שליפות עם רינת גלבוע
הסימפסונים - שילוב מנצח,חג אהוב - חנוכה, בצלאל – חלום ילדות, ג'קי – מיתוס משפחתי, שי צ'רקה – אמן ויוצר, כיסוי ראש – סמן זהות
רינת גלבוע פרטי
החלה לעבוד כמאיירת במספר עיתונים עוד לפני שפנתה ללימודים פורמאליים בתחום: בעיתון הדתי לילדים "אותיות" איירה, מגיל 19, את פינת חיפוש המסתתרים "פינת רינת", סדרות וסיפורים. כמו כן, איוריה מתפרסמים בעיתונים "ג'רוזלם פוסט" ו"מקור ראשון". במהלך לימודיה באוניברסיטה העברית איירה גם בעיתון הסטודנטים "פי האתון".
חיברה ואיירה שני ספרים אשר יצאו לאור בהוצאת ספריית בית אל: הראשון הינו "גדי בעקבות ההגדה". השני, "מחבואים בלוח השנה" (כרך א'), ראה אור לאחרונה. את האיורים מלווים שירים וטקסט שכתבה המשוררת והעיתונאית
עינת ברזילי. ספרים אלו משלבים את אמנות חיפוש המסתתרים בתוך האיור, יחד עם שירים וטקסטים. בנוסף, איירה מס' ספרי ילדים בהוצאות ספרים אחרות. גלבוע נשואה ואם לשניים, מתגוררת בירושלים.
קומיקס
אולי זה מפתיע אבל אני פחות מתחברת לז'אנר הספרותי הזה. גם כילדה וגם בבגרותי- עדיין מעדיפה את ספרות הילדים הקלאסית.
בצלאל
חלום ילדות. התגשם לרגע קט - התחלתי ללמוד שם ועזבתי אחרי פרק זמן קצר.
ג'קי
מיתוס משפחתי - קרוב משפחה מצד אמא. בתור ילדה עוד זוכרת את הציורים שצייר לנו ותויקו באלבומים כדי שיישמרו... מבחינתי גם השראה אמנותית, אותה אני מפתחת לכיוונים נוספים. ובאופן אישי - אדם יצירתי ומוכשר עם לב רחב ושמחת חיים.
הסימפסונס בכותל המערבי מתוך הסדרה
שילוב מנצח של ציניות, הומור וחוכמת רחוב ולכן סדרה שנשארת רלוונטית.
איפה אפי
ספר שאהבתי כילדה, הייתי מחפשת עם אחים שלי את כל המסתתרים.
אמהות
אושר גדול. גילוי יומיומי של הדברים הפשוטים, היפים. זו ילדותי השנייה- כבר אמרו את זה קודם.
כיסוי ראש- סמן זהות, ולא רק הלכתי. גם מגזרי, חברתי. סמל.
שי צ'רקה פרטי
אמן שהוא לא רק צייר אלא גם יוצר. דמויות, עלילות, רוקם אותן בפשטות וטבעיות.
גדי
התחיל כשרבוט, שהפך לציור, שהפך להגדה של פסח, שהפך לספר "מחבואים בלוח השנה". הילד גדי מסתתר בתוך האיורים שבספר, ובתהליך היצירה קיבל אישיות ומשפחה, תחושות ורגשות ואפילו חלומות, הודות לשיריה של עינת ברזילי. גדי לא שייך לזמן או מקום, הוא הילד שנמצא בתוך כל אחד מאיתנו. שווה לחפש אותו.
זוגיות
הדבר הכי חשוב, וככל הנראה היחיד, שיצא לי מלימודי המשפטים באוניברסיטה.
מחבואים בלוח השנה צילום עטיפה
נראה לי ששברתי שיא בקריירה הקצרה ביותר בעריכת דין - מעולם לא עסקתי בזה למעט שנת ההתמחות, אולם "רבים מחבריי הטובים הם עו"ד..."
מכנסיים לבנות
האמת - בחברה הירושלמית זה כבר די בנאלי, לא?
לא תעשה לך פסל וכל תמונה
מעולם לא גדלתי על הגישה הזאת - כל חיי, האמנות ליוותה ומילאה אותי ללא כל סתירה לחיי תורה ומצוות.
חגים
החג האהוב עלי הוא חנוכה. בלי סעודות משפחתיות עמוסות משתתפים, ניקיונות או תפילות אינסופיות. ועם הרבה אור, שמחה, שירים סופגניות ומתנות. מה רע?
nrg יהדות
במה מגזרית שתמיד אפשר להרגיש בה בבית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם