ברק: משמעות הצבעה נגד משאל העם - פרידה מהקואליציה
הכנסת החלה לדון בהצעת חוק משאל העם, שצפויה לעבור ברוב גדול. בישיבת סיעת העבודה, הביעו רוב חבריה התנגדות נחרצת להצעת החוק והיו"ר ברק הודיע כי יפעל להביא לדחייתה למועד אחר. "אם החוק יאושר זה יתפרש בעולם כאילו ישראל מציבה עוד מכשול להסכמים בינלאומיים ולתהליך השלום", הסביר ברק
- לקריאת הצעת חוק משאל העם במלואה
השר שלום שמחון, מבין התומכים בחוק, הודיע שקיבל מסרון מיו"ר הקואליציה, זאב אלקין, כי יש משמעת קואליציונית בהצעה על החוק, על כל המשתמע מכך. ברק הודיע על כך לחברי הסיעה. "תבינו את המשעות ההצבעה נגד, זו תהיה תחילת הפרידה של העבודה מהקואליציה", אמר. השר הרצוג אמר בתגובה לדברים: "אני מסכים איתך, אהוד, זו תחילת הפרידה".
השר שמחון הציע שבמטרה להימנע ממשבר קואליציוני, ברק ייפגש עם נתניהו כדי לדחות את המועד ההצבעה. השר בנימין בן-אליעזר, אמר לחברי סיעתו: "אתם יודעים שאני נגד משאל העם אבל תבינו את ההשלכות". ברק הוסיף: "אתם יודעים שאם אנחנו מצביעים נגד, אנחנו גומרים עם ההקפאה", ורמז על כך שבזכות העבודה, רעיון ההקפה המחודשת תופס תאוצה.
ח"כ דניאל בן-סימון אמר במהלך הדיו בסיעת העבודה: "אם חלילה תתקבל החלטה הערב בעד משאל עם, ישראל תצטייר כמי שמציבה מחסום בפני השלום. בעיתוי הבעייתי הזה זה יהיה אסון לישראל". ברק סיכם: "אני מסכים, החוק הזה הוא מכשול לשלום".
ברק ניסה לשכנע את ראש הממשלה לדחות את ההצבעה כדי להימנע ממשבר קואליציוני. אולם לאחר שבקשה זאת נשללה, סיעת העבודה החליטה להעניק חופש הצבעה לחבריה בהצבעה . זאת לאחר שהתברר במגעים שקיים יו"ר העבודה אהוד ברק עם לשכת ראש הממשלה כי לא ניתן לדחות את ההצבעה למועד אחר. חופש ההצבעה כולל גם את שרי העבודה. גורמים בעבודה מסרו כי ההחלטה על דעת הנהלת הקואליציה.
בתוך כך סיעת קדימה החליטה להתנגד להצעת חוק משאל העם. בהצבעה שנערכה בסיעה, הצביעו 14 ח"כים נגד חוק משאל העם, שלושה תמכו ושלושה נמנעו. לפיכך הוחלט שהסיעה כולה תצביע נגד הצעת החוק ולא יינתן לחבריה חופש הצבעה. עם זאת, חברי כנסת שיירצו,
בנאום שנשאה בישיבת הסיעה אמרה לבני: "שאלת משאל העם היא סוגיה עקרונית ולא קשורה לרצון לוותר על חלקי ארץ. אלו הכרעות שמנהיגות אשר מבינה את גודל הבעיות וחשופה לכל ההיבטים צריכה לקבל".
לבני תקפה את ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואת הממשלה בהתייחסה להצעת החוק שעשויה להפוך החלטות כנסת וממשלה. "העם הוא לא תחליף לצורך במנהיגות. יש כאן ראש ממשלה חלש שנוח לו שמחשקים אותו. לא מדובר כאן על לשאול את העם, אלא על מתן זכות וטו להחלטות של ממשלה וכנסת נבחרת. הצעה כזו כובלת את היכולת של מנהיגים לקבל החלטות בכך שמצפים מהעם לקבל החלטות שאין לו את הכלים לקבל", אמרה.
"מדובר בחוק בעל חשיבות לאומית עליונה לשמירה על אחדות העם", אמר ח"כ לוין, שעמד בראש ועדה מיוחדת שהכינה את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית. "הצעת החוק מבטאת את הצורך להבטיח כי הכרעה הרת גורל ובלתי הפיכה כמו ויתור על חלקי מולדת שעליהם הוחלה ריבונות המדינה, לא תיעשה בדרך של עסקאות".
שותפו של לוין ליוזמה, יו"ר הקואליציה ח"כ אלקין, אמר: "מדובר בחוק חשוב ביותר הקובע כי אם חלילה יום אחד הממשלה תבקש מהכנסת לאשר הצעה הכוללת ויתור על הגולן או על מזרח ירושלים, ההכרעה תהיה של העם כולו. מפאת חשיבות החוק אנו דורשים קיומה של משמעת קואליציונית", הוסיף.
לפי חודש אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה ברוב גדול את תמיכת הממשלה בהצעת החוק המחייבת לקיים משאל עם במקרה של החלטת ממשלה על נסיגה משטחים שסופחו לישראל - רמת הגולן ומזרח ירושלים.
על פי ההצעה שאושרה, רק רוב של 80 ח"כים יוכל להביא לביטול הצורך בקיום משאל עם. שני המתנגדים העיקריים למהות ההצעה, במתכונתה הנוכחית, היו השרים דן מרידור (ליכוד) ויצחק (בוז'י) הרצוג (עבודה). בהצעה תמכו השרים יעקב נאמן, יולי אדלשטיין, דניאל הרשקוביץ, בני בגין, מיקי איתן, לימור לבנת ויוסי פלד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם