המסמכים חשפו: ישראל ניסתה לקדם הפיכה באיראן
בין מאות אלפי המסמכים, נחשפה תוכנית חשאית של ראש המוסד להפלת המשטר בטהרן על ידי תמיכה במאבק הסטודנטים ובגורמים אתניים
"ישראל מאמינה כי צריך לעשות יותר לקדם את האפשרות הזאת", נכתב במברקים, "בין השאר על ידי תמיכה בתנועת סטודנטים וקבוצות אתניות כמו האזרים, הכורדים והבאלוצ'ים". דגן , כפי שעולה מהמברקים, מתואר כדמות "פסימיסטית" בכל הנוגע לטיפול האמריקנים בנושא האיראני.
עם הזמן, הלך הטון הישראלי והחריף, כשפעם אחר פעם קוראים בכירים ישראלים לפעולה צבאית נגד איראן, כשהם מדגישים כי 2010 היא שנה גורלית. תחילה היה זה שר הביטחון אהוד ברק שאמר ביוני 2009 כי "יש לנו חלון של שישה עד 18 חודשים, במהלכו בלימת תוכנית הגרעין האיראנית עדיין אפשרית".
דברים דומים אמרו בכירים נוספים במשרד הביטחון, שמצוטטים במברק ששלחה שגרירות ארצות הברית בישראל בנובמבר 2009 כאומרים ש"אם האיראנים ימשיכו להגן על אתרי הגרעין שלהם, זה יהיה קשה יותר לפגוע בהם ולהסב להם נזק".
מברק מסוף 2009 חושף את עמדתו של דגן ולפיה "אין שום סיבה להאמין שאיראן תעשה משהו מעבר לשימוש במשא ומתן כדי להרוויח זמן, כך שעד ל-2010-2011 תהיה לה היכולת הטכנולוגית לבנות נשק גרעיני".
בארצות הברית, מתברר, האזינו להערכות הישראלים, אך התייחסו אליהם בלא מעט ספקנות. "אנחנו צריכים להכיר בכך שהמודיעין הישראלי יבחר תמיד בתרחיש הגרוע ביותר שלא תמיד יתאים להערכות הממשל האמריקני", כותב השגריר האמריקני לשעבר, דן קרצר.
בהמשך, בתגובה להערכה ישראלית ולפיה עד 2012 איראן תהיה מסוגלת לבנות פצצה גרעינית תוך מספר שבועות וארסנל שלם תוך חצי שנה, כותב דיפלומט אמריקני כי "לא ברור אם הישראלים באמת מאמינים בכך או משתמשים בהערכות הפסימיות ביותר על מנת לעורר דאגה גדולה יותר אצל
בהזדמנות אחרת, ב-2007, כותבת שגרירות ארצות הברית בישראל כי "צה"ל נראה לנו כמי שנכון יותר מתמיד לבחון פעולה צבאית, בין אם על ידי ישראל או על ידינו, כשהם רואים בכך מוצא יחיד להרוס או לדחות את הפרויקט האיראני".
בהקשר הישראלי, נודע עוד, מובא מברק שנשלח בפברואר האחרון, בו מתוארת פגישה שנערכה בפריז בין שר הביטחון הצרפתי דאז, הרב מורין, ומקבילו האמריקני רוברט גייטס, במהלכה ביקש הצרפתי לדעת האם יכולה ישראל לתקוף את איראן ללא תמיכה אמריקנית. גייטס, נחשף, השיב כי "אינני יודע אם הם יצליחו בכך, אבל ישראל יכולה להוביל מתקפה כזאת". יחד עם זאת, נודע עוד, העריך גייטס כי מתקפה צבאית "תעכב את האיראנים בשנה עד שלוש שנים, ובמקביל תאחד את העם האיראני".
אלא שהאמריקנים לא היו זקוקים למדינות המזרח התיכון כדי להבהיר להם את גודל הסכנה הנשקפת מהאיום האיראני. חלק מהמברקים, נחשף אתמול, מכילים מידע מדאיג של גורמי מודיעין אמריקנים שחושף משולש מדינות קטלני בין איראן, צפון קוריאה ורוסיה, שחימשו את טהרן בטילים ארוכי טווח שיכולים להגיע עד למערב אירופה. צפון קוריאה, עולה מהמסמכים, סיפקה את הטילים. מוסקבה סייעה לאיראנים לשכלל אותם. ארצות הברית, כידוע, בחרה בסופו של דבר שלא לצאת לפעולה צבאית נגד האיראנים.
בוש, כפי שעולה מהמברקים, מתואר כמי שניסה, ללא יותר מדי הצלחה, לאשר סנצקיות כואבות נגד האיראנים, בעוד שאובמה מנסה בעיקר למצוא שביל ביניים בין הבטחתו לפתוח דף חדש עם האיראנים ובין הכרתו כי במידה והדבר לא יצלח יש צורך בהטלת סנקציות כואבות נגד המדינה. דווקא אובמה, כפי שעולה מהמסמכים, היה נחוש הרבה יותר לאשר סנקציות כלכליות כואבות במיוחד נגד איראן.
בעולם לא ממש התרשמו מנחישותו של אובמה, במיוחד לאחר הברכה המצולמת ששלח לעם האיראני לרגל השנה החדשה, בה קרא לשתי המדינת "לפתוח דף חדש". לצורך כך נשלח דיפלומט לא ממש מוכר בשם דניאל גלאסר, תת שר האוצר לעינייני מימון טרור ופשעים כלכליים, לשכנע את העולם בנחישות האמריקאים. "דיפלומטיה לבד לא תצליח", הבהיר ל-70 נציגי ממשל מהמזרח התיכון ואירופה בפגישה שנערכה במארס אשתקד.
"איראן צריכה לחשוש מהמקל, ולחוש מכה קלה כבר כעת", הגיב בכיר באיחוד האירופי. גלאסר, לפי אחד המברקים, הסכים, והוסיף כי "ייתכן והמקל יחריף מעבר לסנקציות כלכליות, במקרה הגרוע". "לפרסומים באופן כללי יש פוטנציאל נזק גדול במיוחד", אמר אמש גורם ביטחוני, "אבל ישראל היא חלק קטן בים המסמכים כמו שזה נראה כרגע".
ואילו גורם צבאי בכיר הציג עמדה אחרת ואמר אמש: "זהו אירוע מדיני בשלב זה וכך יש להתייחס לזה. לא מדובר במסמכים צבאיים ולכן אין כל כוונה להגיב בשלב זה". בדובר צה"ל סרבו להגיב לפרסום המסמכים וכך גם בלשכת שר הביטחון אהוד ברק שמסרו כי הם לא מגיבים. ממשרד הביטחון, נמסר "לא מגיבים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם