הקבינט אישר: ישראל תיסוג מחלקו הצפוני של רג'ר
הקבינט המדיני-ביטחוני החליט לקבל עקרונית את הצעת האו"ם ומפקד יוניפי"ל, שלפיה ייצאו כוחות צה"ל המוצבים בחלקו הצפוני של הכפר וייערכו מחדש דרומית לקו הגבול הבינלאומי עם לבנון. מדובר בצעד חד צדדי, שכן לא גובשו הבנות בנושא עם ביירות. הסיכום הסופי יובא לאישור של ועדת השרים בטרם יישומו בשטח

בשבוע שעבר נודע כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מקדם את המהלך לפנות את חלקו הצפוני של הכפר, והשבתו לשליטה לבנונית - ואף העלה את הנושא בפגישה שקיים עם מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון.
נתניהו הציג בפניו את עבודת המטה שנעשתה בארץ לגבי הסדר מקיף שיאפשר את יציאת ישראל בהסכמה מחלקו הצפוני של הכפר, שנמצא על התפר שבין הגליל העליון לרמת הגולן.
נתניהו ציין כי ההסדר נדון כבר עם בכירי יוניפי"ל, וכי החלטת הקבינט הישראלי תאשר למעשה את ההחלטה. בכך יקיים ראש הממשלה את הבטחתו של קודמו, אהוד אולמרט, להשיב את חלקו הצפוני של רג'ר על פי החלטת האו"ם 1701 שסיימה את מלחמת לבנון השנייה.
במלחמת ששת הימים היה הכפר נתון לשליטה סורית. למרות זאת, צה"ל לא השתלט על הכפר במהלך כיבוש רמת הגולן, כיוון שעל פי המפות הבריטיות שהחזיק צה"ל, הכפר נמצא בריבונות חוקית של לבנון, מדינה שלא השתתפה במלחמה נגד ישראל.
אחרי המלחמה, סירבה לבנון להכיר בריבונותה, מחשש שסוריה תפרש זאת כסיפוח שטח סורי. הדבר יצר מצב שבו הכפר היה נטול ריבונות כלשהי, כאשר לא לבנון ולא ישראל, ששלטה על הגולן, הסכימו להשתלט על הכפר.
לאחר חודשיים וחצי, פנו תושבי הכפר לצה"ל, וביקשו ממנו להשתלט על הכפר, בשל מחסור באספקת מזון. ישראל סיפחה את הכפר במסגרת חוק הגולן משנת 1981, ובניגוד לרוב הדרוזים ברמת הגולן, תושבי הכפר העלוואים הסכימו לקבל אזרחות ישראלית.
עם
מאז הנסיגה מלבנון ניסה חיזבאללה לנצל פעמים רבות את הפרצה שבמעמדו של הכפר, הקים מוצב בחלקו הצפוני של הכפר וניסה לחדור לישראל ולחטוף חיילים. במלחמת לבנון השנייה השתלט צה"ל על חלקו הצפוני של הכפר, והרס את עמדת חיזבאללה. לאחר מכן הגיעה ישראל להסכמה עם יוניפי"ל כי צבא לבנון ייקח על עצמו את אבטחת הכפר, אולם לאחר שלבנון חזרה בה מהסיכום, ישראל ביטלה את נסיגתה מהכפר.