-חיים, מתחיל לגלות התנגדות להחכרת המתחם לחברת מתחם השלושה. בינו לבין ראש העיר פורץ סכסוך חריף, והשניים לא מחליפים מילה תקופה ארוכה. בן חיים מסרב לחתום על השלמת העסקה וזועם על לוי, שמצדו רוצה לסגור את החברה הכלכלית.
בשיא הסכסוך, שנפרס על פני מספר חודשים, מאיים בן חיים לא פעם לגשת למשטרה ולהתלונן על ראש העיר והתנהלותו במהלך כהונתו. היחסים שעלו על שרטון מאיימים להבעיר את העיר כולה.
בן-חיים נחשב מקורב מאוד ללוי, ומספר אנשים מנסים לפשר בין השניים. כעבור זמן מה השניים נפגשים. בן-חיים מתרצה וחותם על העסקה. הסראייה מועברת לרשות מתחם השלושה, החברה הכלכלית נסגרת בסוף השנה, אבל בן-חיים לא נשאר מובטל. הוא מקבל לרשותו, כעצמאי, את מרכז הספורט העירוני ואת ניהול השוק העירוני, אותם הוא מנהל עד היום.
"התנגדותי להעברת הסראייה לחברת מתחם השלושה נבעה בשל העובדה כי החברה לא סיפקה את כל האישורים הנדרשים, כפי שהתחייבה בשלב הראשון המופיע בתנאי הסף ועל פי הצהרותיה", אמר בן-חיים השבוע. "רק כאשר יועצה המשפטי של העירייה אישר ש'מתחם השלושה' עומדת בתנאי הסף, הסרתי את התנגדותי".
בחודש מאי חותמים הצדדים על החכרת הסראייה לחברת מתחם השלושה לתקופה של מספר שנים, וחודש לאחר מכן ההסכם מאושר על ידי דירקטוריון החברה הכלכלית. גם החברה וגם העירייה סירבו למסור את החוזה המלא והמדויק של השכרת הנכס הציבורי לשעבר.
בטיוטת חוזה השכירות לצורכי מו"מ בין העירייה לבין יזם פוטנציאלי משנת 2007, נרשם כי השוכר ישלם לעירייה 2,700 דולר בשנה הראשונה, 4,050 בשנה השנייה, 5,400 בשנה השלישית ו-8,100 דולר בכל שנה עד השלמת 24 שנים ו-11 חודשים. בנוסף, אמור השוכר לשלם אסף דולר לעירייה מדי חודש עבור הזכות הבלעדית להפעיל מינימום של עשרים דוכנים בשביל בין הסראייה לגן הלאומי.
לאחרונה החלה מתחם השלושה את הפעילות במקום. אנשיה קיבלו לרשותם את המפתח של שער הברזל היפהפה הנמצא בפתח הבניין.
בין 200 ל-300 אלף תיירים מגיעים מדי שנה לגן הלאומי בית שאן. המספר אף עלה לפני שנתיים, כאשר הוקם בגן הלאומי המופע "לילות שאן", חיזיון אורקולי מרהיב. לאחר חתימת החוזה עם מתחם השלושה הוחלט על שינוי בדרך הכניסה לגן הלאומי: מעכשיו כל תייר שירצה להיכנס לגן ששייך לרשות הטבע והגנים ולחזות בעתיקות ההיסטוריות יידרש לעבור דרך מתחם הסראייה.
את הדרך יעשו התיירים על רכבת קלה (לא ידוע מי ירכוש אותה - העירייה או היזמים), שתיסע בתוואי השביל. על פי ההסכם, תקבל מתחם השלושה שבעה שקלים עבור כל מבקר שיעבור בשביל, בדרכו לגן הלאומי. שבעה שקלים כפול 300 אלף תיירים בשנה מספקים הכנסה מכובדת ביותר.
בחודש אוגוסט האחרון פרסמה עיריית בית שאן הודעה נרגשת: "אחרי תקופה ארוכה של משא ומתן חתם השבוע ראש העיר, ז'קי לוי, על הסכם שיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים וחברת מתחם השלושה של היזם ואיש העסקים שמעון סיבוני. על פי ההסכם, תיסגר הכניסה הקיימת לגן הלאומי, וכניסת המבקרים לגן תהיה אך ורק מאתר הסראייה".
ואיפה רוכשים את כרטיסי הכניסה לגן? בחנות של רשות הטבע והגנים, שממוקמת, ניחשתם נכון, במתחם הסראייה. בעירייה הגיבו בסיפוק לאחר חתימת ההסכם.
"הרשות התנגדה בשנים האחרונות לכניסת המבקרים מתוך הסראייה, וראש העיר, ז'קי לוי, הוא זה שהצליח, לאחר משא ומתן, להגיע להבנות והסכמות", נאמר בהודעה.
שמעון סיבוני לא שכח להכיר תודה באותה הודעה למי שדאג לו. "אני מודה לראש העיר שפעל בנחישות, למרות כל המגבלות והקשיים, למען פיתוח התיירות והמסחר בעיר", אמר.
כשייצאו התיירים מהסראייה לעבר הגן הלאומי, לאחר שרכשו מזכרות וטעמו מהאוכל במסעדות המתחם, הם יוכלו להביט לאחור לעבר הקשת הגדולה בכניסה למבנה ובחותמת "טוגרה" של הסולטן עבדול חמיד השני, המציינת את השנה בה שופץ המבנה, אי-שם בסוף המאה ה-1.
בינואר 2011, אם לא יתרחשו שינויים יוצאי דופן, יוכלו הבעלים החדשים של המבנה לחרות גם את שמם על הלוח ההיסטורי.
לצערה של העירייה, לשני המכרזים הראשונים לא הוגשו הצעות. המכרז השלישי כשל אף הוא, מן הטעם שנפסלה על הסף ההצעה היחידה שהוגשה במסגרתו. במצב דברים זה, ב-10.6.08 המליץ בא כוח העירייה להקים ועדת פטור/ ועדת איתור שתפקידה יהיה לאתר את היזמים המתאימים לפיתוח מתחם הסראייה. כל זאת, כמובן, על בסיס הוראות תקנות חובת המכרזים תשנ"ג-1993 ועל רקע המציאות שהתהוותה בשטח, בה החיזיון האורקולי החל לפעול בגן הלאומי ומתחם הסראייה נשאר במצב קיבעון.
הוועדה ראיינה מספר יזמים ואף ביקרה במיזמים אשר מצאה לנכון על מנת לאתר את היזם בעל הידע, הניסיון והיכולת המתאימים, ובסופו של יום החליטה כי היזם שמעון סיבוני עונה בצורה המיטבית לדרישותיה.
הנוסח הסופי של ההסכם משפר לעומת נוסחים קודמים את מצבה של העירייה, במובן זה שהעירייה לא נדרשה להשקיע הון עצמי לשם פיתוח המתחם וסביבתו (בהסכם נקבע שבידי העירייה נתונה הברירה לכוף על היזם לשאת, בשלב הראשון, בסכום ההשקעות הנדרשות על ידי העירייה), מה גם שכל השקעות היזם במתחם עצמו יהיו לקניינה של העירייה, אם הנכס יושכר לתקופה של 25 שנים.
יתרה מכך, על מנת להבטיח את זכויות העירייה בחוזה זה, אף נחתם כתב ערבות לפיו כל בעלי המניות (ומר אוחנה אינו נמנה עמם) ערבו באופן אישי לקיום כל התחייבויות היזם על פי הסכם השכירות.
התקשרות העירייה עם היזם לוותה על ידי משרד עורכי דין חיצוני מראשיתה, החל מרגע יציאת העירייה למכרז ועד סיומה, הכל כמובן על בסיס הוראת הדין, לרבות פקודת העירייה ו/או תקנות חובת המכרזים, ואותה התקשרות נעשתה תוך הקפדה קלה כחמורה על הוראות הדין. איש לא טען, לא מחה ולא עורר כל טענה בדבר תקינות ההליך. חברת מתחם השלושה מקבלת תשלום בגין הסעת והובלת התיירים ממתחם הסראייה לגן הלאומי ולא זוכה לשום נתח או אחוזים מהחיזיון האורקולי.
השאלות על המעורבות כביכול של ראש העיר ז'קי לוי הן הוצאת לשון הרע. מר לוי נהג בכל מה שקשור לפרויקט זה אך ורק על פי החוק ואך ורק בהתאם לייעוץ המשפטי שניתן לו.
לא הופעלו לחצים על רשות הטבע והגנים. העירייה פועלת כבר שנים ארוכות בשיתוף פעולה מלא עם הרשות. אם היו חילוקי דעות הרי שהם נבעו מרצונה של העירייה לפעול לחיבור הגן הלאומי והמבקרים הרבים בו אל מרכז תיירותי בעיר עצמה. מדובר בפרויקט מבורך משום שעד כה כלכלת העיר ותושביה כמעט לא נהנו מכמות המבקרים הגדולה בגן הלאומי, וכעת תיהנה כלכלת העיר מהחיבור באמצעות מתחם הסראייה והפרויקטים העתידיים הלווים אליו.
