חפש את האשה בבית המדרש

לרגל הכינוס שייערך בכנסת ויעסוק בלימוד תורה ע"י נשים חשוב לזכור שמי שלא לומד את התורה נכלא בתוך מעגל קסמים של מנשלים ומנושלים

טובה בירנבאום | 30/11/2010 7:41 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
"כל המלמד את ביתו תורה כאילו לומדה תיפלות" זו אחת הסיסמאות המוכרות (והשחוקות אפילו) בסוגיית לימוד התורה לנשים בכתיבה ובחשיבה היהודית. שיח זה, הדן בהדרה או הכנסה של נשים לעולמה של תורה, היה, במשך דורות, סוג של מלכוד: לכאורה התורה עצמה מורה לנו למי מותר ולמי אסור לבוא בשעריה; מי שלא לומד אותה – אינו משתתף בשיח, וממילא נכלא בתוך מעגל קסמים של מנשלים ומנושלים.

המזפזפ המצוי בערוצי הטלוויזיה בזמנים אלה עוד עשוי לקבל את הרושם שחז"לינו צדקו חלילה, אי שם בעת העתיקה; אם מדובר ביפות-טיפשות מ'היפה והחנון' שעושות עצמן לקלס באולפנו של ירון לונדון, על מנת שאנו, בבית, נרגיש חכמים ומשכילים (למרות שבנינו, כמה מאיתנו יודעים לענות תשובה בהירה על השאלה "מהי מפת הדרכים?"); אם זה קהל צרכניות-צרחניות באולפנה של אופרה ווינפרי, המקפצות לשמע צרוף הכרזת שמו של מותג פרסומי והמשפט "כל אחת בקהל תלך הביתה עם אחד כזה"; או שלל כוכבניות דוגמגישות פליטות ריאליטי שמקפצות באולפן כלשהו עם מרואיין כלשהו ומפגינות אוצר מילים שאם הוא לא היה עצוב – הוא היה מצחיק.

המודלים הנשיים האחרים אינם משתזפים לאור הזרקורים בפריים טיים, אך הם פועלים את פעולתם בשקט ובהתמדה בעולם הדעת, עולם הדעת היהודי, ובכל תחומי החיים.

באשר לתורה, הולכות ורבות הנשים שלא מחכות ששומר הפתח ייעתר להן, אלא מכניסות עצמן בעצמן לעולמה של תורה ולשיח איתה ואודותיהן; התורה קיבלה בזרועות פתוחות נשים תלמידות חכמות, דרשניות ונועזות, וגם נשים רגילות ופשוטות, שרוצות להכיר את עצמן ואת תרבותן באמצעות התעמקות בדפים העתיקים והחדשים של אוצרות הרוח שלנו. 
  
בעשרות השנים האחרונות אנו עדים למהפכה של ממש בכל מה שקשור לפתיחת דלתות בית המדרש, לא רק ע"י נשים, כי אם ע"י קבוצות שונות בחברה הישראלית הליברלית, המבקשות ללמוד ולהכיר את יהדותן באופן אקטיבי, בלתי אמצעי, ובעיקר פתוח, מאפשר ומחדש. הלומדות והלומדים החדשים מקהילים קהילות ברבים, וממלאים בהשתוקקות את בתי המדרש, ערבי הלימוד ואירועי התרבות היהודית שמתקיימים בכל מועד ובכל פינה, ברוך השם.  

תוך כדי שאנו טופחות וטופחים לעצמינו על השכם, חשוב גם שלא נשכח לשאול על המשמעויות וההשלכות של הרחבת

מעגלי הלימוד; ואף יותר מכך: אולי עלינו לבחון את השאלה, האם בצד חגיגת הלימוד וההתחדשות קיימת גם אחריות, ואם כן, מהי.

באיזה אופן מתחדשת התורה עצמה, כאשר היא באה במגע עם חשיבה מגוונת, יוצרת ונועזת? באיזו הוויה חדשה היא נטענת כאשר לומדים אותה  'אחרים' ו'אחרות'? ואולי באמת השאלה הנוקבת מכולן, האם יש מחירים לפריצת הדרך הזו וכיצד יש להידרש להם?

אני תפילה כי השאלות האלה יישאלו ויידונו לא רק מאחורי הקלעים של השיח התרבותי- ישראלי, אלא שהמהפכה המבורכת הזו תגיע גם לחלון הראווה של סדר היום הציבורי שלנו; ששפת התרבות היהודית תהייה שגורה בדרך קבע בשיח האינטלקטואלי, ברטוריקה של מערכות החינוך והרווחה, ביצירה, באומנות, וכן כן, גם בפוליטיקה ובטלוויזיה. מה יש? אולי חלילה נגיע למצב של כינון חוק האברכיות ולא רק האברכים, יותר אמסלמים ופחות 'ישי'ים ויותר בתי מדרש ופחות מתקני כליאה. אינשאללה.

רשת בתי המדרש בישראל בשיתוף עם ח"כ זבולון אורלב מקיימים היום מושב נוסף של בית המדרש לחברי כנסת, אשר יעסוק הפעם בלימוד תורה על ידי נשים. הכותבת היא טובה בירנבאום היא מורה בישיבה החילונית של בינ"ה, מנחת קבוצות לומדות תורה וסדנאות מדרש תיאטרון; שחקנית ואומנית מיצג יהודי

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''פולמוס''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/judaism/ -->