ראשי » חדשות » פוליטי מדיניגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

ג'ונתן פולארד סוגר חצי יובל מאחורי הסורגים

המרגל היהודי נעצר לפני 25 שנים בדיוק, מחוץ לשגרירות ישראל בארה"ב. במשך שנים הותירה אותו המדינה לבד במערכה על חירותו

בדיוק היום לפני 25 שנה התפוצצה אחת מפרשיות הריגול שגרמו נזקים קשים ליחסים בין ישראל לידידתה הטובה והחשובה ביותר - ארצות הברית. ב-21 בנובמבר 1985 עצרו סוכני הבולשת הפדרלית (אף-בי-איי) מחוץ למתחם שגרירות ישראל בוושינגטון את ג'ונתן פולארד, בן ה-32, בחשד לריגול נגד ארצות הברית תמורת מיליוני דולרים.

פולארד שירת כקצין באגף המודיעין של הצי האמריקאי. מתוקף תפקידו כמנתח חומרי גלם מודיעיניים הוא נחשף למידע מסווג שהיה קשור בישראל, שלא נמסר לה במסגרת חילופי המידע בין המדינות.

בתחילת שנת 1984 פנה פולארד לאביאם סלע, קצין בכיר בחיל האוויר, אשר שירת בארצות הברית במסגרת הלשכה לקשרי מדע (לק"מ) של משרד הביטחון, שבראשה עמד רפי איתן, והציע את שירותיו.

הצעתו התקבלה בחום, ובין השנים 1984 עד 1985 העביר פולארד מאות אלפי מסמכי מודיעין סודיים לידי סלע ולידי הנספח המדעי יוסף יגורי.

בספר שכתב רונלד אוליב, לשעבר חוקר פלילי בצי, הוא מציין כי החשד נגד פולארד התעורר באקראי וכי גם כשנמצאו בביתו מסמכים מסווגים, נטו החוקרים לייחס זאת להיותו אדם מפוזר ששכח להחזיר אותם למקום עבודתו. אלא שאז החלה שרשרת של אירועים מקריים שהביאו ללכידתו. בין היתר אביה של שכנתם של בני הזוג פולארד, שממנה ביקשה אן פולארד להחביא בביתה מזוודה שהכילה ראיות, היה קצין בצי - והוא דיווח על כך למפקדיו. במצלמות האבטחה שהוצבו במקום שירותו בצי נראה פולארד בבירור נוטל מסמכים מסווגים ויוצא.

זמן קצר לאחר מכן פשטו סוכני הבולשת על ביתם של ג'ונתן ואן פולארד בפרוורי וושינגטון. כשהבחינו בני הזוג בסוכנים הבאים, הם נמלטו במהירות לכיוון השגרירות הישראלית בוושינגטון במכונית המוסטנג המשפחתית, כשהסוכנים בעקבותיהם.

הם הספיקו

לקחת עמם מסמכים אישיים ואת החתול דאסטי, בתקווה שיצטרף אליהם בחיים החדשים שהם מתכוונים להתחיל בישראל. כשהגיעו לשגרירות הבחינו כי השער נפתח כדי לאפשר למכונית אחרת לצאת ומיהרו לתוך חצר המתחם.

פולארד הבחין ביהודה חניני, נהג בשגרירות, ושאל אותו מבוהל: "האם זו שגרירות ישראל? האם זה שטח ריבוני של ישראל? " חניני השיב בחיוב. פולארד נישק אותו על לחייו ומלמל בפחד: "אנשים עם אקדחים רודפים אחרי... הבולשת... אני בצרה. אני מוכרח להשיג כרטיס טיסה לישראל". ואז הסתבכו העניינים: לאחר התייעצות מהירה שנערכה בשגרירות, הורו אנשי האבטחה לג'ונתן ואן פולארד לעזוב מיד את המקום. תחינותיהם של בני הזוג לא הועילו. "אנחנו יהודים", זעק פולארד, "אנחנו זכאים להיכנס לישראל על פי חוק השבות, אנחנו רוצים מקלט בשגרירות". לשווא.

שערי השגרירות נסגרו מאחוריהם ומכונית המוסטנג יצאה בנסיעה אטית לרחוב, שם המתינו עשרות סוכנים. הם הקריאו לפולארד ההמום את זכויותיו, כבלו אותו באזיקים ולקחו אותו לחקירה. לרעייתו אן אפשרו לשוב הביתה עם החתול דאסטי, ולמחרת נעצרה אף היא. שעות אחדות לאחר מכן הובא פולארד אל בית המשפט המחוזי בוושינגטון, שם הואשם במסירת סודות ביטחוניים רגישים "לידי ממשלה זרה". סוכני הבולשת ציינו כי מדובר בישראל.

במשך שנים רווחה השמועה לפיה אליקים רובינשטיין, שהיה אז ציר בשגרירות, הוא שנתן את ההוראה לסלק את השניים מחצר השגרירות לידי סוכני הבולשת. אלא שבראיון למעריב סיפר לאחרונה יצחק אורן, שהיה ציר קונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון וקיבל עליו ב-1996 את הטיפול בתיק פולארד, לאחר שממשלת ישראל החליטו להכיר בו כמרגל ישראלי, כי לא רובינשטיין קיבל את ההחלטה לנעול את השערים.

"רובינשטיין היה השגריר בפועל. השגריר רוזן היה בארץ, ורובינשטיין, כמספר 2, מילא את מקומו. כשפולארד הגיע לשערים וביקש מקלט, רובינשטיין היה בסטייט דיפרטמנט. ההחלטה לנעול את השער הייתה מקומית, בין קצין הביטחון לקצין המינהלה".

רובינשטיין עצמו התייחס השבוע לפרשה, ואמר בערב לציון יום הולדתו ה-95 של ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר כי למד על ניסיונו של פולארד להיכנס לשגרירות ועל מעצרו רק לאחר מעשה.

פולארד הועמד לדין, ובעסקת טיעון הודה והורשע בריגול בלבד. התביעה ביקשה 20 שנות מאסר. ימים אחדים לפני גזר הדין העביר שר ההגנה, קספר ויינברגר, מזכר בן 46 עמודים לידי השופט הפדרלי.

במזכר החסוי, שלא הוצג מעולם לציבור, פורטו הנזקים הכבדים שגרם פולארד לביטחון ארצות הברית והובעה דרישה להחמיר בעונשו. בית המשפט, שאינו מחויב להסכם הטיעון, גזר עליו מאסר עולם. על אשתו אן נגזרו חמש שנים. פולארד הגיש ערעור לבית המשפט העליון, אך ערעורו נדחה בנימוקים טכניים משום שלא הוגש במועד הקבוע על פי החוק.

פולארד התגרש מרעייתו אן זמן קצר לאחר שחרורה מהכלא, חזר בתשובה ונישא לקנדית ששינתה את שמה לאסתר. ישראל התכחשה לו במשך שנים ורק בשנת 1998, לאחר פניות שלו לבג"ץ, הכירה בו כמרגל מטעמה ואף הנפיקה עבורו דרכון ישראלי.

ישראל, בשפה עדינה, לא יצאה מגדרה כדי להוציאו מהכלא. המאמצים להביא לשחרורו הגיעו דווקא מכיוונם של חברי כנסת, חלקם מן השורה השנייה, אבל גם הם לא הועילו. ב-1995 ביקש יצחק רבין ז"ל מהנשיא דאז ביל קלינטון לחון את פולארד, אולם אז התייצבו שבעה שרי הגנה לשעבר, ובהם אותו קספר ויינברגר שהביא על פולארד את מאסר העולם, והעבירו לנשיא מכתב שהניא אותו מכך.

במשך כל השנים נערכו הפגנות רבות בישראל ובארצות הברית, שבהן דרשו המפגינים לשחררו מהכלא, ובימים אלה ממש מתנהל קמפיין שמטרתו להביא את ממשלת ישראל ללחוץ על ארצות הברית להוציאו לחופשי, כי 25 שנה על העבירות שביצע פולארד זה הרבה יותר מדי, בכל קנה מידה.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...