התשובה של המתנחלים: מחרימים את היוצרים
בעקבות מכתב האמנים השני שקרא שלא להופיע בהיכל התרבות באריאל, החליטו בוועד מתיישבי השומרון להחרים את החתומים על המכתב, בהם, יהושע סובול, יוסי פולק ועודד קוטלר. ח"כ לוין אמר כי ייזום דיון דחוף בוועדת החינוך בנושא חרם האמנים. "קבוצת שוליים סהרורית השתלטה על התיאטרון והקולנוע"
- לקריאת הנוסח המלא של מכתב האמנים השני - לחצו כאן
- לאורה ריבלין: גוברת המודעות - לא לכולם נוח עם הכיבוש
- תיאטרון באר שבע: שחקנינו לא יקחו חלק בחרם על אריאל
- חיזוק אמריקאי: בהוליווד תומכים בחרם על אריאל

את המכתב מפנים האמנים המחרימים לאמנים שאמורים להופיע בהיכל, בו הם קוראים להם לשקול מחדש אם להופיע בעיר, ומזכירים להם כי לא מדובר בשטח ריבוני של ישראל, וכי אין להם כל חובה להופיע שם.
ח"כ יריב לוין (ליכוד) אמר בתגובה למכתב כי בכוונתו ליזום דיון דחוף בוועדת החינוך של הכנסת, ולדרוש לקבוע קריטריונים חדשים לתמיכה במוסדות תרבות, לפיהם המדינה לא תתקצב מוסדות שמחרימים חלק מתושביה.
"הרוב המוחלט של הציבור הישראלי מאס זה מכבר בקבוצת השוליים הסהרורית שהשתלטה על התיאטרון והקולנוע הישראלי", אמר.
ח"כ עתניאל שנלר (קדימה), תושב ההתנחלות מעלה מכמש שליד רמאללה, אמר כי על ראשי הסיעות לעדכן את האמנים שמחרימים את ההתנחלות אריאל, ולהבהיר להם כי היא "חלק בלתי נפרד מישראל", כהגדרתו.
"מכתב האפרטהייד של האמנים המחרימים אזרחים ישראלים, לא רק שלא מקדם את הנכונות הלאומית לתשלום מחיר השלום, אלא אף מרחיק אותו", אמר. "אריאל, כחלק מגושי ההתיישבות, תהיה בכל הסדר בגבולות המדינה. על כל מנהיגי המפלגות הגדולות להבהיר לאמנים מקבלי פרס ישראל היכן יעבור גבול השלום של ישראל".
ח"כ מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי) אמר גם הוא כי צריך לשלול תקציבים ממי שמחרים את אריאל. "מי שיהיה שותף לחרם על אריאל צריך לקחת בחשבון שנקצץ לו את הכנפיים התקציביות ויימנעו ממנו תקציבים", אמר. "לא ניתן לאמנים הטפילים, החולבים את הקופה הציבורית של המדינה, להינות מכל העולמות.
ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו), תושב אריאל, שעומד להתחיל את תפקיד יו"ר ועדת החינוך והתרבות הכנסת, אמר בתגובה: "מדובר בניסיון עלוב להחיות את היוזמה להטיל חרם תרבותי שפל על אזרחים תמימים אריאל הינה חלק בלתי נפרד מהמדינה, ואף אחד לא שם את כותבי המכתב לתחום או לסמן מחדש את גבולות ישראל".
לעומת זאת, יו"ר מרצ, חיים אורון, בירך על המכתב, ואמר כי הוא מהווה עדות ציבורית חשובה לכך שהדמוקרטיה הישראלית טרם שבקה חיים, והמפעל ההתנחלותי נותר במחלוקת, כך לדבריו. "צר לי על גלי האלימות, ההתלהמות ומסעות ההפחדה כנגד היוצרים, לרבות הכוונה לשבור את מטה לחמם ולפגוע בהקצבות. חירות היצירה וזכות הזעקה היא נשמת אפה של התרבות, ובהיעדרה תדולל הרוח עד מאד וניוותר עם פרופגנדה, שזה ההיפך מאמנות".