"לאחר כישלון שלושת המכרזים הקודמים וירידתה של חברת טללים מהנושא עקב, חוסר אטרקטיביות, הוחלט, בשל חשיבות נושא התיירות ולנוכח תחילת הפעלתו של החיזיון האורקולי ובהתבסס על חוות דעת משפטית של יועצה המשפטי של העירייה, להקים ועדת איתור. הוועדה קבעה כללים ועקרונות לבחירה אשר התבססו פחות או יותר על ההבנות והסיכומים שהושגו עם טללים. חברת מתחם השלושה נבחרה כבעלת הנתונים אשר על פניו הם המתאימים ביותר.
"מעולם לא אמרתי שחברת מתחם השלושה היא חברת בת של איסתא. מעולם לא דרשתי לשנות את תנאי החוזה עם החברה אלא שהיזם יעמוד בתנאי הסף. את המכרז על מרכז הספורט פרסמה העירייה באמצעות יועצה המשפטי זמן רב לאחר שחדלתי לכהן בתפקיד מנכ"ל החברה הכלכלית ולי לא היה שום חלק בכך.
מעולם לא פורסם מכרז באשר לניהולו של השוק העירוני, זולת אישורי על ידי דירקטוריון החברה הכלכלית וקצין המחוז במשרד הפנים. מעולם ראש העירייה לא הבטיח לי דבר, וחילוקי הדעות עמו היו על רקע מקצועי בלבד.
כל שלב ושלב בנושא הסראייה היה מלווה בייעוץ משפטי ובחוות דעת משפטית של יועצה המשפטי של העירייה, אשר ליווה את הנושא מקרוב ובאופן רציף, וכן של דירקטוריון החברה הכלכלית והעומד בראשו (ראש העיר ז'קי לוי, א.מ.ד.), לרבות ישיבות ועדכונים שוטפים בנושא עד להחלטה לחתימה עם מתחם השלושה.
מרשיי זכו במיזם בעקבות הזמנה להציע הצעות פומבית וכל הליכי הבחירה התנהלו כדין ובליווי משפטי צמוד מצד כל הגורמים המעורבים. מרשיי הציגו איתנות פיננסית העולה בסדרי גודל על הנדרש בתנאי הסף. למרשיי ניסיון עצום בענף התיירות, שכן מר סיבוני כיהן בעבר לתקופה העולה על חמש שנים כיו"ר הדירקטוריון של חברת איסתא ליינס, החברה הגדולה בישראל בענף התיירות.
אין ולא היה שום הסכם או כוונה להעניק לאדונים הנכבדים דוד או יאיר, במישרין או בעקיפין, שום רווח או הכנסה או טובת הנאה מהמיזם. לאיסתא ליינס אין ולא היה שום קשר למיזם.
מרשי מנהל את עסקיו המגוונים באמצעות חברות פרטיות, ומשכך אינו מוצא לנכון לחשוף את עסקיו המגוונים בפני העיתון. מרשי מנהל את עסקיו הפרטיים, כולל את המיזם של בית הסראייה, בהתאם לכל דין ובליווי משפטי צמוד.
הייתי פעיל פוליטי של דוד לוי לפני שלושים שנה, אני בקושי מדבר עם ז'קי לוי. מה יש לי לדבר איתו? הוא לא חבר שלי, הוא לא בן גילי. אני הייתי פעם חבר של אבא שלו, אבל מאז עברו הרבה מים בירדן. אנחנו קרובים-רחוקים, אין בינינו קשר. אם יש איזו חתונה מזמינים אותי. יאיר לא פעיל בחברה, מי שפעיל זה סיבוני, שאותו אני מכיר דרך יאיר.
מתחם הסראייה נמצא מחוץ לתחום גן לאומי בית שאן, ועל כן העבודות, דרך השינוע ורכב השינוע נעשים על ידי עיריית בית שאן והיזם שנבחר. הרשות תשתתף במימון תפעול השינוע.
מאחר שהתוכנית היא לחבר בין הסראייה לגן הלאומי, כל התכנון והביצוע נעשו בתיאום מלא עם רשות הטבע והגנים.
התכנון של חיבור הסראיה לגן הלאומי בית שאן הוא רעיון חשוב שהופיע בכל תוכניות האב של האתר והאזור לאורך עשרים השנים האחרונות, כך שרט"ג לא שינתה את עמדותיה כלל וכלל, ובהתאם גם לא תחת לחץ כלשהו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם